פרשת השבוע - כי תצא

נכתב על ידי אלון, 12/9/2016

 

"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" (דברים כד, יט)

בעל שדה ששכח לאסוף עומר משדהו לאחר הקצירה, התורה מצווה אותו להשאיר את העומר לגר ליתום ולאלמנה, שהם מסמלים את העניים שבחברה. העומר שנשכח הוא רכושם ולא רכושו של בעל השדה. ממילא בעל השדה אינו "נותן" לעני אלא העני לוקח משלו.

שייכות הממון לאדם איננה מקרית וחיצונית, אלא קשורה קשר עמוק לתפקידו של האדם בעולם. אדם שהוא בעל נכסים החושב שכל רכושו הוא לשימושו ולהנאתו, גוזל בכך את הרכוש מהמקום הראוי לו מצד תפקידו בעולם.

בספר "מעלת המידות" כתב דברים נוקבים בדבר מטרת העושר שהקדוש ברוך הוא חונן בו את העשירים:

"יש מן העשירים האומרים בליבם, שאלמלא שהם חשובים וצדיקים בעיני ה' לא היו זוכים במעלת העושר. ולא נתנו אל ליבם כי לפעמים נותן ה' לאדם עושר ונכסים כדי לנסותו אם יעשה ממנו צדקה וגמילות חסדים אם לאו. ואם לא יעשה ממנו צדקה וגמילות חסדים כפי הראוי לעשות מִמָמונו, אז טוב לו אם היה עני מחזר על הפתחים, כי ייענש עליו בעולם הזה ולעולם הבא, ועליו נאמר (קהלת ה, יב): 'עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ' ".

על חומרת הגזל, כתב "ארחות צדיקים" (שער האכזריות):

"ובכלל האכזריות – הגוזל חברו מאומה משלו, ובזה מצער אותו. ועונש גדול יש לגוזל עני... לכן יזהר כל אדם שלא יצער את חברו בשום דבר, לא במעשה ולא בדברים. הגוזל חברו כאילו נוטל נשמתו, ואפילו אם גזל ממנו דבר מועט, כגון פרוטה, מתחייב מיתה".

לעומת התפיסה הרואה בעוני עול ונטל על חברה, התורה רואה בהתמודדות עם העוני ברכה לעולם: "לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ".

הרב יעקב נגן, מתוך האתר "דעת - אגדות חז"ל"  -  http://www.daat.ac.il/chazal/maamarim.asp?sug=6&masehet=0

"ותן חלקנו"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע