ספירת חודשים

נכתב על ידי יניב, 22/1/2016

 

"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות יט,א). 'תני שמואל ופליג: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים" מיכן שמונין חדשים ליציאת מצרים' (יר' ר"ה פרק א הלכה א). לכאורה מדוע לומדים מהפס' הזה, הרי נאמר פס' מפורש "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב,ב)?- במכילתא על הפס' הזה נאמר 'ראש חדשים- שומעני מעוט חדשים שנים. מנין לשאר חדשים? תלמוד לומר לחדשי השנה' ובירושלמי דרשו בתחילת המסכת (שם) 'כתיב "החדש הזה לכם ראש חדשים" לכם הוא ראש, ואינו ראש לא לשנים ולא לשמיטים ולא ליובלות ולא לנטיעות ולא לירקות' וכו', כך שאפשר שלמדו מ"חדשי השנה" שלהם הוא ראש ולא לשנה, שמ"ראש חדשים" אפשר ללמוד במיעוטו לשני חדשים בלבד ולא לכל חדשי השנה. ומימלא לא נילמד דיוק חודשים ולא שנים, כי מדבר על חודשיים דווקא ולא על כל השנה, שלכאורה הדיוק שלא לשנים הוא מזה שמוגדר חודשים כעניין של חודשים ולא שאר דברים, אבל אם זה רק חודשיים אז זה לא מדבר בהגדרה של עניין חודשים ביחס לשאר דברים, אלא רק בא לומר שהוא הראש לשני חודשים. והלימוד שבמכילתא לשאר חודשים נצטרך למעט "לחדשי השנה" שהוא נחשב ראשון משני החודשים, בהגדרה של חודשים ולא שנים, “לחדשי השנה" ולא של השנה, שאינה מניסן. ומימלא מניין שמדובר על כל החדשים ולא רק על שני חודשים?- לכן הביאו מהפס' שלנו שהוא החודש השלישי, ומימלא יותר משנים, ובא לומר ב"ראש חדשים" שתמיד סופרים ע"פ ניסן- ודוחק. ובפשטות בפס' אצלנו באו להוסיף שהמספר של החודשים קשור ליציאת מצרים, מה שלא מופיע ב"החדש הזה לכם". ועוד בפשטות שם מופיע שניסן הוא החודש הראשון, אולם מניין שיש עניין להדגיש את מספר החודשים, למה שיהיה חשוב לקרוא להם מספרים, כך שאולי לא נמספרם כלל?- לזה בא הפס' כאן ומדגיש שיש עניין ליחס כל השנה ליציאת מצרים, ומימלא לכן נספור במספרים מניסן, שזהו "החדש השלישי" בשל יציאת "בנ"י מארץ מצרים" (ולא כרש"י שלמד בפס'' החדש הזה" 'על חדש ניסן אמר לו זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני סיון שלישי' אם כי גם לפיו אפשר שיהיה זהו סדרו, אבל לא צריך דווקא לקרוא במספרים). בירושלמי מבוא גם המשך על ספירת השנים: 'אין לי אלא חדשים, שנים מנין? (במדבר ט, א) "וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית". אין לי אלא לשעה, לדורות מנין? (מ"א ו, א) "ויהי בשמנים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים" וגו', משנבנה הבית התחילו מונין לבנינו, (מלכים א ט) "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים" וגו'. לא זכו למנות לבנינו התחילו מונין לחרבנו' וכו'. מה ההבדל בין השנים לחודשים, שמספר החודשים נישאר תמיד מניסן (גם כשאנו קוראים לחודשים בשמותצ, לא התבטל לגמרי מספרם, שכשסופרים מתחילים מניסן), ואילו השנים השתנו?- הפס' של החודשים נאמר בהקשר לסיני ומתן תורה, שכך מביא רש"י: '"ביום הזה" -בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא "ביום ההוא". מהו "ביום הזה"?- שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו' (רש"י. שמות יט,א) וזה נאמר בהקשר לר"ח, ונאמר בשבת (פו,ב): '...אמר רבא: דכולי עלמא בר"ח אתו למדבר סיני, כתיב הכא (שמות יט, א) "ביום הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם (שמות יב, ב) "החדש הזה לכם ראש חדשים", מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח. ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל, כתיב הכא (שמות כ, ז) "זכור את יום השבת לקדשו" וכתיב התם (שמות יג, ג) "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה" מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום'. ש"ביום הזה" שקשור לקראת מתן תורה, שלכן נירמז בו על הד"ת שיהיו כל יום כחדשים, מימילא קשור גם לנאמר במתן תורה, שקשור (בלימודו) ל"זכור את היום הזה" ש"היום הזה" הוא יציאת מצרים (ונאמר במצוות חמץ) "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ" (שמות יג,ג). מימלא ניראה שהחודש מתחדש כירח שמתחדש, וכד"ת שמתחדשים כחדשים, שבאים לתקן את העולם להיות קדוש כשבת, שהוא כלעתיד לבא, שהיצה"ר מנסה כל הזמן להחטיאנו, ולכן המלחמה בו (“לא יאכל חמץ" שיצה"ר נימשל לשאור) צריכה להתחדש כל הזמן, לכן חשוב קשר ליציאת מצרים שה' בעצמו הכה במצרים (שפעל בגלוי ישירות בעולם), שכך בדומה ירד בעצמו לסיני והביא את התורה, שמקיפה את כל העולם שנוצר בשבוע הבריאה, ולכן מתן תורה היה בשבת שהוא קדושת העולם. מימלא גם חודשים וגם שנים קשורים לתיקון בעולם, ונאמר 'ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות, יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם' (ברכות יז,א) כך החודשים שמשתנה גילוי האור זהו כשאור, יצה"ר שבנו, ולכן האור מתמעט מעצם הלבנה שאינה מאירה מעצמה אלא מהשמש, כך ריחוק מה' ע"י יצה"ר שבנו קשור לחודשים, וצריך חיבור גדול לה' (אמר רב יצחק: יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנאמר (בראשית ו, ה) "רק רע כל היום", ואמר ר"ש בן לוי: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר (תהלים לז, לב) "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר "אלקים לא יעזבנו בידו"' קידושין ל,ב), לכן צריך תמיד קשר ליציאת מצרים שה' עצמו הכה בעולם, וכן יצאנו למתן תורה, שמשם כח הקדושה בעולם נגד יצה"ר ('..כך הקב"ה אמר להם לישראל: בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר (בראשית ד, ז) "הלא אם תטיב שאת", ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנא' "לפתח חטאת רובץ", ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר "ואליך תשוקתו" ואם אתה רוצה אתה מושל בו, שנאמר "ואתה תמשל בו"' [קידושין ל,ב]). אבל כנגד שעבוד המלכויות, זה קשור ליציאה מרשות המלכות שמכבידה עלינו, ולכן זה משתנה כל פעם מאחרת (ואף מקדש קשור למלכות שלמה שהיתה טובה ולא משעבדת, וכן מלכות ה'), ולכן ספירת השנים משתנה, כמו שסופרים שנים במלכויות ע"פ המלך שמולך אותו זמן.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה