חנוך דאום - Hanoch Daum

שלומי ענבי, אחראי הביטחון כאן באלעזר גוש עציון (הילדים שלנו באותו גן), שהיה במשלחת החיפוש שאיתרה את גופתו של אור אסרף, פרסם אתמול במייל היישובי דברים מרגשים ובעיני גם חשובים. הקראתי אותם עכשיו בתוכנית הרדיו, כדי שנזכור שלהיות ישראלי זה לא לצווח ״שוקולד״ במטוס. להיות ישראלי זה לנסוע עד קצה העולם כדי להביא את גופת חברך שלחם איתך בסג׳עיה:

״תושבים יקרים. לפני שעה קלה הפקדנו כאן בנפאל פיקדון יקר מאין כמוהו בידי פטריק אסרף. יצאתי למשלחת עם אנשים מדהימים- דתיים, חילוניים,חרדים,חברנו יחד לנזירים בודההאיסטים במטרה אחת,לתת סיוע רפואי לנפגעי רעש האדמה האדיר שאירע כאן בנפאל. 
בשישי בלילה בעיצומה של ארוחת שבת במנזר בודההאיסטי קיבלנו שינוי משימה לצאת ולאתר את אור אסרף בטרק שנקרא לאגנטאן.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן. מכאן, מנפאל הרחוקה רואים שיש לנו עם לתפארת. מכאן,רואים צבא מדהים שהעמיד בית חולים שדה ברמה הגבוהה ביותר לסיוע לעם הנפאלי. מכאן, רואים חבורת לוחמים חדורי קרב להביא את חבר שלהם מהצוות לקבורה בישראל. מכאן, רואים קבוצת מחלצים שקיבלו קריאה ב13:00ובשעה 14:30 כבר היו בנתב"ג בדרך לסייע בקאטמנדו הרחוקה. כאן נפגשתי עם היחצ"א בכפר הרוס כשהם בדרך לחלץ גופת נפאלי. כאן... כאן אנחנו נראים טוב...
כאן, אני מבין איזה תותחים אנחנו, איזה עם מיוחד, משמעותי,חזק ונאצל אנחנו. כאן, בגן העדן ההרוס הזה אתה מבין שיש אלוקים ששומר ושבלעדיו לא היינו מוצאים את אור... כאן, לאחר הפגישה עם האבא...
כשנפרדתי מהצוות המקודש של אור נפרדתי מהם במילים "אנחנו כולנו כאן מתנדבים, אתם בתחילת הדרך בחיים שלכם... אז כשתחזרו ארצה, כשנקבור את אור... תקבלו על עצמכם להתנדב... לתת מעצמכם לכלל ישראל...להבין שאנחנו לא לבד כאן בעולם...
ואם נשתפר טיפ טיפה... העולם יראה אחרת, כפי שכבר לימדונו חז"ל "עולם חסד.........יבנה" 
כשיצאתי למשלחת חשבתי על הילדים שלי שיבינו שאבא נסע לקצה העולם לנסות לסייע לאחר.
ולחילוץ המורכב של אור יצאתי כשהידיעה שהילדים שלי מחר, כשיגיעו לבית הספר יוכלו לספר שאבא שלהם יצא לחלץ יהודי יקר מסוף העולם לסוף העולם שלא הכיר בכלל...

רק כי "כולנו אחים״.