chiddush logo

אבלות שלושים כנזיר או יפת תואר

נכתב על ידי יניב, 13/3/2014

 "ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו: ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף, ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' “ (י,ו) 'שלשים יום מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא "ראשיכם אל תפרעו" וכתיב התם "גדל פרע שער ראשו" מה להלן שלשים אף כאן שלשים. והתם מנלן? אמר רב מתנה: סתם נזירות שלשים יום, מאי טעמא אמר קרא "קדוש יהיה" יהיה בגימטריא תלתין הוו' (מו"ק יט,ב) 'מדברי סופרים שיהיה האביל נוהג במקצת אבילות כל שלשים יום, ומניין סמכו לשלושים יום? שהרי הוא אומר "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" מכלל שהאביל מצטער כל שלשים יום' (רמב"ם, אבל ו,א) הראב"ד הקשה מדוע לא הביא הרמב"ם את דרשת הגמ'? והלח"מ תרץ שהגמ' מדברת על תספורת והרמב"ם מדבר על עוד דברים, ולכן לומד מהפס' של יפת תואר. והמגדל עוז מביא שביר' סומכים על הפס' שמביא הרמב"ם. והת"ת אומר שלא מצא זאת ביר' (והת"ת עצמו מביא שכיון שזה אסמכתא אז הביא את הפס' הברור ביותר). ניראה שאין כוונת המג"ע שלמדו לאבל מהפס' הזה, אלא למדו לדין נזיר מהפס' הזה (יר' נזיר א,ג) ולכן הרמב"ם שמביא את הפס' הזה בא לומר שהמקור החזק לדין נזירות שלושים יום הוא מ"ובכתה" וגו' שזה חזק יותר מדרשת הגמ' במו"ק, ולכן זהו המקור הרציני של הגמ', ומה שלא מופיע אלא דרשה של "יהיה" זה כיון שמופיע במפורש בנזיר "יהיה", ולכן כשלמדו לדין אבל מנזירות זה מיוסד בסופו של דבר על הפס' של "ובכתה" וגו' (או שאפילו אם בבבלי לא למדו כך, כיון שזו הדרשה הכי חזקה אז הביאה מהיר') ולכן הביא זאת הרמב"ם. ואולי אפשר שהרמב"ם הביא את הפס' ביפת תואר שבו מפורש 30 יום, ומה שבגמ' מובא מנזיר זה כדי ללמד על השיער, שנאמר בתו"כ 'ראשיכם אל תפרעו אל תגדלו פרע, יכול אל תפרעו מן הכובע?- הרי אתה דן נאמר כאן פריעה ונאמר להלן פריעה, מה פריעה האמורה להלן גידון שיער אף פריעה האמורה כאן גידול שיער' (תו"כ שמיני , כט) מימלא לכן למדים מנזיר, כיון שביפת תואר לא מובא דין פריעת שיער, אלא גילוח שיער, ולכן בעצם עיקר הלימוד הוא מיפת תואר ששם זה כמו אבלות, שניפרדת מהוריה, וכך הביא הרמב"ם, אלא שהגמ' הוסיפה את דין גידול שיער מנזיר כדי ללמד על פריעת הראש , כמו בתו"כ. ואולי הדין מבוסס על נזיר ועל יפת תואר, ולכן הביא הרמב"ם את יפת תואר שברור יותר, והטעם שלא מספיק מנזיר זה משום שלמדים מנזיר שכהן מסתפר פעם בחודש (סנהדרין כב,ב) אם כן מה הראיה כאן מנזיר? אולי זה משום כהונתם ולא אבלותם?- לכן צריך את הראיה מיפת תואר, והגמ' לא מביאה זאת כיון שלומדת ג"ש באסכתא, שזה ניראה יותר חזק, אבל בעצם מסתמכת על שניהם (כיון שלא מספיק רק הג"ש)?.ואולי 2 המקורות אמת לאסמכתא רק תלוי האם נזיר חוטא או צדיק, שאם הוא צדיק ראוי ללמוד ממנולאבל, שהוא לכתחילה, ואם הוא חוטא (מצערו) אז לא ראוי ללמוד ממנו לעשות כך, ולכן לומדים מיפת תואר שצערה לכתחילה (לא עצם היפת תואר שזה רע, אלא כשכבר עושים דין יפת תואר אז לכתחילה זה לצערה), והרמב"ם סובר שנזיר ניקרא חוטא ולכן מביא את יפת תואר. ניראה שבין נזיר ובין יפת תואר החודש בא לחדש בקדושה, שהנזיר רוצה להתעלות בקדושה, ויפת תואר נעשית בת ישראל, ולכן חודש כמו התחדשות הלבנה, כך ניראה שגם באבלות אבלים חודש לומר שאנו מצפים להתחדשות, שזהו לעתיד לבא כשהעולם יתוקן בקדושה, שתהיה תחיית המתים ויתחדשו לחיים.

(לרפואת אברהם בן בתיה שליט"א)

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע