יעקב קראו בית

נכתב על ידי יניב, 19/11/2014

 

"ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים" (כח,יז). 'ואמר ר' אלעזר: מאי דכתיב "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב" וגו', אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק? אלא לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה, אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל"' (פסחים פח,א). במה היחודיות שבבית משאר הדברים? ועוד, הרי אברהם קראו הר ה' וגם בפס' מופיע "אל הר ה'” הרי שגם קריאתו של אברהם נישארה?- ניראה שהדיוק של ז"ל הוא מ"אלקי יעקב" דווקא, אבל מזה שניקרא בית אין הוכחה כיון שגם ניקרא הר ה'. לכן ניראה יותר מזה שהפס' מרמז על שלושת העניינים: “לכו ונעלה" זה בדרך שזהו כקריאת יצחק "שדה" (שהרי רבקה פגשתו בדרך השדה כך שזה גם לאזור של דרך) “אל הר ה'” זהו כקריאתו של אברהם "הר ה'”, "אל בית" זהו כקריאתו של יעקב "בית". ואז באה הקביעה "אלקי יעקב" שמיוחס ליעקב, ועל זה דרשו חז"ל במה המיוחד ביעקב. וניראה שאין זה מקרה שמופיע בסדר הזה, אלא שזה בא להביא בפרט את ההצתמצמות, שבתחילה זהו "שדה" שהוא מקום של רבים (כרמלית או רה"ר) ואז מופיע יותר מדוייק "הר" שהוא לפעמים רשות היחיד הלכתית- כשהוא תלול, אבל עדיין אין זה כרשות פרטית מושלמת כיון שרואים מה שקורה שם, ולכן אז בא דיוק יותר "בית" שהוא סגור ופרטי גמור. שה' שוכן בקרב ארץ ישראל, “עיני ה' אלקיך בה" (דברים יא,יב) שזהו מעלת יצחק שלא יצא מהארץ, וזהו בשדה, במרחבים של א"י. ויש מעלה גדולה יותר והיא ירושלים שמוקפת חומות ולכן כמו רה"י, וזהו מעלת אברהם שהגדיר את ההר כהר ה' (ולו ניגלה המקום בעקידה). ויש מעלה גדולה יותר והוא המקדש ובפרט קה"ק, שהם מקומות סגורים שבנויים כבית, וזהו מעלת יעקב שקראו בית, שהיה במקום של בית המקדש עצמו (רש"י ד"ה 'וזה'). ומופיע במדרש רבה 'וזה שער השמים, א"ר אחא: עתיד השער הזה להפתח להרבה צדיקים כיוצא בך. א"ר שמעון בן יוחאי: אין בית המקדש של מעלן גבוה מבית המקדש של מטן אלא י"ח מיל, מ"ט? "וזה שער השמים" מנין וז"ה. ד"א מלמד שהראה הקב"ה ליעקב בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה” זה בנוי, המד"א "נורא אלקים ממקדשיך”, "ואין זה" הרי חרב כמד"א "על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו", "כי אם בית אלקים" בנוי ומשוכלל לעתיד לבא כמד"א "כי חזק בריחי שעריך”' (בראשית סט,ז). שמדוע השער הזה עתיד ליפתח להרבה צדיקים?- משום שהם קשורים אליו שהם פעלו בעולם לחברו לה', לחבר שמים וארץ. ועשו זאת בחייהם, בקדושת החיים שחיו בעולם, ולכן המרחק הוא "חי" מיל, וזה ע"י התורה שמדריכה אותנו ולכן נירמז ב"וזה" כעין "זה הדבר" שמייצג את נבואת משה בתורה (רש"י. במדבר ל,ב) שהעביר לנו את התורה (בבמדבר שם מרומז הסדר של העברת התורה דרך הראשים, ברש”י שם), וע"פ מעשינו בהקשר לתורה (מצוות או חטאים) אנו ראויים להיות עם מקדש בנוי או ח"ו חרב (וזה קשור לכלל מצוות התורה, ובפרט ללימוד התורה, שדרשו חז"ל [ב"מ פה,ב] שהמקדש חרב על שלא ברכו בתורה תחילה). וזהו עניינו של הבית, שלהבדיל מהר או שדה שלא האדם עושהו, בית אדם בונה, ולכן יעקב מסמל את מעשה האדם לעשות את העולם בית לה', לקדש את העולם, ולכן כשהגוים באים הם קשורים מכח זה של יעקב, שכל העולם התקדש ולכן גם הם נעשו קשורים לקדושה, ולכן מדגישים את הקשר ליעקב שהגדירו כבית, שלעתיד לבא כל העולם יתקדש ויהווה בית לה'. וכיום קיימת קדושה בעולם ע"י השפעת קדושה ממקום המקדש לכלל ירושלים ומשם לכלל הארץ ודרכה מקדשים את העולם, ולכן בפס' מרומז גם את קריאתם של שאר האבות. ולכן כאן זה "בית אל" ע"י 'שנעקר הר המוריה ובא לכאן' (רש"י כאן) ובנוסף גם '"הארץ אשר אתה שוכב עליה" וגו' מאי רבותיה? אמר רבי יצחק: מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו' (חולין צא,ב) שבעצם כל א"י קשורה למקדש, כמו שאמרנו בקריאת האבות מודגשת ההשפעה לכל הארץ (וממנה מתקדש כל העולם), ושיאו זה "בית" שנעשה בית לה' ומימלא כל העולם נעשה בית של ה', שיש שפע גלוי של קדושה גדולה. לכן מיד בהמשך בפסחים מובא 'א"ר יוחנן גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ' וכו', לרמז על תיקון העולם כולו (השלמת הקדושה בבריאה) שקשור לבנ"י וא"י (קיבוץ גלויות).

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה