מותר לערוך קניות בימי חגי הגויים, ואין לחשוש שמא יודו לעבודה זרה שלהם על המכירה.

הרב שי טחן

בריש מסכת עבודה זרה נאמר שלפני אידיהן של עובדי כוכבים, שלושה ימים אסור לישא ולתת עמהם. רש״י ביאר שטעם האיסור הוא משום  שהעובד כוכבים הולך ומודה לעבודה זרה שלו ביום אידו, ונמצא שהישראל עובר בזה על איסור שנאמר "לא ישמע על פיך", דהיינו שלא יהא הדבר נשמע בגרם שלך (ר״ן).

אולם ביארו המפרשים, שאין אנו יכולים להימנע בגולה מלישא וליתן עמהם, הואיל ועיקר פרנסתנו מהם, וכן מחמת יראה, לא נאסר הדבר אלא ביום אידם עצמו בלבד, אבל בימים שלפני ואחרי כן אין בכך איסור (ברטנורא משנה ב’).

ובימינו נהגו להקל לישא וליתן עמהם גם ביום האיד עצמו, וכמה טעמים נאמרו בדבר:

א.     תוספות (ע״ז ב, א ד״ה אסור) כתבו להתיר משום איבה.

ב.     טעם נוסף נקטו שם הוא משום שהעכו״ם שבנינו אינם מקריבים בפועל קרבנות לעבודה זרה שלהם, וכל שעושים משום שמנהג אבותיהם בידיהם. וכך כתבו גם תלמידי רבינו יונה (ד״ה דבר), ותוספות רבינו אלחנן (ד״ה ואפילו), והאור זרוע (ח״ד ע״ז סימן צה).

ג.      טעם נוסף כתבו שכיון שהוא מכיר את העכו״ם הרי הוא כמחניף לו. והכוונה שהעכו״ם יודע שהישראל עושה כן עבורו כיון שמכירו ולא משום העבודה זרה שלו, ולכן לא ילך ויודה לעבודה זרה (פני משה).