מתה עלי רחל - עלי לסבל ועלי לאשמה
נכתב על ידי משה אהרון, 30/12/2025
בס"ד.
"מתה עלי רחל" - "עלי - לסבל ועלי לאשמה.
--------------------------------------------------------------
וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ - עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה
במילה : "עלי". יעקב לוקח אחריות אישית !
"עלי" - לא רק לסבל אלא גם לאשמה.
תחילה לקיחת אחריות בפני יוסף על מות אימו רחל.
ואחר כך [מבחינת הזמן לפני כן]. גם לקחית אחריות בני בניו .
שכל "גילגולם" - גם לגלות בגלל : כשלונו :
אהבתו היתרה המופגנת והבוטה - ליוסף.
הנה כי כן:
אחד המשפטים הכי מכמירי לב במקרא .
היא הקריאה הלזו :
"ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל".
לאמור :
כששבתי ממחוז "הפדות" בגולה .
"מפדן ארם" ממחוז גלותי ופדיוני
מאותו החטא הקשה שרימיתי את אבי = "ארם".
שילמתי את המחיר הכי כבד על משוגותי ודווקא :"גם ב"ארץ כנען".
ארץ שבאים אליה בכניעות.
שגם אחרי כל גלות ארץ ישראל נקנית בייסורין. - להשלמת פדיון וכפרה
הנה כי כן : "מתה עלי רחל"
"עלי" - בחמישה מובנים שונים ומשלימים :
* ראשית - לסבל. [בבחינת "עלי היו כולנה"]
* שנית - לאשמה שבגללי מתה - עלי מותה.
שיעקב במו פיו גזר את דינה למות בגלל גניבת התרפים מאביה.
* שלישית - מתה במקומי שאני הייתי ראוי לכך.
והיא "מתה" עלי.....[במקומי].
* רביעית - מאז מותה חש יעקב "אלמן" על אף יתר נשותיו.
* חמישית - מתה אך עלי . שלבניה המשיכה היא - בחיי נצח להיותה : "אם הבנים" הבוכה והמבקשת עליהם תמיד - לפני כסא הכבוד...
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
