אחד מי יודע

נכתב על ידי יניב ב-14/4/2017


בהגדה של פסח ישנו שיר "אחד מי יודע", מביא על כך מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א: 'מחבר השיר וזמן חיבורו בלתי ידועים ומשערים שחובר לפני כ-500 שנה' וכו'. ('מקורות והערות לנוסח האחיד'). מה המיוחד שבשיר זה שלכן חובר והוכנס להגדה? בפשטות ניראה שמרבים במספרים כדי לחזור שוב ושוב על שה' הוא אלוקנו והוא אחד (להבדיל מהנצרות והע”ז). אולי נאמר 13 פעמים כנגד גיל החיוב במצוות, שמאז קשורים להבאת גילוי ה' בעולם. או כנגד גילוי בתורה (כמו שאומרים בשיר '13 מדיא', מידות שהתורה נדרשת בהם) שזה לגלות את רצון ה' בעולם, שזה גילוי ה' בעולם, ולכן כנגדו אומרים במס' הפעמים שה' הוא אלוקנו אחד. או כנגד הפס' “שמע ישראל" שסיומו "אחד", שבו מכריזים שה' הוא אחד וממליכים את ה' בשמים ובארץ, ו"אחד" בגימטריה זה 13. והטעם שזה קשור לפסח, זה משום שיציאת מצרים היתה כדי שנצא ונקבל את התורה (“ולקחתי") ובמתן תורה יש את יסוד האמונה היהודית, שכולנו ראינו ושמענו בסיני (ראה בדברי מרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן שליט”א ב'לזמן הזה' סיון 'מעמד הר סיני-היסוד לאמונת ישראל') ולכן בעקבות מתן תורה, ובכלל שיצאנו ממצרים להיות עם ה', אנו מכריזים שה' הוא אחד. ואפשר שהטעם שמובא בהגדה זה כדי לומר שכל העולם סובב סביב בנ"י ויעודנו לתקן את העולם ולגלות גילוי ה' בעולם, שלכן כך נראה בגלוי בנעשה ביציאת מצרים, וכך גם בשאר הדורות בצורה ניסתרת. ולכן מביאים במספרים רמזים על בנ"י, שכך גם כלל העולם בפנימיותו קשור אלינו, ולכן כעין רומז עלינו בכל. ואולי אפשר שבזה בא לומר שיש מספרים ביציאת מצרים, ובא לברר כנגדם. אחד הוא ה' ואין בלתו, זה הוכח בכל ניסי מצרים. שני לוחות זה כנגד משה ואהרן שנישלחו להוציא את בנ"י ממצרים, שכך בלוחות מחולק בין אדם למקום ובין אדם לחברו ('עשרת הדברות, חמשה בכבוד הבורא וחמשה לטובת האדם'. רמב"ן שמות כ,יב), שכך משה היה המקשר לה' (שהיה המקשר בין ה' ובנ"י, ונקרא "משה איש האלקים" [דברים לג,א]) ואהרן היה מחבר בבנ"י (אבות א,יב). שלושה אבות קשורים לגאולה ממצרים (שמות ב,כד) ולכן גם במכות מצרים חולקו לשלוש קבוצות: 'דצ"כ עד"ש באח"ב' (ראה ב'לזמן הזה' ניסן, הסבר מדוע כך חולק) [אולי לכן בשלושת ימי האפילה הקשים מתו מבנ"י שלא יצאו (רש"י. שמות יג,יח) כי נטמעו במצרים ולא רצו ללכת אחרי ה' וללכת לא"י, ולכן הם מנותקים מהאבות שהיו דבקים בה' ובא"י, ולכן לא יצאו ומתו בשלושת הימים, כנגד שלושה אבות]. וכן מכות מצרים היו עשרה כמו הדברות וכמו המאמרות, שכך זה כנגד שלושת האבות, אברהם הוא הראשון שהקים את בנ"י, ולכן כבריאת העולם, יצחק לא יצא מא"י, כך זה כמו המכות ליציאה ממצרים חזרה לארץ, ויעקב ממנו השבטים ולכן הוא כאחדות בנ"י כמו שהיה בהר סיני, כך מתחבר ע"י שלושת האבות מהמאמרות דרך המכות לדברות שבמתן תורה. וכן שלושה אבות כנגדם בקשו לצאת "דרך שלושת ימים" (שמות ה,ג). ארבע אמהות כנגד ארבעה ימים שלמים (מבחינת הזמן מעת לעת) שהקרבן פסח היה קשור לכרעי מיטותיהם (מ-י' עד יד ניסן) שבזה עשו גילוי להיותם בנ"י, והיהדות עוברת דרך האם. וכן זה היה לניתוק