" ביום השבת ביום השבת או "אמור ועומר"

נכתב על ידי izik28, 29/4/2017

 

בס"ד


ד" ת לשבת פרשת אמור יז אייר  התשע"ז   לע" נ יצחק בן סניורו  סניורו בת אסטראה ואריה בן שבתאי ז" ל


" ביום השבת ביום השבת,  " או   אמור  ועומר

-----------------------------------------------------------------------------

בפרשת אמור   אנו קוראים את הפ"ס, " ביום השבת ביום השבת יערכנו  לפני ה" תמיד  מאת בני ישראל  ברית עולם  ,והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש כי קדש קדשים הוא  מאשי ה" חק עולם", ומייד אחרי זה  " ,ויצא בן אשה  ישראלית והוא בן איש  מצרי  בתוך ישראל  ויצנו במחנה ...ויקב בן האשה הישראלי את השם ויקלל  ויביאו אותו אל משה  ושם אמו  שלומת בת דברי למטה דן".

מה הקשר בין נושא השבת לפרשת המקלל שנראה שהם שונים לגמרי  ...  ועוד מדוע יום השבת מוזכר  פעמים?  

ועוד  נשאל  , הפרשה נפתחת בפ"ס ," וידבר  ה" אל משה  אמר אל הכהנים  בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו" , המילה  " אמור"    והדיבור ששיך אליה  מופיעה  שלוש  פעמים בפ"ס ..

בל נשכח שאנו בעיצומם של ימי ספירת העומר  , וזה עתה חגגנו את לג בעומר   , וציינו את מותם של תלמידי ר עקיבא  בגלל אמירה או לא אמירה ,  איך מתקשרים כל הנושאים הללו  ?.

לפני ברכת קריאת שמע  בשחרית של שבת   מופיע  המשפט, "וקרבתנו  מלכנו לשמך הגדול באהבה להודות לך וליחדך ליראה ולאהבה את שמך" , בסידורים מופיע הסבר ביחס לפ"ס "ליחדך" - " יזכור מה שעשה השי" ת למרים כי לא ברא הקב"ה פה  לאדם אלא רק  להודות לו " .

הבה נזכר  במעשה  מרים  שלכאורה  לא היה חמור  כלל ועיקר

" ותדבר מרים  במשה ואהרן על אדות האשה הכושית  אשר לקח כי אשה  כושית לקח" , מפרש רשי  אין "תדבר" אלא לשון קשה ,  מרים דיברה עם אהרן על כך שמשה  פרש מאשתו בעסקי פריה ורביה , ועם כל זאת  שכוונתה היתה  לתועלת בני הזוג  ,היא לקתה בעוון לשון הרע , קל וחומר  חטא לשון הרע כנאמר בפרשת מצורע,"  זאת תהיה תורת המצורע " ,  תורת המוציא שם רע, ללמדנו שכל המוציא שם רע כאילו עבר על חמישה חומשי תורה, לכן משה   מקפיד לומר , " תורת המצורע" ,תורה  בפני עצמה,  ככתוב," שש הנה שנא ה"  ושבע תועבת נפשו"[ משלי ו טז],רבי מאיר אומר  "שש  ושבע הרי הם שלוש עשרה [ אולי כנגד 13  מידות הקב"ה?] והשביעית חמורה מכולם ,משלח מדנים בין אחים " ,רבי לעזר בשם רבי יוסי בן קסמא אומר,"  רמ"ח אברים יש בו באדם ולשון זו תלויה בין שתי לחיים ואמת המים עוברת תחתיו [פה האדם]  בו וראה כמה שריפות שורף!!  עוון לשון הרע קשה משפיכות דמים גילוי עריות   ועבודה זרה , " מוות וחים ביד הלשון" , אנו  נמצאים  ערב לג בעומר  וסיום האבלות על מות תלמידי רבי עקיבא ,  שנפטרו  מכיוון שלא  נהגו כבוד זה בזה ,  וזאת  לאור העובדה שרבי עקיבא  אמר  את המשפט הידוע, " ואהבת  לרעך כמוך" , ונשאל   , על מה בדיוק  הם  לא  נהגו "בכבוד"?  תלמידי  רבי עקיבא  היו גדולים בתורה , וידוע  שאין דעותיהם של בני אדם שוות  , שתלמידי רבי עקיבא  ראו אדם שלא סובר  כמותם  , לא  נהגו בו כבוד  והערכה  , הם ראו רק את  דעתם  שהייתה דעת רבם  , וכל דבר  שונה  ,  נפסל ,  וידוע שיש שבעים  פנים  לתורה, גם עבודת ה" שונה מאדם  לאדם  ,  ישנם אנשים שמקדישים זמן ללימוד , חלקם  לגמילות חסדים  או  לתפילה בכוונה  גדולה , אפשר  לקשר זאת עם הפ"ס שנראים  ממש לא קשורים במבט  ראשון אחד  לשני , " ועשית את מעיל האפוד כליל  תכלת"   , " זה יתן כל העובר על הפקדים  מחצית השקל בשקל הקדש  .. העשיר לא ירבה והדל לא  ימעיט  ממחצית השקל  לתת את תרומת ה" לכפר על נפשותיכם "  , הכלי יקר מפרש  שהאפוד שלבש הכהן הגדול  היה כנגד  לשון הרע  ,והוא  היה  עשוי כולו  תכלת ,כי  תכלת דומה לים   וים דומה לרקיע  ורקיע  לכסא הכבוד " ,וע"י התכלת  יסתכל בים  וממנו  יראה וכן יעשה , כי על הים נאמר הפ"ס, "ואשבור עליו חקו ואשים בריח ודלתים " כך הקב"ה ברא את הלשון כבתוך חומה ובריח שהם הלחיים ,ואפשר עוד ללמוד מהים שלא עובר את גבולו בחוף הים כך גם על האדם לא לעבור את הגבול  ולחרוג מהדיבור  הנכון  , מה שמתקשר גם  לפ"ס ,"והיה  פי ראשו  בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי  תחרא יהיה לו לא יקרע " , שמחבר אותנו  לשתי החומות שהינם הלחיים  שהזכרנו לעיל , ומפרש הכלי יקר, שלא יקרע האדם את החומות  הללו מה שגם  מתקשר  עם  הרימונים   והפעמונים שהיו על שולי המעיל שנועדו  להכריז על בואו של הכהן הגדול לקודש הקודשים ,כך גם הם מכפרים על לשון  הרע  שהינם דומים ללשון  שמצלצלת כל אימת שהאדם  פותח את פיו  , והיה  על אהרן לשרת  ונשמע קולו בבאו אל הקדש  לפני ה" ובצאתו ולא ימות" ,

