דבר תורה לאור המקדש

פרשת נשא - פרשת המקדש

כי עבודת הקודש עליהם – בכתף ישאו

הרב ישראל אריאל שליט"א

 הגמ' בסוטה (לה,א), שואלת: 'מפני מה נענש דוד? מפני שקרא לדברי תורה - זמירות, שנאמר: 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי' (תהלים קיט). אמר לו הקב"ה: ד"ת שכתוב בהן" 'התעיף עיניך בו ואיננו', אתה קורא אותן זמירות? הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, דכתיב: 'ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו', ואיהו אתייה בעגלתא'.

מה הקשר בין הקריאה לדברי תורה 'זמירות' - לבין העונש: הריני מכשילך?

הקדוש ברוך הוא אינו אוהב 'עבודה קלה'. אמנם אפשר היה לצוות על ישראל לשאת את הארון במדבר על עגלה, אך הקב"ה תובע מן האדם מאמץ – כדי לשאת ארון התורה - צריך להתאמץ!

לפיכך, כשאמר דוד, שדברי התורה עבורו הן כזמירות, בכך הקל ראש בתורה, התורה נקנית במאמץ, ככתוב: התעיף עינך בו  - ואיננו! כל הסחת דעת והתורה שלמדת נשכחת.

מעתה, כיון שהקלת ראש, תיכשל בדבר שכל תינוק - המשנן את התורה ומייגע את עצמו ללמוד את פסוקיה פעמים אין ספור - יודע, כדי שתבין, שאת ארון התורה לא שמים על עגלה הנישאת על ידי בהמות ובקלות, אלא ארון התורה צריך תמיד להיות על הכתפיים – 'כי עבודת הקודש עליהם – דווקא משום כך - בכתף ישאו!'

שבת שלום