"ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק” (בראשית כב,ד). 'אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עָתִיד הַמָּקוֹם לִרָחֵק מִבְּעָלָיו. וּלְעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלב, יד): "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב”, לִכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ט, ט): "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר”' (ב”ר נו,ב). חז"ל דרשו שאברהם ראה את המקום מרחוק, כרמז שראה שהמקום ירחק מישראל, שזהו בזמן החורבן, שהמקדש חרב וישראל בגלות. אולי דרשו זאת כרמז שהחורבן בא בשביל להציל את ישראל מכליה ('כך אמרו לאסף: הקדוש ברוך הוא החריב היכל ומקדש ואתה יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל' [איכ"ר ד,יד]). לכן על הדרך לעקידה, שאברהם הלך לשחוט את בנו, וזה לא התקיים לבסוף, דרשו כרומז על שהמקדש נחרב כיון שעל עם ישראל היתה סכנת כליה וה' הצילם (שזה דומה לזה), ואז ישראל גלו ממקומם שזה כעין שאברהם הולך בדרך רחוק ממקומו. (ובזה מובן המשך הדרשה: '(בראשית כב, ה): "וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה”, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֵלֵךְ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל כֹּה. (בראשית כב, ה): "וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם”, בִּשְּׂרוֹ שֶׁהוּא חוֹזֵר מֵהַר הַמּוֹרִיָה בְּשָׁלוֹם', שזהו רמז שלא נשחט, וזה קשור כעין לדרשה שהמקדש מכפר ולכן נחרב כדי שינצלו ישראל מכליה, כעין יצחק שלא נשחט). אולי גם רמזו שזה נעשה ביום השלישי, כעין רמז למקדש השלישי שהוא נצחי, שזהו "ביום" שרומז על טובה כאור יום, שהשלישי מתגלה בטובה, שאינו נחרב, אבל השניים הראשונים נחרבו ואז המקדש היה רחוק מאתנו, לכן מיד נאמר שעד שהוא יתגלה יש גם התגלות בינתיים של ריחוק מהמקדש בשל החורבנות. או שדרשו עם הפס' הקודם: “ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלקים. ביום השלישי" שהמקום שאליו הולכים בדבר ה' (שזה מראה שהמקום קיים שלכן יכולים לעלות אליו) להקרבה (שזהו המקדש) נחשב קיים תמידי ובשלמות דווקא בשלישי, אבל לפניו יש חורבנות שזהו ההמשך: “וישא אברהם" וגו', שראה שיש גם שהמקום רחוק מאתנו. נראה גם שכרמז שהמקדשות יחרבו נאמר באברהם לשון "הר”, וביצחק לשון "שדה" (פסחים פח,א), כרמז למקומות לא מיושבים (רש"י), ויעקב קראו בית כרמז למקום מיושב (שם). לכן נרמז שהלכו בדרך, שזהו הליכה בהר ובשדה, ולכן בדרך נרמז על שהמקום ירחק מאתנו, כרמז למתגלה בגילוי אברהם ויצחק על המקדש. זהו גם שהלכו בדרך לעקידה לשחיטה, שזהו ליתבטל מהעולם (שימות בשחיטתו); ולכן מתגלה רמז לחורבן המקדש, שהמקדש יתבטל מהעולם (ובעקבות העקידה אברהם שלח לקחת ליצחק אשה [רש"י בראשית כב,כ], ומזה יצא יעקב שקרא למקום המקדש בית, כרמז לבניין שלעתיד שישאר, לכן נרמז ביום השלישי, שיש גילוי של יעקב שהוא האב השלישי, שבגילוי שלו, של בית שלישי אין ריחוק, אבל אצלם יש גילוי של ריחוק; ודווקא אצל יעקב אין ריחוק, וקראו בית, שכך רמז שבעקבות העקידה יצחק יקים 'בית' ומזה יוולד יעקב ולכן בו מתגלה גילוי של 'בית'). אולי באברהם מתגלה על בית ראשון, שיצא ממנו ישמעאל שהתגלה בקשר ליצחק בשלושת העברות: "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק (בראשית כא,ט). '"מצחק" - ל' ע"א, כמו שנא' (שמות לב): "ויקומו לצחק". ד"א, לשון גילוי עריות, כמה דתימא "לצחק בי". ד"א, ל' רציחה, כמה דתימא (ש"ב ב): "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" וגו'' (רש"י). שכך חרב הבית הראשון על שלושת העברות החמורות (יומא ט,ב). מיצחק יצא עשו ששנא את יעקב עוד מבטן, אע"פ שהיו אחים, שזה רומז לשנאת חינם שבגללה נחרב בית שני (שם), ולכן נרמז ביצחק שקרא שם שמרמז על שיחרב המקדש, שזהו כרמז לבית שני שיחרב. ואילו אצל יעקב יצאו כולם צדיקים, ולכן הבית ישאר בגילוי קדושה בעולם, ולכן לא יחרב. בפשטות ראה את מקום המקדש מרחוק, ולכן רמזו על מקום המקדש, אולם אפשר גם שאברהם הלך לעקידה, ובעקבות זה ביקש שהמקום יהיה מקום מקדש לה': "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב,יד). '"ה' יראה" - פשוטו כתרגומו: ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות. "אשר יאמר היום" - שיאמרו לימי הדורות עליו: בהר זה יראה הקב"ה לעמו' (רש"י). לכן כל עניין העקידה מתגלה בהקשר למקדש, ולכן רמזו בזה על קיום המקדש, שיהיה רחוק במשך זמן, כעין שהלכו שלושה ימים שזו הליכה מרובה בזמן. נראה שאברהם נסע עם החמור, ובפס' הבא נאמר שאברהם אמר שישבו עם החמור, שכך רמז שיהיה גילוי של (מקדש) שלישי בהקשר להגעה עם החמור, שזהו המשיח, שהוא יגאל מה"מרחק", מהגלות שהיא ריחוק מהמקום. (שזהו עני ורוכב על חמור, כעין שאברהם אמר להם לשבת עם החמור, כיון שהם פחותי מעלה מלהיות במעמד העקידה, שהם עניים מדעת, ולכן רומז על עני עם חמור; והלכו ורכבו שלושה ימים, שכך הוא יתגלה בגאולה השלישית והוא כרוכב על חמור).