chiddush logo

על התפילה דרך פרשת ואתחנן

נכתב על ידי ברוך עינב, 1/3/2015

בס"ד


על התפילה דרך פרשת ואתחנן / מאת: ברוך עינב / baruch.einav@gmail.com


מדוע ביקש הקב"ה ממשה רבינו להפסיק להתפלל רק לאחר 515 תפילות של משה רבינו ע"ה שהיו מלאות בכוונות עליונות ורצון אמיתי לעלות לארץ הקודש ישראל ביחד עם כל בני עמו ולא עצר אותו כבר אחרי התפילה הראשונה כדי שלא יבזבז את זמנו ואת מרצו על תפילות לשווא שאין הקב"ה רוצה לקיימן? תחילה, חשוב לציין שגם במקרה הזה המניעים של ד' יתברך היו של חסד ורחמים למרות שבמבט מיידי וחד מימדי קל יותר לזהות כאן את הזרוע של מידת הדין של הקב"ה.


במסכת יבמות ס"ד ע"א כתוב: "הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים" ומכאן ניתן להקיש שריבונו של עולם אמנם ידע שאין הוא מתכוון להיעתר לבקשת משה רבינו ע"ה אך למרות זאת שמח לקבל כל אות והברה בכל אחת מהתפילות ואלה כלל לא שבו ריקם. לא במקרה ביקש הקב"ה ממושיעם של ישראל "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג כו) בדיוק בנקודה שבה רק תפילה אחת נוספת חסרה לו כדי שתתקבל. הקב"ה לא היה מטריח את מי ששקול כנגד כל עם ישראל, גדול הנביאים והענוותנים ואחד מהאנשים החשובים ביותר שהאנושות ידעה, וגורם לו להשקיע כ"כ הרבה זמן ומרץ במעשה שחוזר על עצמו הרבה פעמים אילולא היה מדובר בפעולה מהותית ומשמעותית מאוד בעלת ערך רב.


בניסיון להבין למי בכל זאת עזרה התפילה של משה רבינו ע"ה שהרי הוא לא זכה ליהנות ממנה ניקח לדוגמא אדם שהחליט לקנות כלי עבודה וחבילה של אגד מדבק, למרות שהוא כלל לא צריך אותם באותה שעה, אלא שיודע הוא שאם המוצרים הללו לא ישמשו אותו, אזי יהיו אלה בני ביתו, חבריו או שכניו שיוכלו בעתיד הקרוב או הרחוק להיעזר בהם, וכך גם אם התפילה אינה פועלת על המתפלל עצמו בטווח המיידי, היא מועילה לאדם יקר מישראל, וכך אף תפילה היא אינה לחינם ח"ו.


הרב מרדכי ענתבי שליט"א מסביר שהמילה "תפילה" היא משורש "פלל", וכשם שכשמפלילים אדם למעשה מקשרים אותו למעשה מסוים, כך גם התפילה מקשרת ומחברת בין הנברא לבורא יתברך. אחת הסיבות שבגללן הקב"ה מבטל את הגזירה מאדם פלוני לאחר שזה התפלל אל ד' יתברך מעומק ליבו היא, שלאחר שהוא התפלל והתחבר אל מי שאמר והיה העולם הוא כבר לא אותו אדם, מאחר והוא נמצא במקום אחר רם ונשגב יותר, אותו מקום שהקב"ה רצה שהוא יהיה בו ואף כיוון אותו לשם, ויתכן ואם אותו פלוני היה יוצר חיבור עקבי ויציב עם הקב"ה דרך תפילה יומיומית טרם הופעת אותה צרה, לא היתה כל סיבה לבורא עולם לשלוח לו אותה, שהרי כל תפקידה היה לעורר ולקרב אותו למקור הכל, ד' יתברך. יוצא שזה לא שהקב"ה השתנה או שינה את רצונו אלא האדם עצמו הוא זה שהשתנה וכך גם ההתייחסות האלוקית כלפיו השתנתה בהתאם.


הרב אברהם לוי שליט"א אומר שהאש היא הדבר הרוחני ביותר מבין כל הדברים הגשמיים, ומה מחבר בינה לבין הנר? פתילה, אותיות תפילה, ללמדנו שכך בדיוק מתחבר הוא גם האדם עם ד' ומיתדבק בו יתברך, באמצעות התפילה, שנאמר: "נֵר ד' נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ כז), וגם "כִּי ד' אֱלֹקֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (דברים ד כד).


למעשה, במקרים רבים עצם פעולת התפילה מהווה מטרה חשובה בפני עצמה אף יותר מהקיום המיוחל של הבקשות המרכיבות אותה, ולא רק מנקודת המבט של הבורא יתברך כי אם גם מצידו של המתפלל שדרך התפילות זוכה להתעלות ולהידבק בקונו.


האם התפילה גורמת להקב"ה להשתנות? כמובן שלא. היא לא משכנעת ולא משחדת אותו לעשות משהו שהוא יתברך לא רצה לעשות מלכתחילה, אלא שהגורם שמוביל למהפך החיובי בעלילה הוא אותו שינוי שהתחולל בקרבו של אותו אדם שזכה להתעלות למקומות גבוהים יותר, התקרב עוד צעד אל הקב"ה ויצר בכך מציאות חדשה, טובה יותר ולא רק לעצמו כי אם לכל הבריאה.


נספר לדוגמא על מלך בשר ודם שהעסיק פועל זוטר וככל שהוכיח את עצמו ועלה עוד ועוד בסולם הדרגות כך העניק לו המלך תנאים נוחים יותר, בגדים נאים יותר, אוכל משובח יותר, וכשהגיע לדרגה של שר צייד אותו אף בעוזרים ויועצים חכמים שיעשו כרצונו ויעזרו לו בתפקידו החדש, מאחר והמלך בעצמו מעוניין בכך שלכל שריו יהיו התנאים הטובים והנוחים ביותר שיעזרו להם לשרת אותו בצורה הטובה והנוחה ביותר, וכן על זה הדרך לא דומה יחסו של המלך כלפי כל אחד מאוהביו ועושי רצונו לעומת אדם שמוגדר כמורד שמתנגד לדרך המלך, "רועה בשדות זרים" וגורם לו לצער ולעלבון.


כמו כל דבר בעל משמעות גדולה גם לתפילה יש מכשולים שצריך להיות מודעים אליהם כדי לא ליפול בהם. אדם שלא מבין את המשמעות העמוקה של התפילה ואת מטרותיה הנעלות עלול ח"ו להפוך את הקב"ה לסוג של עבודה זרה, וכך במקום להרגיש את הזכות הגדולה שנפלה בחלקו להיות דבק במלך מלכי המלכים מתוך מקום של יראת הרוממות ואהבה גדולה, אמיתית וטהורה שלא מבוססת על כל אינטרס, הוא עשוי לגשת לקשר הזה כשם שניגשים אל מכונת מסטיקים מתוך מקום תועלתי כמו בעסקת חליפין טיפוסית, שמצד אחד הוא צריך שהקב"ה יעזור לו בנושא מסוים ומצד שני הקב"ה מחכה לתפילה שלו. אחת הסכנות בגישה המוטעית הזאת היא נפילה לתוך המלכודת שנקראת "עיון תפילה" ח"ו, שנופל בה אותו אדם שלאחר שהתפלל כמה פעמים מתחיל לעשות חשבון עם עצמו ומרגיש שהוא מצדו מילא את תפקידו באופן מלא אך לעומת זאת הקב"ה לא עשה את החלק שלו ב"עסקה".


מנהג טוב הוא לסיים כל תפילה אל ד' יתברך עם המילים הבאות: "את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה". המסר שחבוי כאן בין המילים הוא שהמתפלל למעשה מבטל את עצמו לפני ריבונו של עולם ולמרות שהוא שטח בפניו יתברך את כל אשר לבו חפץ, הוא מגלה דעתו שהקב"ה יודע הרבה יותר טוב ממנו מה טוב עבורו ומה לא, ולכן אם בקשתו לא היתה מנוסחת היטב ואולי כלל לא היתה טובה עבורו בכלל או לזמן ולמקום הנוכחיים מצד האמת שרוב פרטיה חבויים מכל אדם, התוספת הזאת פותחת פתח משמעותי לבורא שדרכו הוא יתברך יכול להיכנס ולעשות שינויים הכרחיים לטובת המתפלל מתוך ראיית האמת על כל פרטיה באופן מרחבי וכולל, כפי שרק ד' יתברך יכול תוך התחשבות באינספור פרטים שלמתפלל אין כל דרך להביא בחשבון, שהרי כשהקב"ה מיטיב עם ברואיו הוא עושה את זה בדרך המלך, היינו בצורה הטובה ביותר שתפורה לפי מידותיו המדויקות של כל נברא ונברא מכל הבחינות ולא לוקחת בחשבון רק את טובתו המיידית אלא מתחשבת גם בגורמים עתידיים וכאלה שסמויים מעין האדם.


כשמזכירים את המילה "תפילה", לא מעט אנשים יחברו אותה עם אותן תפילות שתוקנו עבורינו בסידורי התפילה, למרות שיש דרגה נעלה אף יותר מזו של אדם שמתפלל שחרית, מנחה, ערבית, מבלי לפספס אף את ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכה אחרונה, ק"ש שעל המיטה ותפילת הדרך והיא, שהאדם מגלה רצון עצמי להתפלל אל ד' ולדבר איתו יתברך ולפרוק את כל אשר על לבו לפנים משורת הדין, והוא חש שדחף פנימי מפעם בקרבו וכמה הוא לדבר עם בוראו. הוא סיים את כל תפילות החובה אך בכל זאת קשה לו ללכת לכיוון המיטה לפני שהוא יוצא החוצה לאחד הגנים שליד הבית ופותח את הלב אל אבינו שבשמים. יש כאלה שעושים את זה לפני ק"ש שעל המיטה כשהם יושבים על המיטה. אין ולו צל של ספק שהערך והחשיבות של השיחה עם בורא עולם עולה על כל שיחה עם הפסיכולוג בשר ודם הטוב ביותר בעולם.