מע"ז של מצרים, כעין לקיחת התרפים ע"י רחל למניעת ע"ז מלבן (ב"ר עד,ה). (ולכן גם מתה בדרך כי יעקב אמר שמי שגנב את התרפים ימות [רש”י. בראשית לא,לב], וכך בנ"י בדרך לגלות עוברים דרכה, ומבקשת שירוחמו ויגאלו חזרה וה' עונה שיחזרו [ירמיהו לא, יד-טו], ולכן קשור כעין הגאולה ביציאת מצרים). וכן כנגד 4 לשונות של גאולה, שבנ"י ניגאלו ממצרים בהיותם בנ"י (שזה דרך האם). חמשה חומשי תורה, לשם כך יצאנו ממצרים, לקבל את התורה, וכן יש חמשה לשונות של גאולה (עם "והבאתי") שכולל ביאת הארץ בה התורה חלה (ספרי "עקב" סימן מג). וכן לאחר חמש פעמים שפרעה הכביד את ליבו בעצמו, ה' הכביד את ליבו גם אחריהם (שמו"ר יג,ג), וזה דומה לחמשה חומשי תורה שמלמדים אותנו את רצון ה' בעולם (להיפך מפרעה שהכביד ליבו מלשמוע בקול ה'). ששה סדרי משנה כנגד המכות שלימדו את האמונה בה', שהם שניים הראשונים שבכל סדר מ-דצ”כ עד”ש באח”ב (מלבי"ם. שמות ז,יד) שכך זה כעין האמונה היהודית שעוברת בתושב"ע. וכן בחצות הלילה היתה מכת בכורות, ולכן כעין משנה אותיות נשמה, שהם מתו (פרחה נשמתם), וחצות זה לאחר שש שעות (חצי מ-12), וזה נעשה כדי להוציא את בנ"י לקבלת התורה (שניתן גם חלק התושב"ע שזהו המשניות) והמשניות זהו קשר של התורה ובנ"י. שבעה ימי השבוע רומז למכות, שכל מכה היתה שבוע (דברים רבה ז,ט) וכן לזמן שעד קריעת ים סוף. ובפרט שאז הוקבע בעולם עניין זמן השבוע (ראה 'תורת המקרא' “בא" אות ג, למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). שמונה ימי מילה, כנגד זכות מצוות המילה ליציאת מצרים: '"וטבלתם בדם אשר בסף, מה ראה הקדוש ברוך הוא להגן עליהם בדם? כדי לזכור להם דם מילת אברהם. ובשני דמים ניצולו ישראל ממצרים, בדם פסח ובדם מילה, שנאמר (יחזקאל טז, ו) "ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי" בדם פסח ובדם מילה' (שמו"ר יז,ג). תשעה ירחי לידה, שבנ"י בגאולתם כעין נולדו בעולם, שעכשיו עצמאים (ולא בתוך מצרים כבתוך בטן ההריון) ויכולים לגלות את עצמיותם, בקבלת התורה. (ובגלות מצרים היו בכאב, כעין כאב הריון). עשרה דברות, שיצאו ממצרים לשם קבלת התורה, ולכן גם הוכו מצרים בעשר מכות כנגד מתן תורה, על שלא רצו לשחררם לעבוד את ה'. אחד עשר כוכבים, כחלומו של יוסף, שזה גרם להם לקנאות ולמכרו, ובכך ירדו למצרים, והיו עבדים כעין עונש על מכירתו לעבדות. ובזכות ארונו של יוסף נבקע להם הים (ב"ר פד,ה). שנים עשר השבטים הם בנ"י שיצאו ממצרים, וכן הים 'נחלק לשנים עשר גזרים' (מכילתא "בשלח" מסכת "ויהי" פרשה ד [שמות יד,טז]). וכן: 'משפט המצריים - שנים עשר חודש' (משנה עדויות ב,י), שכל אלו כנגד בנ"י, שה' בא להכות את מצרים כדי להציל את בנ"י. שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת, זהו חיבור בנ"י והתורה, שהתורה ירדה לעולם ולכן נקבעת ע"פ דרשתנו ולימודנו את התורה ('עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: (דברים ל, יב) "לא בשמים היא". מאי לא בשמים היא? אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול'. ב"מ נט,ב), וזהו מכח מתן תורה, שלשם זה יצאנו ממצרים.




להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע