"וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" (שמות יח,א). 'כתנאי: (שמות יח, א) "וישמע יתרו כהן מדין". מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו (שמות יז, יג): "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב". ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן, ואמרו שירה, שנאמר (תהלים כט, ט) "ובהיכלו כולו אומר כבוד". נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו? שמא מבול בא לעולם? (אמר להם) (תהלים כט, י): "ה' למבול ישב". [אמר להם:] "וישב ה' מלך לעולם", כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם. אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא, שנא' (ישעיהו סו, טז) "כי (הנה) באש ה' נשפט". אמר להן: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו, שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה לבניו, שנאמר (תהלים כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן". [מיד] פתחו כולם ואמרו (תהלים כט, יא): "ה' יברך את עמו בשלום". ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא, שנא' (יהושע ה, א) "ויהי כשמוע כל מלכי האמורי", ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב, י): "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף"' (זבחים קטז,א). 'ובהיכלו כולו אומר כבוד כו' - רישא דקרא: "קול ה' יחולל אילות", ובמתן תורה משתעי, ובהיכלו של כל מלך ומלך כולו אומר כבוד להקב"ה. אמר להם וישב ה' מלך לעולם - כבר נשבע שיהא מלך לעולם על בריותיו ולא ישחיתם. תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם - וכ"ו מאדם ועד משה רבינו הרי: "דבר צוה לאלף דור" (תהלים קה)' (רש"י). ע"פ ר"א המודעי יתרו שמע על מתן תורה כמו ששמעו בכל העולם, ומזה בא למשה ובנ"י. בהקשר זה מביאים את מה שנעשה אצל בלעם שהוא נביא ה' ולכן באו לשאול אותו מה בא ה' לעשות בעולם, ובלעם עונה להם שהרעש זהו נתינת התורה שהיתה גנוזה תתקע"ד דורות, שזהו שציוה (הביא את התורה) לאחר אלף דורות. נראה שזה לא סתם כך, אלא יש בזה רמז שהתורה מהותה זהו תיקון העולם, ולכן זה מתגלה בהקשר ליתרו, שהוא גם שמע (ע"פ הדעות האחרות) על מלחמת עמלק שקשורה בתיקון העולם, שהעולם יתוקן במחיית עמלק, שאז יהיה השם שלם וכסאו שלם: '"ויאמר משה" - כי יד על כס י'ה, ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס ולא נא' כסא, ואף השם נחלק לחציו? נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהי' השם שלם והכסא שלם. שנאמר (תהלים ט) "האויב תמו חרבות לנצח", זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א): "ועברתו שמרה נצח", (תהלים שם) "וערים נתשת אבד זכרם המה". מהו אומר אחריו: "וה' לעולם ישב", הרי השם שלם, "כונן למשפט כסאו" הרי כסאו שלם' (רש"י שמות יז,טז [וכן בקיצור בתנחומא "כי תצא" סימן יא]). שעמלק בא למנוע את גילוי שם ה' ע"י בנ"י, ולכן יצא להילחם כדי להראות שבנ"י אינם מוגנים כמו שחשבו: 'ורבנן אמרי: "קרך", היקרך לפני אחרים. אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה? לאמבטי רותחת, שלא הייתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה, אף על פי שנכווה, הקירה לפני אחרים. אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים, הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו. נפל פחדן על כל האומות, שנאמר: "אז נבהלו אלופי אדום" וגו' (שמות טו טו). כיון שבא עמלק ונזדווג להם, אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן, הקירו לפני אומות העולם' (תנחומא שם). כך שבזה ראה יתרו את גילוי החלק של בנ"י בקדושה ולכן בא להתחבר לישראל. בנוסף שמע על קריעת ים סוף שהטיל מורא על כל העולם, ולכן ראה בכך את כבוד ישראל ומעלתם ולכן בא להתגייר, ובזה יש קשר לא"י, שהמצרים רדפו אחר ישראל כדי להחזירם למצרים כיון שברחו ממצרים כדי ללכת לא"י (לאחר מתן תורה) [לכן מביאים ראיה מדברי רחב, שזה בהקשר לכניסה לא"י]. כך שבזה התגלה לו הקדושה שמתגלית בקשר של בנ"י לא"י, שאז מגיעים לקדושה האמיתית. בנוסף שמע את מתן תורה, שזהו גילוי תורה שנעשה במעמד גדול ונורא, ובזה ראה את מעלת בנ"י בקשרם לתורה. כך שיתרו בא לישראל כיון שהתגלה לו מעלת בנ"י בשלמותם שזה ע"י חיבור של שלושת חלקי הקדושה – תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל. לכן זה מרמז על גילוי תיקון העולם בשלמות, לכן כך גם מתגלה בהגעת התורה לעולם, שזה לאחר אלף דור, כרמז שקשור לדורות בעולם – שהתורה מתגלה ע"י בנ"י במשך הדורות. ואלף מרמז על כעין יום של הקב"ה: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה" (תהלים צ,ד), והעולם נברא ע"פ ימים, ונברא מכח התורה ובנ"י: '"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", ובשביל ישראל שנקראו (ירמיהו ב ג) "רֵאשִׁית תבואתו"' (רש"י; בראשית א,א), ולכן יש דימוי באלף דור כנגד דימוי כעין רמז ליום של הקב"ה שמתגלה באלף, וזה בדורות אדם (ולא שנים) כרמז לבנ"י, וזה מתגלה בהקשר לתורה. מתוך זה נתנה התורה לאחר כ"ו דורות של העולם, כרמז שזה היה הבסיס כדי להכין את העולם שיהיה מוכן לקבל את התורה, שאז באים בנ"י ומגלים ע"י התורה את שם ה', שזהו התורה שכולה שמות ה' (שכולה גילוי שם ה' - רצון ה', ששם ה' מבטא את גילויו בעולם), לכן זה מתגלה ב-כ"ו דורות כרמז לשם הויה (בגימטריה כ"ו) שמרמז על תיקון העולם, כמו שיתגלה לעתיד שיתגלה בעולם שם הויה כיון שהעולם יהיה ראוי לגילוי שם זה: '(זכריה יד, ט) "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" ... "ושמו אחד" מאי אחד? אטו האידנא לאו שמו אחד הוא? א"ר נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י' (פסחים נ,א). שכך התגלה במתן תורה כעין העוה"ב (שבטל מלאך המוות מישראל או כח השעבוד של האומות [ע"ז ה,א]), כגילוי שזהו מטרתו של מתן תורה – תיקון העולם. והיה לזה גילוי קטן שכל העולם שמע ורעד מה' ואמרו שירה כעין עובדי ה'. וכן זה התגלה אצל יתרו ששמע זאת ובא להתגייר, כגילוי של תיקון העולם (ובפרט שעבד את כל הע"ז שבעולם ['"מכל אלקים" – מגיד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם, שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה' (רש"י; שמות יח,יא)], כך שמרמז על גילוי תיקון של כל העולם).