לפני שאנו ניגשים לשיחה עם מי שבין היתר ברא גם את הפסיכולוגיה כמו את כל שאר חכמות העולם צריך לדעת שיש נוהל מסודר שעלינו לנהוג לפיו והוא כמו הסדר שמתוקן בכל תפילת עמידה והוא שתחילה עלינו לשבח את ד' יתברך, אח"כ לפרוש בפניו יתברך את בקשותינו האישיות ולסיום להודות לו על כל מה שעשה ועושה למעננו.


בשלב הראשון של השבח אפשר להזכיר את כל הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה לעם ישראל החל מעשר המכות על המצרים וקריעת ים סוף שעזרו לנו להפוך מעבדים לבני חורין, הבחירה בנו מכל העמים להיות לו לעם נבחר שיופיע את אור ד' יתברך בצורה הטובה ביותר, מעמד הר סיני בו זכינו לקבל את התורה הקדושה וההשגחה הניסית שליוותה אותנו במדבר, ועד לניסים המופלאים המלווים אותנו גם בימינו שניתן לראות בחוש השכם וערב בכל זמן ומקום אפשריים.


בשלב השני של הבקשות האישיות ניתן לבקש ישירות מהקב"ה בכל נושא ועניין, ממציאת זיווג וזרע קודש בר קיימא ועד לבריאות הגוף והנפש, פרנסה והצלחה. הדרך הטובה ביותר לבקש היא להציג את הבקשה לא רק כבעיה אישית של המבקש אלא של כחיסרון בעולמו של הקב"ה וכך לדוגמא פלוני יכול לפנות אל ד' יתברך ולומר לו בשפה שלו שהוא יודע שעצם היותו רווק שנחשב לפלגא גופא מצערת את הקב"ה ואת השכינה הקדושה ובכך יש חיסרון בבריאה ושהוא יודע שכאדם נשוי יוכל הוא לעשות יותר מצוות ועבודת ד' שלו תהיה שלמה יותר וזה יאפשר לו להיות קרוב יותר אל הקב"ה, אל התכלית האמיתית של החיים ואל התיקון שלשמו נשמתו נשלחה לעולם, ולכן הוא מבקש ממלך מלכי המלכים את עזרתו בהשלמת החוסר הזה. תארו לכם שבאותו הזמן חברו מבקש את אותה בקשה אך רק כדי לא להיות לבד ושיאהבו אותו ומתוך מקום שהוא לא רוצה יוצא מן הכלל מבין חבריו שהתחתנו כולם חוץ ממנו.


הרב ראובן פיירמן שליט"א מספר משל להמחשת העניין על אדם שעובד במפעל וכשהוא רואה את הבעלים עובד לידו הוא פונה אליו ואומר לו שחסרים לו חמישה ברגים וארבעה אומים לצורך השלמת בניית המכונה. הבעלים לא יכעס שהעובד בחר לפנות דווקא אליו ולא אל מנהלו האישי ואף ישמח מאחר והוא יודע שהעובד אינו מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לבקש לעצמו טובה אישית, קידום, העלאה במשכורת או שיפור בתנאי העבודה, כי אם מגלה שותפות וזיקה למטרות ולמגמות של המפעל ובעליו וברצונו לסיים לבנות את אותה מכונה כדי שלא יהיה עיכוב בתהליך הייצור, ולא רק זאת אלא שהבעלים אף יבקש אישית מהמנכ"ל שידבר עם מנהל המחלקה שידאג שהעובד שלו יקבל כל מה שהוא צריך לצורך עבודתו. עובד עם גישה חיובית ובריאה כזאת לעולם לא יפסיד כשהמחשבה והתרומה שלו למקום שמעסיק ומפרנס אותו תוביל בסופו של דבר לקידום העובד עצמו מכל הבחינות, מאחר וכל בעל עסק מחפש בנרות אחר עובדים מסורים ונאמנים שידאגו לעסק לא פחות מאשר לטובתם האישית.


יש עניין להוסיף אחרי כל ברכה את ארבע המילים החשובות "בתוך כל עם ישראל", כשהנוהג כך מגלה דעתו שלא רק טובתו האישית חשובה לו כי אם טובת כל עם ישראל עם הידיעה שאם הקב"ה יענה לתפילתו אך באותו זמן יהיו בישראל כאלה שעדיין מחכים לישועה באותו נושא אז הוא לא באמת יכול להיות שמח שהרי עם ישראל הוא גוף אחד, מאחר וגם אם רק לזרת שברגל יש זיהום קטן כל הגוף צולע ומרגיש בחיסרון לא עלינו ולא על אף אחד בישראל. זאת הסיבה שהמדינה כולה היתה מאוחדת ומזועזעת כשאותה בת כהן התאסלמה והתחתנה עם מוסלמי וגם ברצח המתועב של שלושת בחורי הישיבה, בחטיפתו של גלעד שליט ובמותו של אילן רמון. כל גוף בריא סובל כשהוא חש פגיעה באחד האיברים ואיבר שלא מרגיש בכך צריך לבדוק שמא איבד ח"ו את החיבור לאותו גוף.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע