"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה.. וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים"

(בראשית מה, ה-ח)

מדוע יוסף חוזר ומדגיש לאחיו כמה פעמים, כי כל מה שקרה מכוון מאלוקים: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים"?

מדוע היה צריך בירידה למצרים כדי לעשות את משפחת יעקב לעם?

כתב על כך הרש"ר הירש, שלמעשה הרי הכל מאת האלוקים, אך אנו איננו מודעים לכך, וממעשה יוסף ואחיו ניתן ללמוד על ההנהגה האלוקית:

"הנה כמה פעמים חוזר יוסף ומזכיר לאחיו היאך כל אותה שרשרת המאורעות מתגלה עתה כאצבע אלוקים. ואכן אין לך מאורע שיפגין בצורה דומה את ההשגחה האלוקית".

בספר שמות בפרשת כי תשא, אומר הקב"ה למשה רבינו (שמות לג, כג): "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹורָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". משמעות הדברים היא שלא ניתן "לראות" את הדברים במהלך התהוותם ולהבין את סדר האירועים השונים, ומדוע קרה מה שקרה. אבל לאחר מכן, בניתוח האירועים לאחר זמן, מתבהרת התמונה.

לדברי הרש"ר הירש, הסיבה לירידה למצרים וליצירת העם דווקא במצרים, בגלות ובעבדות, נובעת מכך שאם היו נשארים משפחת יעקב בכנען היו נטמעים בסביבתם ומתבוללים. וכך כתב:

"בארץ כנען לא הייתה משפחת יעקב נעשית לעם. תוך כדי גידולה, הייתה נטמעת בסביבתה. כדי להיות לעם בלא להתבולל, היה עליה לבוא אל תוך אומה שמעצם טבעה התנגדה לתכונה היהודית - וזו הייתה מצרים... למען יוקצה לנו במצרים מחוז מיוחד להתפתחותנו, נאלץ האחד (יוסף) לעבור לפנינו, להיות 'אב' לפרעה ומושל בכל הארץ..".

הרש"ר הירש שחי בגרמניה בתקופת ההשכלה, מצביע על הדמיון בין מעשה יוסף ואחיו, למצב היהודים בגלות אירופה ולכך שהגטאות היו לדעתו כלי שרת בידי ה' כדי לשמר את היהדות בארצות הגלות ולמנוע התבוללות ולשמור עלינו כעם:

"כך, לאחר מכן, הקנאות שבנתה את הגיטאות היא שהייתה כלי שרת בידי ה' כדי להרחיק אותנו מכל תרבות החטאים של ימי הביניים, ולמען נטפח בחוגנו הצר את אושר המשפחה ואת רוח המשפחה והקהילה.. ובדרך כלל סלידת האומות מפני היהודים, הן הן אמצעי הקיום הראשון במעלה של השבט הזה שנועד לעבור את הימים בדרך ההתבודדות. כל עוד לא האיר השחר המוסרי על האומות הרי המחיצות שהאומות הקימו על ישראל שמרו עליו מפני כל הידבקות בשחיתות האנשים שבקרבם יתהלך מאות בשנים.. ובסופו של דבר, הגלות הראשונה והגלות האחרונה, מקור שתיהן בקנאה ושנאת חינם. כור המצרף של הגלות, דרך הייסורין של השעבוד, צירפה וזיקקה את כל חלקי העם, ופיתחה בהם את רגש השוויון והאחווה".

הרב זאב צבי נבנצל נוה, מהספר: "פרשת השבוע לאור הרש"ר הירש"