יסודותיו של בית הכנסת .

-----------------------------------

בית הכנסת צריך שיהא מקום של "נורא".

 כלומר "נורא" בבחינת : "יראה".

 ביית של יראה. ["נורא" שווה לעניין זה : "יראה"]

 מקום בו היהודי צריך לחוש שהוא  גם "פוגע בול" במקום החיבור

 שבין שמיים לארץ.........

 בית הכנסת הוא גם מקום ה"מצבה" כלומר  מקום בו הקב"ה ניצב עליו ממש .

וכביכול ממשיך אותו את האדם  בקו ישר לשמיים .

 כאילו האל שבשמיים יורד להתחבר לאדם לצלמו והם מתחברים ליישות אחת 

לממש תכליתו של עולם. .......

והאדם בתפילתו צריך לחוש כי הגיע לפתחם של השמיים  לרגעי החדווה הנדירים בו הוא שב להתחבר כאמור ליישות אחת עם האלוהים. נקדים לומר כי חיבור זה לא יושג אם אין גם את החיבור האופקי עם כלל חברי המתפללים

 והנה סודו העיקרי של בית הכנסת :

 אומנם אין האדם משכיל לראות את האלוהים שמעליו ניצב.

 אך הוא מצווה בכל זאת לקיים : 

"שוויתי ה' לנגדי תמיד". 

כלומר לראות את האמור באמצעות  חבריו המתפללים האחרים  שמסביב .

 בלי חווית יסוד זו, בית הכנסת מחטיא את מטרתו :

 ואין הוא "בית אל" ואין הוא :"מצבה".

 ומתקיים בו חלילה אך מקום של "נורא."

 

לימים כששב יעקב לארץ  "ברגל שמאל"......

 וקרטע מבחינה ערכית . הורא לו הקב"ה את טעותו :

 שהיה לו להיכנס לארץ בנקודת היציאה בבית אל . לשוב קודם להתייצב אל מול חווית המצבה .

שאך שמן על ראשה לכונן התייצבות שונה ואחרת ...... 

[שגם כלל ארץ ישראל היא בבחינת : "בית אל"]

 הנה כי כן, בלי שהיהודי המתפלל ישכיל לראות בחברו המתפלל כמי שהאלוהים :"ניצב" עליו .

  כאמור בבחינת : "שוויתי ה' לנגדי תמיד" הוא עצמו תלוש בבית הכנסת .

 אין לו הזכות שיתקייב בו שהוא בבית :"מצבה" שמחד אלוהיו ניצב עליו מעליו ומנגד חבריו המתפללים האחרים ניצבים מכל אגפיו כגוף אחד מאוחד.........

 

אשרי הזוכה לקיים :

שוויתי ה' ונגדי תמיד בכך שמחבר כל אדם עם האלוהים כניצב מעליו .

 של לראות בחיבור אחד גם את היישות האלוהית  -וגם את צילה האדם ..