שידוע שלשון הרע  שגם קשורה עמוקות  לכבוד האדם , " הורגת שלשה"   ,האומרו  המקבלו ואותו  האדם שעליו נאמרו הדברים .

עניין הדיבור  חמור כל כך  והוא גם  מתקשר  לחטא העגל שלמעשה הפריד בין  אדם  לחברו  ותוך כך  בין אדם  לקונו ,שכן לשון הרע  שקולה כנגד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ,ועוד  שבלוחות הברית הדיבר  אנכי ה" אלהיך הוא כנגד  " לא תרצח " , אדם המדבר לשון הרע " הורג" את  חברו  

בכך שהוא  מנדה אותו  מאותם אנשים  שהוא קשור אליהם   רבי שמואל  די אודיזה במדרש שמואל  ,אבות ב,יב מחזק את הענין   בפירושו את הפיתגם ," יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך  "  -" ציווה לאדם שאם תראה שום אדם נוגע בכבוד חברך ומחרפו ומגדפו  ,יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ,ולא תשתוק ,רק תעמוד נגדו  והתקוטט עמו על אשר  נגע בכבוד חברך ,וכמו שאם היה  נוגע בכבודך  היית עומד כנגדו" ... . מה שגם דומה לקשר בין כנסת ישראל [ אנחנו] לקב"ה  שדומה  ומשול לקשר בין אדם ואשת בריתו שהרי אחד הם, " הווי מכבדה יותר מגופו" על כל המשתמע  לפי תורת ישראל .

אנו  מברכים כל ערב את ספירת העומר  ,  " האם יש קשר בין " אמור " לעומר "?  מסתבר שיש קשר הדוק  !

מצוות  העומר  הייתה  נערכת במצאי חג ראשון של פסח בטקס רב רושם סמוך לירושלים ע" י  הכהן הגדול  וכל  חכמי הדור ,  למצוות העומר  היו כמה סיבות , הכרת  הטובה לבורא עולם על כל הטוב שהוא מעניק לנו ולזכור שאין מטרת האוכל להנאה בלבד אלא  שיש צורך לאוכל  כדי לחיוות  ולהתחזק  כדי   לעבוד את בורא העולם , לפיכך בטרם אנו  נהנים  מהדגן  אנו  מביאים ממנו קרבן  , סיבה  נוספת  חשובה לא פחות שע" י  מצוות העומר  עשה  הקב"ה שלום בין איש  לאשתו  , ועוד שאת העומר  מביאים  מהשעורים שהם מאכל בהמה  כדי לברור את הנפש הבהמית שבנו לבל  תשפיע עלינו לרעה ..

מה שמחבר אותנו עם  מעשה שלומית בת דברי שמתקשר  גם עם  החזרה הכפולה על, " וביום השבת "  

שלומית בת דברי  הייתה  לפי מדרש רבה מדברת בשלום כולם  ובלשוננו,  מפטפטת עם כולם ודורשת בשלום כל גבר  זר  גם אם הדבר  הוא  מרצון , נקרא לו טוב , או נחמדות  יתר  , הדבר הוביל לכך  שנולד לה  בן מגבר  מצרי זר  , ומתוך כך שהאירה פנים  לאותו  מצרי שהיה  משעבד את בעלה  שהיה  דתן  לפי חלק מהמפרשים  ,  נולד בנה הממזר  ,שקילל את ה" יתברך   ,[למרות שיש פירושים שסוברים שמדובר באונס] שלומית בת דברי  אמנם  רק דיברה ,אבל היא חצתה את גבולות המידות  בדברה גם עם אויב  של עמה  ישראל , אנו רואים כמה  חשובה מעלתו של הדיבור ,  " אמור אל הכהנים" , הכהנים מצווים  להמנע  מדברים טמאים  על מנת שתשרה קדושת ה" עליהם  ,  מה שמקשר אותנו עם הפ"ס וביום השבת  וביום השבת  יערכנו  לפני ה, תמיד   מאת בני ישראל ברית עולם" ,  ותמוה  למה התורה מזכירה פעמים את המילה " וביום השבת"? הרי  לא סוד הדבר שאין אות מיותרת בתורה .

הדבר קשור  ללחם הפנים שהיה  במקדש  ,   שהיה נערך על  השולחן לחם הפנים הטרי   יחד עם הלחם משבת שעברה   וכאשר היו  שמים את לחם הפנים של השבת  המיועדת  , היו מוציאים את לחם הפנים  של שבת שעברה ואוכלים אותו הכהנים  ,כך שתהיה המשכיות ללא הפסקה בעניין  , לחם הפנים משום שהיו  לו  פנים הרבה ,אמר ר הונא  שהיו לו פנים כשל אדם  שגודלם  טפח  שנאמר,"  ואין פנים פחות מטפח ,[  תלמוד בלי סוכה ה, א ]   הלחם היה  עשוי  כמובן  מחיטה  או שעורה שקשורה גם לקצירת העומר  וספירת העומר  ולעניין הברית  כמוזכר בפ"ס " וביום השבת  וביום השבת יערכנו  לפני ה" תמיד מאת בני ישראל ברית עולם",לחם הפנים  היה עשוי כאמור מחיטים או שעורים  כדי שנקבל את מידת הכרת הטוב של הקב"ה ונדע שכל הטוב שהוא מעניק לנו הוא ממנו יתברך , ועוד שהשבת היא אות ברית בינינו לבין הקב"ה ," ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם, אם נשים לב , שני  הפסוקים  מסיימים במילים," ברית עולם"   ,ברית  שנכרתת בין בני אדם בנויה על אמון , הערכה ושאיפות  הדדיות, אי אפשר  לכרות ברית  כשיש  חוסר אמון  וחוסר כבוד  לאדם השני , תלמיד  חכם צריך להיות בקיא  ב"כד" [24]  ספרים ,  אפשר גם לקרוא את  האותיות " כד" כמילה כד , מלשון כלי קיבול  לקבל את הטוב  אחד מהשני , במידה  והכד שבור  , כל הטוב  נוזל נשפך  , ואולי זה קשור  למות עשרים  וארבע אלף  תלמידי רבי עקיבא  ז" ל    שלא  נהגו כבוד זה בזה גם שיש מחלוקות  .

אנו אומרים שלוש פעמים  ביום בתפילת שמונה עשר  את הפ"ס " ה" שפתי תפתח ופי יגיד  תהילתך "

אנו מבקשים שהקב"ה ישים בליבנו את המילים הטובות  והנכונות שע"י כך אנו  נגיד את שבחו  ותהילתו  ונודה  לו על כל הטוב  ונקדש את שמו ואת שמנו ,  כיוון "שלא ברא הקב"ה פה לאדם אלא רק  להודות  לו  " ,כפילות המילים  "יום  השבת"  קשורה  לעניין הדיבור ,השבת היא  זכר לבריאת העולם  שנברא  במאמר  הקב"ה ,   מי שמדבר שקר,  לשון הרע  , פוגם במאמר  פיו  ,האמת מקיימת את העולם והשקר מכלהו ,  ועוד שהשבת  נבראה כדי לקדשה בדברי תורה, כפילות המילים" וביום השבת  " באה להדגיש לנו שעלינו  להנכיח  את השבת  והתנהגותה גם בימי החול  ,[ כמובן בשונה  לגמרי   מהציווי ," ששת ימים  תעבוד  ועשית כל מלאכתך ..,  ] בכך שנדבר דיבור של קדושה גם בזמן עבודתינו ועסקי החולין  ,

קצירת העומר  באה מהמאכל הבסיסי  ביותר של האדם  , הלחם ,   אנו  מברכים שתי ברכות על הלחם " על נטילת  ידים " והמוציא "  , הדיבור הוא   דבר שבלעדיו  אין  לנו אפשרות  לתקשר  עם הזולת ,  לברך על מאכלים  ללמוד תורה ,להתפלל ..  וכו,    עם  נדבר  רע, שקר  וכו, איך נדבר עם אותו פה דברי קדושה, תורה, ברכות , תודה פשוטה ,[שלמעשה היא ממש לא  פשוטה..] ? הבה נדבוק בפ"ס בסיום  תפילת  שמונה עשרה   "יהיו  לרצון אמרי  פי והגיון  ליבי  לפניך ה,"  צורי    וגואלי "  וכך נזכה  לרוב טובה וברכה  בכל  חיינו  ומעשינו   בראיית והכרת הטוב איש ברעהו  ובכל  שלב בחיינו  , וננהג  בכך כעבודת ה" מלאה שלמה  וקדושה , אמן


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע