"שבת וינפש" לע"נ יצחק בן סנירו , אריה בן שבתאי , וסנירו בת אסתראה ז" ל לפרשת בהר
בס"ד
" שבת וינפש
"
-יג אייר התשעו פרשת
בהר
ד" ת לפרשת בהר לע" נ
יצחק בן סיניורו , אריה ווליש בן שבתאי
וסיניורו בת אסתרא
-----------------------------------------------------------------------------------------------
בפרשת בהר
אנו קוראים את הפ"ס " כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ,אני ה" אלהיכם" , בראייה פשוטה
המילה " עבד" לא מתקבלת כמחמאה גדולה... כיוון שאדם הנקרא או
המשמש כעבד לא בדיוק נהנה
מאכפתיות ונוחות גדולה שהרי מי רוצה
להיות עבד למישהו
אפילו יהיה האדם העשיר בעולם.. עדיין כל
אחד רוצה להיות אדון לגופו ולנפשו .
הפרשה מסתיימת בפ"ס" את
שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה" ,
איך מתקשרת שמירת השבת עם העובדה שאנו
עבדים ? ועוד נשאל , אנו אומרים בקידוש ליל שישי " ויכולו השמים והארץ וכל
צבאם ויכל אלהים מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות מכל מלאכתו אשר עשה" , לכאורה
נראה שהקב"ה שובת בשבת קודש
כמונו , והרי ברור שאין רגע פנוי ממנו ואיך נעלה על הדעת ש " ביום פלוני"
ה" בחופש לכאורה [ ברור שלא !] ואיך
ניתן להשוות אותנו ל ה" יתברך מבחינת
המלאכה , הרי הוא מחזיק את העולם ויותר מכך נאמר, " העולם מקומו" , אז
מה קורה כאן?
למעשה ישנו כאן דבר נפלא, לנו כיהודים ישנה מצווה להיות עבד ,אך לא
לבני אדם אלא לקב"ה בלבד!.
אומרת הגמרא," רבן יוחנן בן זכאי
היה דורש את המקרא הזה כמין חומר, מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף? אמר הקב"ה
אוזן שמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי " כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים
לעבדים ,והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע,"
ורבי שמעון בר יוחאי היה דורש, מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקב"ה דלת ומזוזה
שהיו עדים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות
ואמרתי," כי לי בני ישראל עבדים, והוצאתים מעבדות לחרות והלך וקנה עבד לעצמו, ירצע בפניהם".
הרב סולובייציק סובר
שזו זכות לנו ותענוג להיות עבד ה" כיוון שאדם שיש לו מלך אחד[הקב"ה]! והוא משועבד
לו נאמנות מוחלטת , הוא המשוחרר באמת!.
וכאן באה השבת היקרה, בזכות קיום השבת אנו
מתחברים אל השכינה ,אל ה" יתברך ,כיוון
שהשבת היא החרות עצמה ,מעיין עולם אחר,
שקט ורגוע , עולם של קדושה לגוף ולנפש , ונשאלת השאלה, כל זה נכון, אבל ידוע
שלקב"ה אין דמות כזו או אחרת, אז איך
הוא " וישבות מכל מלאכתו", מה הוא צריך מנוחה ?? , התשובה שברור שלא!
הרי " מלא כל הארץ כבודו " .
אנחנו בני האדם מצווים ללכת בדרכי הקב"ה , מה הוא חנון אף אתה חנון וכו" ,
הקב"ה לא שובת ממלאכה בשבת וגם הוא
לא עובד בה..., כי למעשה העולם כולו שייך לו והוא מניע ומקיים אותו "המחדש בכל יום מעשה בראשית"
, מעשה בראשית " נגמר" ביום השישי לפני כניסת השבת בזמן כזה שרק
הקב"ה עצמו יודע לכוון , אנחנו מוסיפים כמה דקות לפני כניסת שבת ויציאתה , אנו
מצווים לנוח בשבת כדי שנוכל להמשיך ולתפקד
בשאר ימות החול , הקב"ה למעשה " שובת" בשבילנו
, כי במידה ולא היתה ניתנת לנו השבת הקדושה לא היינו ממשיכים לתפקד כיאות, ויותר
מכך , השבת היא אות ברית בינינו לבין ה" יתברך והיא אות למעשה בראשית, כדי
להבין יותר את משמעותה של השבת והקשר
למקדש- משכן נחזור טיפה אחורה למלאכת
המשכן שלמעשה מתארחת כל שבת אצלנו בבית ..
כידוע
יש "ט" ל מלאכות אסורות
בשבת שמקבילות לט"ל מלאכות במשכן , נשאל עוד
האם ל"ט [טל]
מלאכות קשורות לברכת הטל שהתחלנו
לומר בפסח ? ואיך כל זה מתקשר לעניין ה"עבד"?
לא "סתם" , ט" ל מלאכות
המשכן מלוות אותנו כל שבת יש להם משמעויות
חשובות ומדהימות ועוד שהמשכן שקול כנגד בריאת העולם! .
" וקראת לשבת ענג" , ההנחה
הרווחת בקרב העם היא שאיסור מלאכה הוא כל
מה שקשור בעמל ויגיעה ,זה נכון אבל לא
מדויק, מלאכת המשכן הייתה מלווה במלאכת
מחשבת ,כלומר " מלאכת אומן".
חז" ל מצאו בכך שמצוות שבת נכתבה מיד לאחר מלאכת המשכן , המילה מלאכה
מופיעה בתורה 39 פעמים כנגד 39 הפעמים
שהמילה מלאכה ועבודה מופיעות בבניין המשכן
.
39 אבות המלאכה כפי שהן מופיעות במשכן מקבילות למלאכות שאנו עושים ביום יום כגון, צביעה ביגוד
, חיתוך בניה אפיה כתיבה, ועוד.. ושאסורות לעשיה בשבת.
מלאכת
המשכן שקולה כנגד בריאת העולם שהרי
השבת היא אות למעשה בראשית ,כיצד?
ביום הראשון כתיב , בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
" נוטה שמים כיריעה" – ובמשכן כתיב" ועשית יריעות עיזים "
, ביום השני : יהי רקיע ואומר בהן הבדלה
שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים " –
ובמשכן נאמר," והבדילה הפרוכת לכם" , ביום השלישי כתיב", יקוו המים" – ובמשכן נאמר "ועשית
כיור נחשת וכנו נחשת ונתת שמה מים " , ביום הרביעי כתיב," יהי מאורות
ברקיע השמים " ובמשכן נאמר," ועשית מנורת זהב ", ביום החמישי כתיב,"
ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף"- ובמשכן
כנגדן הקרבנות כבשים ועופות [
ובמשכן היו הכרובים פורשי כנפים למעלה]
ביום השישי כתיב," ויברא אלהים את האדם בצלמו " -בכבוד יוצרו
" – ובמשכן ,כתיב אדם שהוא כהן גדול שנמשח לעבוד את ה" יתברך , וביום
השביעי : " ויכולו השמים והארץ" ובמשכן
כתיב," ותכל כל עבודת " , בבריאת העולם נאמר " ויכל
אלהים ובמשכן " ויהי ביום כלות " , בבריאת העולם נאמר "ויקדש
אותו " ובמשכן " וימשח אותו ויקדש אותו " , ומדהים שאת
הקידוש אנו עושים על היין [ פרי
הגפן]כיוון שהגפן הוא המשקה החשוב ועוד
שעליו אנו מברכים " בורא פרי הגפן" ו" בורא נפשות רבות " בניגוד
לשאר המשקים , הקידוש על היין שלפעמים
מסמל את התאווה והחומר מחבר בשבת את
החומר והקודש יחדיו במידה נכונה , השבת מחברת את עולם החומר, אנו נחים ואוכלים מכל טוב בנחת
ושלווה וגם מקיימים את האימרה " שינה בשבת
תענוג "בראשי תיבות "שבת" ויחד עם זאת
מקדישים את הזמן ללימוד תורת ה" הקדושה שמשיבת נפש וגם את הנשמה היתרה שאנו מקבלים בכניסת השבת .
עם שמירת השבת ואמירת "
ויכולו" אנו שותפים מלאים למעשה בראשית שנאמר," המחדש בכל יום מעשה
בראשית" , הקב"ה כמובן לא נח..
[וגם אין לו מושג כזה כיוון שהוא לא דמות או נפש כלשהי..]
אלא כמו שכתבנו לעיל הוא " נח בשבילנו " על מנת לתת לנו את כח להמשיך לעבוד אותו
עבודה תמה נוחה ונעימה ,
כעבדי ה" יתברך שממש לא ," עבדים" במובן הרע של המילה. .,
אלא עבדים למלך העולם שכל הארץ שלו ! איזו
זכות ותענוג ! ועלינו לזכור שבעבודתנו את
ה" אנו שותפים מלאים ביצירת
העולם על כל המשתמע , כיוון שהקב"ה
ברא את כל טוב העולם עבורנו! אנחנו חיים בארץ ישראל ונהנים ממנה !
אם לא אנחנו אז מי? וכל זה עבורנו כולל
יום השבת שהיא " מקור הברכה" .
אנו " מקבלים" את השבת למעשה
כבר מיום ראשון בשבוע , ע"י האמירה " היום יום.. בשבת"
וכך כל יום וכל רגע יחד עם הציווי,"
ששת ימים תעבוד עשית כל מלאכתך" אנו
מתכוננים לקראת שבת המלכה שמשולה לכלה ואנחנו החתן שהיא מחכה לבואו שכן לכל יום יש
יום בן זוג ורק לכאורה לשבת אין.. אלא כמו שכתבתי אנחנו בני הזוג של שבת הכלה
! יחד עם ה" יתברך .
נשאלת השאלה איך ניתן להספיק את כל
המלאכה בשישה ימים " ועשית כל מלאכתך?
אלא שבות כאילו כל מלאכתך עשויה , ועוד, שבות ממחשבת עבודה שאז מנוחתך שלמה
,מכאן שמלכאת המשכן אסורה בשבת משום מלאכת
מחשבת ויצירת דבר חדש.
הקב"ה רוצה מחד שנחיה חיים טבעייים ונפתח את חיינו, אך מאידך שנקדש את
חיינו וזמננו וכך לא נהיה כבולים ליצרנו
ולא " נכבוש" יותר
מידי.. אלא נפעיל איפוק וריסון ,פעולה
שמקדשת את אישיותינו הטבעית ומוכיחה שאנו
לא חייים בשביל " לחיות" אלא
לחיות בשביל ולמען ה" ,כאן באה השבת ששמירת וקידושה בכל מה שנדרש היא לא רק חיקוי לשביתת ה" בימי הבריאה אלא
השלמה שלה בקיום דבר ה" ועולמו .
שאנו שובתים ממלאכה בשבת אנו מכירים
בעליונותו של ה" יתברך ובצו האלקי שלו ,השביתה"הכפולה"
שלנו ושל ה" מתחברת יחדיו ואז אנו שומרים שבת ביחד !
השבת ניתנה לנו שנטעם טעם של עולם אחר,
עולם של חרות ,מעין עולם הבא יום שבת מנוחה ,בשבת האדם מניח מכל טרדות חייו ואז
מאירה הנשמה היתרה [ מה עוד שלכל המאכלים
יש טעם שונה וטעים לעין ערוך מימי החול.. ]כאן מתקשר עניין " טל"
המלאכות עם הטל , בזמן שהיית בני ישראל במדבר היה יורד המן
שהיה בכל הטעמים שאפשר להעלות על הדעת .. ושהיה מונח בין שני שכבות של
טל [שכבת טל ,המן, ושכבת טל עליונה] ובשבת
קודש החלות מכוסות במפית מיוחדת לשבת כזכר לטל שכיסה את המן שלא היה יורד בשבת וזו הסיבה שאנו שמים שתי חלות בשבת.
הטל מסמל עדינות ורוגע כשבת קודש, מה
עוד שהטל יורד תדיר כל יום כרמז לזכירת שבת כל יום ויום.
בזמן שמירת השבת אנו בונים
למעשה את המשכן והמקדש בתוך בתינו גופנו ונשמתינו בכך שאנו מזמינים את ה" לשכון בתוכנו והוא
נענה ברצון ובשמחה שכן השבת נוצרה
עבורנו ! שנזכה לקבל שבתות מתוך שמחה וקדושה
ונעבוד את ה" עבודה תמה בשמחה !
