אצל אדמו"ר האמצעי היה לג בעומר מיו"ט המצוינים. היו יוצאים לשדה, אם כי לא היה
נוטל ידיו אך היה לוגם 'משקה' - שהיה אסור עליו מטעמי בריאות. היו רואים אז הרבה
מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים. ובמשך השנה כולה ייחלו וציפו ללג בעומר.