chiddush logo

הפטרת שבת וראש חודש

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 25/10/2017

ה' חשוון תשע"ח
  

הפטרת שבת ראש חודש (ישעיהו ס"ו)

כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י אֵי־זֶ֥ה בַ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ־לִ֔י וְאֵי־זֶ֥ה מָק֖וֹם מְנוּחָתִֽי. וְאֶת־כָּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כָל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־ה' וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי. (שם שם א-ב)

בסדר הההפטרות לרבי מנדלי הירש[1] מבאר: ...בית ה' עם הדביר וההיכל שלו 'מקום הדבור והיכולת' עם תורת ה' השמורה תחת כנפי הכרובים פורשי הכנפים המסמלים את ישראל העובד את ה', עם השולחן והמנורה, הרי אינו אלא הקריאה – 'היה ברכה'...בדיוק כדרך שנהוג במקדש בציון ובקרבנות, כן יש לנהוג בבתי ה' שלנו, 'מקדשי מעט' ובתפילות. הם צריכים להיות מקום הכשרה וכלי לחיים של עבודת ה'... 

השמים כסאי וגו'. בית המקדש רוצה באמת לתת להבין שה' כל יכול מושל בכל, הוא אדון ושליט של חייכם אתם. אבל אתם סבורים להגביל תחום שלטונו לבית שתבנו לו, לחדרים הצרים של הבית הזה שתבנו לו, וימצא כאן 'מנוחתו' הווה אומר שימצא 'ספוקו', שביעות רצונו בשעות ששוהים פה ובפעולות המתבצעות פה. בבית ה' – אלקים, מחוצה לו – אתם. [כלומר בביהמ"ק הינכם מול ה' יתברך, אך מחוץ לביהמ"ק או ל'מקדש מעט' דהיינו בית הכנסת, אישיותכם וצרכיכם האגואיסטיים הם ה'דמות המרכזית'] נגד העזה אלילית מחרפת ומגדפת זו, רועם דבר ה': השמים כסאי והארץ הדום רגלי! כסבורים אתם, שיכולים אתם לכבול את המושל הכל יכול על שמים וארץ בתוך בית, ורק אתם בלבד תוכלו להפר משמעת לאלקים צבאות, שכל  צבאות היקום והכוחות שאין להם מספר, נשמעים לו עושים באימה רצונו?!

ואת כל אלה ידי עשתה...מנקודת מבטו של הבורא יתברך כביכול, בעצם את כל...היצורים ברואי ה' והכוחות לבושי הצורה, הכל פרט לאדם, הוא כמות שהוא לפי רצוני – ידי עשתה, כפי שהיה רצוני שיהיה, כך היה. רק דבר אחד לא עשיתי, ואל זה אביטרק לדבר אחד אני 'מצפה' מתוך הבריאה כולה... – הציות בשמחה ומתוך בחירה חופשית של היצור היחיד, בו מתאחד האלקי עם הארצי – האדם, בו מצא החומר הארצי כמעטה וגוף של הרוח מהשמים את שלימותו המשוכללת ביותר...בביטול רצון האדם בבחירה חופשית מפני רצונו של הקב"ה, תשיג התבל את שלימותה הנעלה ביותר, תמצא הארץ את איחודה עם ה'. לפיכך יזכה העני ונכה רוח – המודאג, אבל בעל גדלות הנפש, שאינו יודע חרדה אחרת, כי אם על דברי[2], על הגשמת רצוני הוא יזכה לגדולה, בפניו יתבטל כל זיו מזהיר וכל עמדת עוצמה של כל מעמד רם ומכובד ארצי, שאינו בא אלא לשרת את עצמו. מכיוון ששעבוד זה הינו מתוך בחירה חופשית, על כן ה' מצפה לו, על כן ה' יביט אל זה ואל כל אחד, אשר מתוך הערצה ישתעבד לה'. רצון ה' נתון בתורה, בית ה' בהר המוריה והקרבנות, היו צריכים להצעיד קדימה את הגשמת רצון זה ובכך האחוד הנלבב של האדם עם ה'...עכ"ל ר' מנדלי הירש.   

דברי נחמה לישראל

אברבנאל משמיע ישועה מבשר טוב השלישי (נבואה ט"ו): ...עוד אמר ואת כל אלה ידי עשתה, רוצה לומר כל שכן שגם אותם השמים שהם כסאי והארץ שהיא הדום רגלי כל אלה ידי עשתה אותם והם נבראים אחר האפס המוחלט, ואם כן קודם בריאתה לא הייתי צריך אליהם אף כי לבית המקדש ולירושלים. ולפי שאמר בהם ידי עשתה באר שדבר בזה בלשון בני אדם, אבל כפי האמת לא נעשו ביד כי אם במאמר השם, כמו שאמר (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו, ועל זה אמר [כאן ישעיהו] ויהיו כל אלה נאם ה', רוצה לומר שיהיו כולם בנאומו ובמאמרו לא ביד. והיוצא מזה כולו שאי אפשר לומר שתהיה הגאולה לצרכי כדי לבנות לי בית, אבל היא באמת כדי לרחם על ישראל בגלות, וזהו שאמר ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי, שהוא ישראל שבצרות הגלות הוא עני ונכה רוח, ועם כל זה הוא חרד על דבר השם שהיא התורה כדי לשמרה ושלא לעבור עליה. וגם כן אעשה זה כדי להנקם מתועבות הגוים...

לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶ֖ם מִזִּ֥יז כְּבוֹדָֽהּ (שם שם י"א)

אהבת יהונתן הרב יהונתן אייבשיץ (הפטרת שבת וראש חודש תמורת הפטרת צו): יובן עפ"י מה דיסד הפייטן [וכל מאמינים, פיוט לימים נוראים בנוסח בני אשכנז] הלן בסתר בצל שדי, ועניינו עמוק וביאורו רחב. ונראה לבאר לפי הפשט דענין שי"ן הימני אשר היא חקוקה בתפלין של ראש בתלת ראשין, הוא מורה על תלת ענפין המה אבות העולם. והשמאל בארבעה ראשים הוא מורה על ענין האמהות, ארבעה המה במספר, והם דבוקים יחד ועולין למספר שבע. וזהו מורה על התפשטות השפע היוצאת לשפלים ע"י שבעה המשרתים כנודע לי"ח [ליודעי ח"ן]. ואולם מין הישראלי המה נתעלו מגרמיים השמים [מגרמי השמים] וחלק ה' עמו [עפ"י דברים האזינו ל"ב ט'] והמה נשפעין מן היו"ד שהיא מורה על האחדות האמיתית כי למעלה הוא אחד ובהתפשטו יו"ד, ועשר הוא אחד במ"ק [במספר קטן] וזהו נקרא צל שדי...וישראל הם למעלה מכל אומה ולשון ויונקים מן היו"ד.

וזהו כוונת הש"ס [ברכות ג' ע"א] משמרה אחרונה אשה מספרת עם בעלה, ותנוק יונק משדי אמו [ע"כ מהגמרא]. וכוונתם היא דכנסת ישראל המה דבוקים עם אחדות הא-ל יתברך כאשה לבעלה, וזהו ענין  שאשה מספרת עם בעלה. ותנוק יונק משדי אמו המה מעולם אנשי השם אשר עוסקין בתורת ה' תמימה של בית רבן, ו'יונק' הנ"ל הנקרא 'צל שדי' ובין שדי ילין. וזהו כוונת הפייטן הלן בסתר – שהוא ענין התעלמות למעלה ונסתר מכל חי ומעוף השמים בצל שדי, וזהו ענין היו"ד הנ"ל. וענין 'צל' ידוע שהוא שם מושאל לרוחני כמו 'סר צילם' מעליהם שכבר נסע מהם הרוחני. וגם זהו ענין היו"ד שביד [בתפלין] נגד הלב שמשם התפשטות השכל, ודי למבין. וזהו כוונת הנביא אשר יעד לצדיקים שישעשעו בזה למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה והתענגתם מזיו כבודה, זהו ענין 'צל' הנ"ל וזהו ו'זיז שדי' עמדי הרמוז בקרא.  

וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכָּל־הַגּוֹיִ֣ם׀ מִנְחָ֣ה׀ לה' בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶכֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת עַ֣ל הַ֥ר קָדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר ה' כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִיאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית ה' (שם שם כ')

ר' מנחם מליסקא מליסקא אמר: את מי יביאו הגוים? והלוא שומרי תורה ומצוות, ואפילו אנשים פשוטים יבואו מאליהם לירושלים בזמן המשיח, אלא את מי הם יביאו? את אלו שהתערבו בין הגוים ומתנהגים כמוהם, יביאו אותם הגוים עצמם מתנה למלך המשיח...ספורי חסידים מועדים (ר"ח) לרב זווין, מובא בביאורי חסידות לנ"ך יש"י חסידה בפרקנו.



[1] הרב מנדל הירש הינו בנו של ר' שמשון רפאל הירש המפורסם בפעליו התורניים, במלחמת הקודש נגד ההשכלה שבעטה בתורה המקודשת ומסורה מדור לדור, ובחבוריו הגדולים הן על התורה, והן במאמרים שנקבצו לספרים, כמו חורב, אגרות צפון, יסודות החנוך, מעגל השנה ועוד. בנו הרב מנדל כותב בהקדמתו לספר זה על ההפטרות: דבר אבי באגרות צפון...היה נר לרגלי בעבודה על ההפטרות....מי יתן...וביאור ההפטרות יזכה ויתרום תרומה צנועה להפצת השקפה ברורה מוסיפה והולכת על רוח היהדות וטיבה, להעמקת ההבנה של דבר הנביא ולהערכת ההווה ותפקידו לאור האמת שבדברי הנביאים. עכ"ל מהקדמתו. הספר נכתב במקורו בלשון הגרמנית ובה נדפס בתחילה בפרנקפורט תרנ"ו. לראשונה זכינו למהדורה בשפת לשון הקודש כמאה שנים לאחר מכן, דהיינו בשנת תשנ"ו נדפס ע"י הוצאת פלדהיים ירושלים, ע"י תרגומו ועריכתו של הרב יצחק משה פרידמן שליט"א.

[2] כדברי החובות הלבבות (שער אהבת ה' פרק ו') : סיפר אחד מן החסידים על אחד מן היראים, שמצאו ישן באחד המדברות ואמר לו: האינך מתירא מן האריה, שאתה ישן במקום כזה?! אמר לו: אני בוש מאלקים, שיראני ירא מזולתו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע