chiddush logo

מסילת ישרים - מידת הפרישות

נכתב על ידי אלון, 1/8/2016

 

ע"י לימוד הפרקים בנושאים: זהירות וזריזות, בנינו את הקומה הראשונה בעבודת ה', ומכאן ואילך מתחילים בחסידות. חסיד הוא כזה שמילא את חובתו, ורוצה לבנות קומה שנייה. לדוגמא, הקומה הראשונה היא הזהירות ומעליה באה הפרישות, וכן הזריזות שהשלב אחריה הוא מידת החסידות.

זהירות וזריזות נובעים מתוך חיוב התורה, ואילו פרישות וחסידות הינם מידות מעבר למה שהתורה ציוותה.

"הפרישות היא תחילת החסידות. ותראה שכל מה שביארנו עד עתה הוא מה שמצטרך אל האדם לשיהיה צדיק ומכאן ולהלאה הוא לשיהיה חסיד. ונמצא הפרישות עם החסידות הוא כמו הזהירות עם הזריזות, שזה בסור מרע וזה בעשה טוב."

אדם העושה מה שאומרים לו נקרא צדיק. מעבר לכך - חסיד. מידה זאת מסוכנת מאוד. כשאנו עוסקים בדברים שהתורה צוותה – הדברים יחסית פשוטים, אך במידות כפרישות והחסידות התורה לא צוותה, ולכן יתכן שהאדם יטעה בדרכו. לדוגמא, הקרבת אש זרה לפני ד' שהקריבו נדב ואביהוא. אדם הנוהג במידות אלו צריך להפעיל המון שיקול דעת!

ייתכן שאדם ינהג במעשה חסידות שטוב לו, אך באחרים הסובבים אותו - זה פוגע.

למרות כל האמור לעיל, אל לנו לשכוח כי יש בנו רצון להגיע לקדושה, למדרגה גבוהה, והחסידות היא מידה שמובילה לכך, ולכן לא צריך להירתע ממנה. הרמח"ל בא להעמיד את עניין החסידות האמיתית על מקומה, ולהראות לטועים את דרך החסידות הנכונה.

במסילת ישרים מידת הזהירות מקבילה לפרישות, והזריזות לחסידות. כלומר, הפרישות היא קומה שנייה של זהירות, וכן החסידות הינה קומה שנייה של מידת הזריזות. אמרנו שיש לקומה השנייה יתרון כיוון שהיא נובעת מרצונו הטוב של האדם, אך חסרונה הוא בכך שאינה מפורשת, ולכן ייתכן שיטעו בה.

"והנה כלל הפרישות הוא מה שאמרו ז"ל (יבמות כ): קדש עצמך במותר לך"

היסוד של הפרישות הוא לפרוש מהדברים המותרים ולא מן האסורים.

"וזאת היא הוראתה של המלה עצמה, פרישות, רוצה לומר, להיות פורש ומרחיק עצמו מן הדבר, והיינו, שאוסר על עצמו דבר היתר, והכוונה בזה לשלא יפגע באיסור עצמו. והענין, שכל דבר שיוכל להולד ממנו גרמת רע אף על פי שעכשיו אינו גורם לו וכל שכן שאיננו רע ממש, ירחק ויפרוש ממנו."

כשהאדם מגיע לשדה הקרב קשה לו לנצח, והחכמה היא לא להגיע למלחמה חזיתית עם היצר. מידת החסידות מבטיחה שלא נגיע למצב כזה.

"והתבונן ותראה שיש כאן שלש מדרגות: יש האיסורים עצמם, ויש סייגותיהם והם הגזרות והמשמרות שגזרו חכמינו ז"ל על כל ישראל, ויש ההרחקים שמוטל על כל פרוש ופרוש לעשות להיות כונס בתוך שלו ובונה גדרים לעצמו, דהיינו, להניח מן ההיתרים עצמם שלא נאסרו לכל ישראל ולפרוש מהם כדי שיהיה מרוחק מן הרע הרחק גדול."

חז"ל עשו לנו את העבודה - "עשו משמרת למשמרתי". אם כן, מה נשאר לי לעשות? עוד מדרגה. אך נשאל: הרי חז"ל כבר קבעו לנו גבול כדי להרחיק אותנו, ולמה שאנו נצטרך להרחיק את הגבול עוד יותר?! נראה את השאלה והתשובה:

"מנין לנו להיות מוסיפים והולכים באיסורים, והרי חכמינו ז"ל אמרו (ירושלמי נדרים פט): לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה בא לאסור עליך דברים אחרים? והרי מה שראו חכמינו ז"ל בחכמתם שצריך לאסור ולעשות משמרת וכבר עשוהו ומה שהניחו להיתר הוא מפני שראו היותו ראוי להיתר ולא לאיסור, ולמה נחדש עתה גזירות אשר לא ראו הם לגזור אותם?"

חז"ל אסרו עלינו את מה שהוא מתאים לכל האדם באופן כללי, אך הם לא נתנו לנו את הדרך האישית המתאימה לכל אדם ואדם.

"אך הענין הוא כי ודאי חילוקים רבים ועיקרים יש בדבר: יש פרישות שנצטוינו בו, ויש פרישות שהוזהרנו עליו לבלתי הכשל בו, והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (קהלת ז): אל תהי צדיק הרבה."

יש פרישות מותרת ויש פרישות אסורה. מהו הגבול? הגבול הוא שכל מה שאדם צריך בשביל גוף בריא ונפש בריאה - אסור לו להימנע ממנו. דברים אלה הינם אינדיבידואלים ומשתנים מאדם לאדם. יש כאלה שצריכים טיול פעם בחודש, וישנם כאלה שצריכים לישון 7 שעות ביממה. אדם שמונע ממנו דברים נצרכים שחיוניים לו - פורש יותר מדי, ופרישות כזאת נאסרה. מתי הפרישות הופכת להיות מצווה? מתי שאדם יודע שהוא ייכשל במותרות אלו. אז חובה על האדם לפרוש.

בנוסף, צריך לשים לב לפרישות שפוגעת באחרים - למשל אדם נשוי, בעל משפחה, לא יכול לפרוש בדבר זה או אחר אם זה פוגע במשפחתו. בתוך המסגרת שהוא נמצא בה הוא צריך למצוא את הדברים המזיקים לו ומהם לפרוש, אך לא על חשבון אחרים.

האם זה חיוני לי? האם יש סיבה לפרוש? האם זה פוגע במשהו? אלו הם שלושת השאלות שאדם צריך לשאול את עצמו. הפרישות צריכה לנהוג תמיד בהגיון, בשליטה, במידה ובשכל ישר. אם אדם לא יודע איך לנהוג - שיתייעץ עם רבו.

הרב חיים סבתו, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים", www.ybm.org.il

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע