וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב (בראשית מח', ב')
לחידוש זה נוספו הערות המופיעות לאחר החידוש
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים"
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב (בראשית מח', ב')
בדוק וראה כי בכל מקום בתורה כולה שנאמרה תיבת ויגד, מבלי שיגלה הכתוב
מי הוא המגיד, הרי בעסקי נפשות חיים ומוות או הקרובים להם הוא. ושים לב שכלל זה מתקיים
בכל ניקוד שהוא של תיבת ויגד, כגון וַיֻּגַּד או וַיַּגֵּד. והנה לפניך
כל המקומות בתורה:
כתיב "וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם,
לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא, בָּנִים" (כב', כ'), אברהם
מתבשר בלידתם של בנים לאחיו, היינו חיים חדשים.
וכן כתיב "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה, אֶת-דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל;
וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן, וַתֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּה עֵשָׂו
אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ", רבקה מתבשרת על סכנת חיים לבנה ליעקב.
וכן כתיב "וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח,
יַעֲקֹב: וַיִּקַּח אֶת-אֶחָיו, עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו" (כב', כג'),
ובעקבות הבשורה יוצא לבן למרדף ממנו מתגלגלת מיתת רחל, שנאמר "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא
אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה" (לא', לב') ופירש"י כי מאותה קללה מתה
רחל בדרך (רש"י שם).
וכן כתיב "וַיֻּגַּד לְתָמָר, לֵאמֹר: הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה
תִמְנָתָה" ... וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ... וַיֹּאמֶר
יְהוּדָה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (לח', יג'-כד'), וראה כי כאן פעמיים כתיב
וַיֻּגַּד ושניהם באותו עניין, שמהבשורה לתמר יצאה אל יהודה והרתה, ומהבשורה
שהרתה ציוה יהודה להוציאה ותישרף, היינו דין מוות.
וכן כתיב בפרשתנו "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ
יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ" (מח', ב') ואימתי נתבשר יעקב? כאשר חולה ונוטה למות
היה שנאמר בסמוך "הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה" (מח' א') וחולה כאן היינו
לפני מותו (רש"י שם).
וכן כתיב "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ
לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו" (שמות יד' ה'), ומבשורה זו יצא למרדף עד ים סוף
וצרה וסכנה גדולה הייתה לישראל כיונה בחגוי הסלע, וסכנת מית בפשטות.
וכן כתיב "וַיָּרָץ הַנַּעַר, וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר : אֶלְדָּד וּמֵידָד,
מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה"
(במדבר יא', כז'), ושמא המתנבאים נבאו שקר (אור החיים שם) ונביאי שקר דינם מיתה
שנאמר "וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא" (דברים יח', כ').
ואלה כל המקומות בתורת אמת בהם נאמרה תיבת ויגד מבלי שנתפרש מיהו המגיד,
וכולם בדיני חיים ומוות או הקרובים להם נאמרו.
וטעם הדבר שדייק המקרא להשתמש בתיבה זו בדווקא, הוא על דרך אומרם ז"ל
- וַיַּגֵּד מֹשֶׁה(שמות יט', ט') - דברים שקשין לאדם כגידין (שבת פז,א(, שתיבה זה לדברים קשים ניתנה.
תוספות, הערות והארות על החידוש:
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
