שאלות

מעשר ראשון

נטע רבעי

מתי קדושת הפירות מחוברים לשדה או רק לאחר שהתנתקו מהאילן?

פירות מעשר שני נהיים קדושים רק אחרי שמעשרים אותם  מפירות הטבל  ורק שהפירות מנותקים מהעץ מפרישים מהם תרומה גדולה לכהן מעשר ראשון ללוי

ומעשר שני לאכול בירושלים

פירות נטע רבעי מקבלים קדושה בעודם מחוברים לקרקע.

מי מעריך את שווי הפירות?  דווקא שלושה אנשים או מספיק אדם אחד

עכשיו אני רוצה להזכיר לכם עוד פרט קודם מהמשנה בפרק הקודם:  בו ניתן ללכת לסוחר אחד, והוא עושה את ההערכת השווי של פירות מעשר שני. (משנה מעשר שני ד,ב): "את שדמיו ידועים יפדה על פי עד אחד"

רק בסחורה פגומה שמחירה לא ידוע צריכים שלושה שמאים שיעריכו את שווי המעשר שני. ולשון המשנה (מעשר שני ד,ב) :"ואת שאין דמיו ידוע ים יפדה על פי שלשה כגון היין שקרם ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו"

שלושה דיינים קובעים את שומה של  של הוצאות נטע רבעי

לפי איזה שווי מעריכים  את הפירות?

המחיר לצרכן או מחיר הקנייה של חנות פירות וירקות או מחיר העלות של החקלאי?

לדוגמא. לחקלאי עולה לו לייצר קילו תפוחים 1.5 והוא מוכר לשוק או לשוק הסיטונאי  ב-3 שקלים. והחנות מוכרת ב- 6 שקלים לקילו תפוחים. המשנה  קובעת שהמחיר של חילול מעשר שני הוא במחיר הקניה של החנות. מסכת מעשר שני פרק ד משנה ב  "פודין מעשר שני בשער הזול כמות שהחנוני לוקח לא כמות שהוא מוכר" ועוד כתבה המשנה "את שדמיו ידועים יפדה על פי עד אחד ואת שאין דמיו ידועים יפדה על פי שלשה"

הוצאות ההובלה של הפירות מהשדה לבית הבעלים  מי נופל

ובמעשר שני למדנו שההוצאות של הבעלים של ההובלה להביא את הפירות  מהשדה שלו לביתו זה נופל על הבעל הבית,  וא"א לקזז את זה משווי הפירות שיימכרו ממעשר שני. מעשר שני פרק ד משנה א  "המביא פירות מן הגרן לעיר וכדי יין מן הגת לעיר השבח לשני ויציאות מביתו"

אפשר לקזז את הוצאות ההובלה של כרם ונטע רבעי  כך כותב הרמבם