פרשת השבוע - פנחס

נכתב על ידי אלון, 12/7/2017

 

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. יִפְקֹד ה' אֱלֹקי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, טו-יח)

הביטוי "אֱלֹקי הָרוּחֹת" הוא נדיר בפיו של משה. מהי משמעותו ולאלו רוחות הכוונה?

נפנה לדברי חכמים (ילקוט שמעוני פינחס תשע"ו):

"שכן מבקש משה מלפני הקב"ה: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעת של כל אחד ואחד, ואין דעתן של בניך דומין זה לזה… בבקשה ממך, אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו".

הרוחות בדברי משה הן "רוחות" בני ישראל. משה רבינו הכיר היטב את עמו: "אין דעתן של בניך דומין זה לזה". כל יהודי – מפלגה. המנהיג כפי שהוא מצטייר בתפילת משה, חייב להיות מצויד בכישרון האזנה מושלם, המסוגל לקלוט רחשי לב של כל אזרח ואזרח, על תהפוכות דעתם המשתנה.

מנהיג זה נמצא והוא יהושע בן-נון: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ".

את הביטוי: "אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", פירש רש"י - "כאשר שאלת, שיכול להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".

ר' יוסף ליב בלוך עסק בהרחבה בסוגית המתח שבין יציבות האדם בעמדתו לבין יכולתו להבין ולהזדהות עם בעלי עמדה אחרת, וכך פירש את האימרה - "לעולם יהיה אדם רך כקנה ולא קשה כארז" (שיעורי דעת, ספר שני):

"אף שצריך האדם להיות בעל דעה חזקה לבלי הנתק ממקומו מכל רוח שינשב, בכל זאת לא יעמוד מוצג על מקומו כארז ולהיות לנגף, שכל הפוגשו יכשל וינגף בו, רק צריך להיות רך כקנה. וכדאמרינן בענין זה (אבות דרבי נתן, פרק מ"א) 'מה קנה זה כל הרוחות באות ונושבות בו הולך ובא עמהם, דממו הרוחות - חוזר הקנה ועומד במקומו', פירוש: הקנה גם כן עומד מושרש בחוזק במקומו ואינו נעקר ממקומו מכל רוח שיבוא, אבל מכל מקום הוא מרכין את ראשו ובא עם כל הרוחות, וכן צריך האדם להיות. אף שצריך שיהיה תקיף בדעתו, אמיץ בדעותיו וחזק בהכרותיו, בכל זאת גם מדה זו אינה צריכה להיות קשה כארז, שלא תזוע ממקומה כלל, ושהכל ינגפו בו כפוגע בארז או באבן קשה, אלא מידה זו עצמה צריכה להיות יותר רכה, יותר עדינה, צריך שתהיה לו לאדם בהנהגתו עם הבריות איזו רכות לכפוף עצמו להם להרגיש ולהבין את אחרים לפי מצבם הם - ובכל זאת הוא בעצמו על מקומו יעמוד ואל ינתק ממנו כלל".

ר' יוזל הורביץ (הסבא מנהוברדוק, מדרגת האדם, תיקון המידות) מסביר מזווית אחרת גם הוא את הביטוי "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ":

"ביאורו, שיש בו רוח להיות מנהיג על עצמו, ואדם כזה ראוי להיות מנהיג גם כן על הציבור, כי בהיות רוחו כל כך חזק, עד שיכול למשול על טבעו ולפתור לעצמו כל שאלותיו ותביעותיו על פי ההשקפה האמתית, ואינו מפחד מכל הרוחות שבעולם, אדם כזה יכול להנהיג את הציבור, ולחנכם כל אחד חינוכו המיוחד לו, לפי דרגתו ומהותו. וגילה לו הסוד הזה, כי הכל תלוי ביכולת למשול על עצמו. ואם האדם הוא הפכפך ובלתי מושל ברוחו... איך יבוא להנהיג את הציבור, אם הוא יבוא להתערב עם המזגים השונים שבבני אדם יתבלבל מיד, ויחניף לכל אחד מפני נגיעה דקה מן הדקה. כי אם לא יכול לפעול על נגיעתו, איך יפעול על נגיעת חבירו".

תשובת ה' היא שדווקא יהושע, "אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", אשר יודע למשול בעצמו ויש לו עמדה מוצקה, הוא המנהיג שגם יוכל לתת מענה אישי לכל אחד ואחד מישראל. לעומת זאת, אדם שחסרה לו עמדה עצמית יתקשה לתת עצה אמיתית לכל אחד ואחד בגלל הנגיעה האישית שתטה אותו מהשיפוט האובייקטיבי.

הרב נחמיה רענן, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home

מהספר: "פרשה ולקחה" - הרב משה גרילק

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה