chiddush logo

שכינה עמהם בגלות

נכתב על ידי יניב, 18/12/2014

 

"אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" (מו,ד) 'משל למלך שהלך בנו למדינת הים ויצא אחריו ועמד עליו, הלך למדינת אחרת ויצא אחריו ועמד עליו. כך ישראל, כשירדו למצרים שכינה עימהם, שנאמר: אנכי ארד עמך מצרימה. עלו שכינה עימהם. ירדו לים שכינה עימהם, שנאמר: ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל. יצאו למדבר שכינה עימהם, שנאמר: וה' הולך לפניהם יומם, עד שהביאוהו עמם לבית מקדשו' (מכילתא שמות טו,ב. מסכת דשירה פרשה ג). והנה בגמ' מביאים מקורות אחרים לשכינה בגלות 'תניא ר"ש בן יוחי אומר: בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן, גלו למצרים שכינה עמהן, שנאמר "הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים" וגו', גלו לבבל שכינה עמהן, שנאמר "למענכם שלחתי בבלה", ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר "ושב ה' אלקיך את שבותך" והשיב לא נאמר, אלא ושב, מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות' (מגילה כט,א). והסביר הת"ת שהטעם שבגמ' לא הביאו את הפס' שמביא המכילתא זה משום שבפס' אצלנו מודגש הירידה ולא על משך כל זמן הגלות, ועוד שמשמע קצת גם כדרך המלווים שמעלה על הדרך והולך חזרה, ולא מלוה עד מצרים ונישאר. אולם ניראה לומר שבין דרשת הגמ' ובין דרשת המכילתא משמע שה' איתנו בגלות, אולם יש הבדלים גדולים בין הדרשות,שהנה המשך הגמ' זה 'בבבל היכא? אמר אביי: בבי כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא' וכו', שהשכינה בבתי כנסת אלו, ובהמשך מספרת שאביו של שמואל וכן רב ששת שמעו קול רוגש של השכינה שם, וכן אומר אביי שאם הוא באזור אז הולך פרסא עד לשם כדי ליתפלל שם. הנה כל אלו אמנם דברים יפים, אבל אין בהם מעמד גדול ומרשים, שביציאת מצרים וקריעת ים סוף ובמדבר היו ניסים גדולים וכולם ראו את מעלת ה' שמחובר לבנ"י, וכן כשירדו עשו להם כבוד גדול (כבנ"י שהם מייצגים את ה' בעולם) כך שאמנם בשתי הדרשות יש עניין של שכינה עמהם, אולם בגמ' זה שכינה מכוסת ובמכילתא מגולת. לכן בגמ' זה פס' על נבואתו של אהרן במצרים (ולא נבואה על יציאת מצרים) ולומדים על שכינה בבבל כמו שאמרנו, ורק בשלישי זה חזרה לארץ לעתיד , שבפס' (דברים ל,ג והלאה) יש חשיבות לישראל עם הברכות, שזה דוגמה למה שהמכילתא מדבר שזה על שכינה מגולה. שבגמ' מובא על מצרים בבל ולעתיד, שזה כעין עבר (מצרים שורש הגלויות) הווה (בבל ועדיין לא ניגאלנו לגמרי) ועתיד (עתידין ליגאל), ואילו במכילתא זה מדבר על שכינה גלויה שזה ביציאת מצרים ניראה בגלוי, ומביא שגם בירידה היה עם השכינה, שהיה רעש גדול בעולם, כיון שהירידה זה לצורך תיקון גדול כדי שיחזרו אח"כ מתוקנים לא"י בגדולה, ולכן יש בזה רעש גדול בעולם כמו שכולם שמעו שמשפ' של יוסף מגיעה למצרים. כך שבעצם יש שתי רמות של 'שכינה עמהן' יש שמרעיש את כל העולם שזה מזעזוע של גילוי שכינה, שזה בחזרה לא"י שהיא מקומה הטבעי של השכינה ולכן נעשה גילוי שכינה גדול, ואף בירידה יש רעש בשל השכינה שמלווה לצורך תיקון כדי שישובו אח"כ בגילוי גדול. ויש שכינה עמהן במשך הגלות שהיא ניסתרת וחבויה ולכן לא רואים אותה אלא בדברים קטנים, שהיא מחכה ומצפה לחזור חזרה לא"י, וקיימת בגלות כדי להשפיע קדושה גם במקום טמא שכזה, כדי שבנ"י יתוקנו בגלות וייעשו ראוים לשוב לא"י.

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה