השנה חלים כל דיני תשעה באב ביום ראשון –עשירי באב. אולם היות והצום "נדחה" יש הקלות מסוימות, למשל בעלי הברית (הורים, מוהל וסנדק) אוכלים לאחר המילה כי זהו יו"ט עבורם וכוחו חזק יותר (שו"ע,תקנ"ט,ט). וכתבו אחרונים, שהוא הדין מעוברות ומניקות שיש להם "מיחוש קצת" פטורות מלצום ב"נדחה" (רעק"א בשם ה"שבות יעקב") וכתבו פוסקי זמננו שכיום רוב הנשים ההרות מוגדרות כבעלות מיחוש, כי בד"כ סובלות מכאב ראש או חולשה יתרה (הגרשז"א ועוד). לכן: אם יכולה תצום עד הבוקר, ולכל המאוחר עד חצות היום (הגרע"י,יחוו"ד,ג,מ) ובהמשך תאכל ותשתה מאכלים פשוטים, ללא הגבלת "שיעורים". דין זה תקף גם לגבי מינקת המרגישה חלשה מידי או חוששת שיתמעט לה החלב (הליכות שלמה).  

חולה, גם אם אין בו סכנה -הריהו פטור מהצום גם בשנה רגילה, ובשנה זו -יש לפטור גם את הסובל ממחושים אף אם אינו חולה ממש.

האוכלים בהיתר, לרבות נשים כנ"ל, בכל שעה שעומדים להפסיק את התענית במהלך היום ולאכול יותר משיעור כזית בכדי אכילת פרס (הערת הרב נבנצל, ירושלים במועדיה) -יבדילו תחילה על הכוס בברכת בורא פה"ג והמבדיל, ואם מבדילים בלילה: גם בורא מאורי האש. עדיף להבדיל על "חמר מדינה" היינו משקה חשוב כמו בירה או מיץ פירות טבעי, כדי שלא לשתות יין או מיץ ענבים ביום זה. עקרונית, רשאי המבדיל בהיתר להוציא בהבדלתו ידי חובה את המתענים, ואז יהיו הם פטורים מלהבדיל על הכוס בצאת הצום. וכן להפך, רשאי המתענה להבדיל על הכוס עבור חולה כאשר הוא זה שישתה. אך לא כדאי משום שעלול ליצור בלבול וטעות, אלא הפטור מהצום יבדיל לעצמו או לחולים אחרים. יש להעיר שקטן אינו צריך להבדיל לפני שאוכל.

נטילת קלי צום בשבת מסתבר שיש בכך הכנה ניכרת משבת לחול (ואולי גם גזירת סממנים). מי שהכדורים חשובים לו יטלם ביום ששי, או ימיסם מראש במיץ וכיו"ב וישתה בשבת (אורחות שבת,כ"ב,קפ"ו).