תפילין בחוה"מ

נכתב על ידי יניב ב-12/4/2017


בחוה"מ ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם מניחים תפילין או לא, האם נחשב חוה”מ שיש בו “אות” כמו בחג, ולכן לא ראוי להניח בו תפילין שאף הם "אות", או שלא. ולמעשה נהגו כל הספרדים שלא להניח תפילין בחוה"מ, ואילו אצל האשכנזים זה מחלוקת בחו"ל, אבל בא"י נהגו כולם שלא להניח תפילין. וניראה אולי להביא כמה סיבות מדוע בא"י נהגו כולם שלא להניח תפילין. א. אולי כל המחלוקת בחו"ל היא משום שבחו"ל עושים שני יו"ט מספק (אמנם כיום אין ספק בזמן, אבל עדיין עושים כפול כהמשך לעניין הספק בזמן, המשך של המנהג שעשו [שמא יבואו גזרות וישוב הספק]) ולכן כיון שיש כעין קשר לספק, אז אין את חומרת המעלה של הזמן הברור, ולכן זה כעין מטשטש את כח ה"אות" הברור (ש"אות" זה הוכחה ברורה) ולכן חלקו האם זה בכח כזה שלכן לא ראוי להניח בו תפילין. אבל בא"י שיש רק יו"ט אחד וברור, אז לחוה"מ נימשך כח ברור וחזק, ולכן הוא "אות" שלכן לא ראוי להניח בו תפילין. ב. אולי בחו"ל יש ספק כמה חזק ה"אות" בחוה"מ, אבל בא"י שהיא ארץ הקודש, מעלת הקדושה בה גדולה וברורה יותר, ולכן אז גם לחוה"מ יש כח של "אות" יותר חזק, וגם לתפילין, ולכן אז הם כעין מתנגשים ודאי זה בזה ולא ראוי להניח אז. (ובפרט שהשכינה כאן, ולכן ה"אות" שמוכיח חיבור לשכינת ה' הוא חזק יותר כאן). ג. בא"י אנו מקדשים את הזמנים, כאן רואים ומעידים וקובעים את הר"ח, ואף כיום שלא הולכים ע"פ הראיה, עדיין קידוש החודש נעשה על סמך בני א"י. כמו שמביא הרמב"ם: '...אבל מצוה זו לא יעשה אותה לעולם אלא בית דין הגדול לבד ובארץ ישראל לבד. ולכן בטלה הראיה אצלנו היום בהעדר בית דין הגדול... וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב, לא מפני חשבוננו נקבענו יום טוב בשום פנים אבל מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חדש או יום טוב, ומפני אמרם שזה היום ראש חדש או יום טוב יהיה ר''ח או יו''ט... אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים, לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים כמו שביארנו כי מציון תצא תורה' וכו' (רמב"ם מצות עשה קנג). הרי שא"י חשובה בשביל קביעת המועדות, וגם כיום הישוב בא"י נותן כח לתחולת קביעת הזמנים. מימלא לכן כיון שיו"ט חל ע"פ קביעתנו, וזה שייך לא"י, לכן יש מעלה גדולה יותר לכח היו"ט בא"י, שכאן אנו קובעים את קידוש הזמנים. לכן בא"י בגלל כח גדול זה בקשר ליו”ט, מושפע שפע קדושה גם לחוה"מ (שבעקבותיו) שיהיה במעמד גדול יותר, ולכן יש בו מעמד של "אות" חזק ובולט יותר, ולכן בא"י לכל המנהגים לא ראוי להניח תפילין בחוה"מ, בשל מעלת ה"אות" שבחוה"מ בא"י. ד. מצוות תפילין מובאת בסמוך למצוות ת"ת ומזוזה. ניראה אולי שזה בא לרמז שהתפילין בא"י מעלתם גדולה יותר, שת"ת בא"י מעלתו גדולה יותר ('"וזהב הארץ ההיא טוב" מלמד שאין תורה כתורת א"י, ולא חכמה כחכמת א"י "שם הבדולח ואבן השוהם" וגו', מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדה'. ב"ר טז,ד. 'כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה'. חגיגה ה,ב. ועוד). ומזוזה היא על פתח הבית, וא"י היא ביתנו- ארצנו. ותפילין סמוך להם, לומר שגם לתפילין ישנה מעלה גדולה יותר בא"י (אולי כיון שבא"י היא מקום השכינה והקודש, אז בזה התפילין מתעלות ב"אות" שלהם) ולכן ה"אות" בא"י חזק יותר, ולכן אז מתנגש ה"אות" עם חוה"מ, ולכן לא ראוי להניח בו (ואולי בחוה"מ האות מתחזק כעין יניקת כח משורש "אות" התפילין, במקומו). ה. תפילין מניחים על הראש ועל היד, כרמז להקדשתנו את כל מחשבתנו ומעשינו לה', שהכל בנו לה', כל הגשמי שבקשרנו. וחוה"מ הוא ימי חול כביכול של ימי הקודש, שאף בו החול מתקדש ומופנה כולו לקודש. וזה עניינו של ה"אות" להוכיח שהכל בנו לה'. בחו"ל יש מחלוקת כמה חזק ה"אות" הזה של חוה"מ. אבל בא"י שבה אפילו החומרי שבה קשור לקודש, שהכל דבוק לקודש. אז זה מחזק ומבליט את ה"אות" של הקודש, ולכן אז לחוה"מ יש "אות" חזק שמתנגש עם ה"אות" של התפילין. ו. בפסח ישנה חשיבות לא"י, כיון שקרבן פסח חל רק מהכניסה לארץ: "והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן ה' לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת" (שמות יב,כה). '"והיה כי תבואו אל הארץ" תלה הכתוב לעבודה זו מביאתן לארץ ולהלן' (מכילתא בפס' [עח]). '"והיה כי תבאו" - תלה הכתוב מצוה זו בביאתם לארץ, ולא נתחייבו במדבר אלא בפסח אחד שעשו בשנה השנית על פי הדבור' (רש"י בפס'). מימלא כיון שיש קשר מעלה לא"י, אז גם לכלל החג יש מעלה כשקשור בא"י. ואותו דבר לסוכות יש קשר לארץ, ע"פ הדעה המובאת ברוקח (ריט), שהסוכות שלנו זה כנגד הסוכות שנעשו בכניסה לארץ כשכבשוה, סימן שיש קשר לא"י. ואף בפס' מרומז קשר במיוחד לארץ: “אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ" וגו' (ויקרא כג,לט) שיש קשר לארץ ישראל (ויש עוד קשרים לא"י, ראה בדברי מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה' תשרי 'סוכות וא"י'). מימלא כיון שבחגים יש קשר מיוחד לא"י, שבה הם מתקשרים למעלתם השלמה, לכן גם בחוה"מ המעלה שלו כ"אות" מתגלה במיוחד בא"י, יותר מחו"ל. ז. אולי אפשר שהשאלה האם מניחים תפילין בחוה"מ או לא, בגלל ה"אות" תלויה בשורשה במחלוקת שישנה בשורש החג. שהנה על פסח ישנה מחלוקת בחז"ל (ובראשונים) מדוע לא עשו בנ"י פסח (קרבן פסח) כל זמן המדבר (למעט פסח ראשון) האם זה בגלל שהציווי הוא דווקא מהכניסה לארץ, או בגלל שלא מלו את בניהם (ראה ברור יפה ומדהים בעומקו שמביא מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המעדים' 'פסח דורות'). מימלא אם היו חייבים בפסח גם במדבר שעדיין לא קשורים לא"י שבה הקשר לשכינה מושלם, אז ה"אות" בו פחות, ולכן בחוה"מ לא מתנגש עם תפילין, כי רק בחג עצמו יש מעלה שלמה של "אות", ולא בחול שבו (חוה”מ). אבל אם קשור לא"י, שבה השכינה שורה, סימן שמחובר ל"אות" חזק (שקשור לקדושת א"י שבה יש שלמות בקדושה) ולכן גם בחוה"מ ישנו "אות". ולכן בא"י כל המנהגים מסכימים שיש אז קשר לא"י, ולכן אז כולם מסכימים שמחזק את ה"אות" שבה, ולא מניחים תפילין. ובסוכות ישנה מחלוקת האם הסוכות הם כנגד ענני הכבוד או סוכות שבנו בנ"י במדבר: 'דתניא (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר"ע אומר: סוכות ממש עשו להם' (סוכה יא,ב). ולכן אם הטעם הוא סוכות ממש, אז זה פחות מחובר לשכינה, ולכן אז בחוה"מ אין מספיק כח של "אות", אבל אם זה כנגד ענני הכבוד, שזהו ענני השכינה, אז כיון שיש קשר לשכינה זה מחזק את ה"אות" שבחוה"מ. ובא"י שהיא מקום השכינה כל המנהגים מודים שיש קשר ל"אות" גם בחוה"מ. (או שכל מנהג סובר כדעה מסויימת, או שרק בעניין זה של האות הוא מתגלה דרך חיבור לדעה זו [כיון ש'אלו ואלו דברי אלקים חיים' ולכן גם אם לא סוברים כדעה זו בעיקרו, בכ"ז יש בו עניין אמת, ולכן מתגלה בעניין זה כהקשרו]).


 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע