chiddush logo

הדרגות במצוות נר חנוכה (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יניב, 5/12/2015

 

'ת"ר: מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין: ב"ש אומרים: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך. וב"ה אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך' (שבת כא,ב). לכאורה למה דווקא שלוש דרגות אלו, למה לא רק שתים או רק אחת?- בפשטות כיון שיש עניין של הידור בחנוכה (כמו שמביא מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ['לזמן הזה'- 'מהדרין..']) ולכן נתנו כמה אפשרויות כדי שאדם יוכל להדר ע"פ יכולותיו (שמי שמאוד עני יוכל להדר לפחות כמהדרין). אולם ניראה שיש כאן גם עניין של מקבילה לעניינים המתגלים בחנוכה, בסיפור חנוכה מובא 'מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים' (שם) הסיפור הזה היה צריך לכאורה להאמר לפני ההלכה של סוגי ההדלקה, אולם בגמ' זה מובא אחרי. בפשטות כיון שזה מובא כהמשך לדיני ההדלקה שנאמר קודם (שבו השוו בין שבת לחנוכה) שבעקבותיו מביאים על חנוכה, אז התחילה בהדלקה ואח"כ המשיכו על סיפור חנוכה. אולם אפשר גם שבאו לרמז שזה כהמשך, כמו שקודם הביאו דיני ההדלקה ומסבירים במה חלקו ב"ש וב"ה, כאן ממשיכים להסביר ברמז מה העניין של שלושת האפשרויות. שהנה יש בסיפור כמה דרגות, יש את עצם מציאת הפך שמן הטהור להדלקה (שנעשה בו נס אבל קודם יש מעלה בעצם מציאתו, שזה התחלת הנס שיקרה) וכנגד זה קבעו בהלכה את 'נר איש וביתו' שיש עכשיו שמן להדליק בבית המקדש, וכך זה כלל הבית (ובמצוות ההדלקה מרמזים על כל העניין שקרה בפך זה). עניין נוסף כאן הוא שהיה חתום 'בחותמו של כה"ג', שלכאורה יכלו למצוא שמן טהור בפך שמוכח שטהור, מדוע לציין שהיה חתום בשל כה"ג (שגם אם ככה היו חותמים, הרי יכלו שלא לומר פרט זה אם כולם היו כאלו)?- אלא כניראה שזה היה מעלה גדולה יותר, פך משובח יותר. מימלא אם כן, אז יש עוד מעלה של הכה"ג, שזה יותר ספציפי באדם, וכנגד זה קבעו 'נר לכל אחד ואחד' שיש דגש על הפרט, שמחשיבים אותו, ולא כללי של הבית בלי דיוק בפרטים שבבית. וכמובן יש גם מעלה מפורטת יותר של זכרון הנס בהדלקה של מהדרין מן המהדרין, שבו מרמזים ממש על הנס שהיה, שדלק שמונה ימים. ניראה שברמז על הנס בהדלקה, יש גם רמז למעשיהם של החשמונאים, שלכן ראו חיבור בין ההדלקה לבין הנצחון על היוונים. היה את משפחת חשמונאי, שהם היו הראשים של המרד, בהם דלק אור הקדושה למלחמה בחושך מהיוונים, שזה כהדלקה לבית. אבל מי שהעלה את נס המרד היה מתתיהו, הוא המדליק של כל זה, היסוד למרד, לכן כנגד זה יש דיוק באנשים, שזהו 'נר לכל אחד ואחד'. ובכלל כל ישראל בסוף התיישרו עם החשמונאים והניסו את היוונים, ולכן כנגדם מרומז בשינוי במספר הנרות, שלאט הצטרפו עוד ועוד מבנ"י למרד, לאט נידלק עוד אור בנשמה הישראלית לצאת לילחם ביוונים. או בדומה, יש את מתתיהו שהרים את נס המרד, ולכן כנגדו נר אחד, שמאיר ומדליק את המרד. ויש את משפחת חשמונאי, שהם השלב הנוסף, ולכן יש נר לכל אחד מבני הבית, שיש כמה אנשים במשפחת חשמונאי (חמשת ילדי חשמונאי) שבכל אחד מהם יש תוספת יחודיות, ולכן תוספת אור של עוד נר. ויש את כלל בנ"י שמתגלה בנרות המנורה, שמנורה היא כנגד בנ"י והקדושה, שהמנורה מעידה על השכינה בבנ"י ('עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל' וכו'. שבת כב,ב) ע"י שדולק נר המערבי בנס יותר מכמות השמן שבו, כמו שהתגלה בדומה בחנוכה שדלקה המנורה בנס, שזה מעיד לכלל בנ"י שקשורים בשכינה. אולי אפשר עוד שנאמר מיד 'ת"ר: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו' (שבת כא,ב) שיש שלושה שלבים בקידוש השם בבנ"י, יש פעמים שמתגלה בגלוי גדול ברבים, זהו פתח ביתו מבחוץ, שממש משפיע בחוץ להאיר אור קדושה, ויש שמניח בחלון שפחות בולט מהפתח, וגם לא נימצא בחוץ, כך שמשפיע החוצה אבל פחות, ויש שמדליק בביתו בשולחן בשל הסכנה, שלא מאיר בחוץ, אלא שומר על הגחלת בבית (שגם הוא משפיע קדושה בעולם אבל הרבה פחות). כנגד זה יש נר בבית, כנגד השולחן בבית, שמאיר קצת בכדי לשמור על הגחלת, ויש שמאיר בחלון שכנגדו נר לכל אחד, שיש השפעה נוספת בעולם, יותר השפעה על האנשים, ויש מאיר בחוץ בפתח, שזה השפעה גדולה מאוד בעולם, שזה כנגד מוסיף והולך, שמרבה הרבה קדושה בעולם (ולב"ש מפחית הרבה טומאה). והנה בנ"י במשך הדורות מסרו נפשם על קדושת ה', לא חסכו מעצמם דברים בכדי לקדש שם שמים, ולכן התרגלו וקיבלו על עצמם תמיד להוציא את הקדושה בגילוי גדול בכדי לקדש ה' בעולם, לכן אע"פ שישנם שלוש דרגות בהדלקת נרות חנוכה, בכ"ז אנחנו תמיד מדליקים כמהדרין מן המהדרין (עד שבשו"ע אפילו לא מביא את האפשרויות האחרות). אולי לכן בחנוכה נעשתה השפעה כ"ך גדולה עד שכיום אפילו אותם הרחוקים מתורה ומצוות מזדהים עם חנוכה, עם החשמונאים (אמנם מהצד המלחמתי שלהם, אבל עדיין זה הזדהות איתם) אע"פ שהיו (החשמונאים) בדתיותם קיצוניים מאוד, ובסף ב"ה זה ישפיע לשלמות הקדושה, שלכן ניקרא חנוכה (ע"פ ה'בני יששכר' כסלו ב) ע"ש 'שהוא חינוך והרגל על לעתיד, גאולה העתידה שאז יתגלה לנו האור הגנוז בשלמות'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
אריאל מרדכי פנדל (18/11/2017)
מאמר נפלא. נהנתי מההקבלה בין 3 דרגות בנס פך השמן ו3 דרגות בתהליך המרד ומלחמת החשמונאים. יישר כח.
הערה: טוב לכתוב בפסקאות ולא בפסקא אחת ארוכה כדי להקל על הקריאה וההבנה. חודש טוב. אריאל פנדל