1. שמירת שתי השבתות האחרונות של השנה - הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין היה מעורר להתחזק ביותר בשתי השבתות האחרונות של השנה בשמירת שבת קודש על כל פרטיה ודקדוקי הלכותיה ואף דהיינו להחמיר בהן אף בחומרות שאינו נוהג בהם בכל שבתות השנה... וכן לקבל על עצמו להתנהג בכל שבתות השנה בצורה נעלה, ועל ידי זה יוכל להיגאל ולזכות בדין בימים נוראים.

2. המקור – המקור לדבריו של הרב לוינשטיין הוא בגמרא במסכת שבת (קיח, ע"ב) "אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים". מבאר הרב לוינשטיין: "אם שמירת שתי שבתות של כל כלל ישראל יכולה להביא גאולה לכל ישראל, אזי גם שמירה מעולה של שתי שבתות אצל היחיד מסוגלת להצילו ולגאול אותו שיזכה לשנה טובה ומתוקה".

3. חומרות בשבת – הרב לוינשטיין מוסיף ומציע כי בשתי השבתות האחרונות של השבת, מלבד הקפדה על כל הלכות שבת, יקבל על עצמו שלא לשוחח דברי חול בשבת, וחלילה שלא לקרוא בעיתונים (אפילו הנחשבים כחרדים) אלא רק יעסוק בסעודות השבת ובזמנו הפנוי יקרא תהילים ויבוא לבית הכנסת לשמיעת שיעורי תורה.

4. מחילה על החטאים בזכות שמירת שבת – נאמר בגמרא: "כל הזהיר וזריז בשמירת שבת בכל תנאיו ובכל דקדוקיו, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו". הגמרא מבססת את דבריה על הפסוק: "שומר שבת מחללו" אל תקרי 'מחללו' אלא 'מחול לו'.

5. שמחה בהכנות לשבת – החיד"א בספרו "עבודת הקודש" הביא בשם גורי הארי ז"ל שמי שיטרח בהכנות לקראת שבת בשמחה מכפרין לו עוונותיו.

6. עונג שבת – בגמרא מובא כי על ידי עונג שבת קודש ניצול האדם מחבלי משיח. אם כך, מבארים רבותינו, בוודאי שיינצל מן הדין של ראש השנה. משום כך ראוי לענג את שתי השבתות האחרונות של השנה במיוחד.

7. עונג שבת ברוחניות - הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל אמר שכיוון שכתוב: "וקראת לשבת עונג", יש עניין כביכול שהשבת תתענג. תענוג השבת הוא רק אם יש שילוב של רוחניות וגשמיות. וצריכה המנוחה בשבת להיות "מנוחה שלימה שאתה (הקב"ה) רוצה בה" ולא רק מנוחה שאנו רוצים בה.

8. זהירות מכעס - יש להיזהר במיוחד בשבתות אלו שלא יבוא לכלל כעס, וכתב השל"ה: "עבירה גדולה היא שמראה כעס בשבת". חז"ל נתנו רמז על כך מהפסוק: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" - את אש הכעס והמחלוקת אסור להבעיר בשבת.

על האדם לדעת שיהיו לו הרבה ניסיונות של כעס דווקא בשבתות אלו, ועליו להתגבר ולהיות בשמחה.

9. דיבור בנחת בשבת – חז"ל למדו מהפסוק: "ודבר דבר" – שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. זהירות בדיבור הינה עצה טובה להינצל מן הכעס, וכך מובא באגרת הרמב"ן: "תתנהג תמיד לדבר את כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת ובזה תינצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם".

10. תוספת שבת - מובא בתיקוני הזוהר שיש עניין גדול להוסיף מהחול על הקודש, היינו לקבל שבת מוקדם כמה שיכול ולאחר את יציאתה. בזוהר מובא כי "על ידי כך מקצר את גבול הסיטרא אחרא ומרחיב את גבול הקדושה. ויהיה שכרו שבהיותו קורא לבורא עולם בעת צרתו ירחיב לו השם את גבול הקדושה ויקצר לו את גבול הצרה ויזכה לנחלה בלי מיצרים".