עשר הלכות בתפילין שהם הלכה למשה מסיני

נכתב על ידי יניב, 11/6/2018

במצוות תפילין ישנם עשר מצוות שהם הלכה למשה מסיני: (שנים בכתיבתן): 1. שכותבין אותן בדיו. 2. ושיהיו נכתבין על הקלף. (שמונה במעשה התפילין:) 3. שיהיו מרובעות, וכן תפירתן ברבוע, ואלכסונן ברבוע עד שיהיה להן ארבע זויות שוות, 4. ושיהיה בעור של ראש צורת שי"ן מימין ומשמאל, 5. ושיכרוך הפרשיות במטלית, 6. ושיכרוך אותן בשיער מעל המטלית, ואחר כך מכניסן בבתיהן, 7. ושיהיו תופרין אותן בגידין, 8. ושעושין להן מעבורת מעור החפוי שתכנס בה הרצועה עד שתהא עוברת והולכת בתוך תובר שלה, 9. ושיהיו הרצועות שחורות, 10. ושיהיה הקשר שלהן קשר ידוע כצורת דל"ת. נראה שעשר הלכות אלו מסיני זה כנגד עשרת הדברות שנתנו בסיני, כיון שהתפילין קשורים למתן תורה, שהוא חלק מיציאת מצרים (“ולקחתי”) ונאמר בפס' חיבור בין התפילין, התורה ויציאת מצרים: “והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים" (שמות יג,ט) לכן יש קשר עמוק בין התפילין ומתן תורה. וכן התפילין קשורים ממש בתורה (ולא רק שמדרבנים ללמוד תורה), כמו שמובא במכילתא: '"ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך" מכאן אמרו: המניח תפילין כאלו קורא בתורה. וכל הקורא בתורה פטור מן התפילין' (מכילתא שמות יג,ט). וכן נרמז בלימוד ההלכה של חיוב התפילין: '"למען תהיה תורת ה' בפיך" למה נאמר? לפי שנאמר "והיה לך לאות" שומע אני אף הנשים במשמע. והדין נותן, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בנשים כבאנשים, יכול אף תפילין נהגו בנשים כבאנשים? תלמוד לומר "למען תהיה תורת ה' בפיך”, לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה. מכאן אמרו הכל חייבין (בתלמוד תורה) [בתפלין] חוץ מנשים ועבדים' (שם) [וכן למדו בגמ' (קידושין לד,א)]. הרי שלמדו תפילין מדימוי לתלמוד תורה, כך שמרומז על קשר הלכתי בניהם (שכך גם הלכה למשה מסיני- זה הלכה). לכן זה קשור לעשרת הדברות שבהם מרומזות תרי"ג המצוות, ולכן זה בא בהלכה למשה מסיני שמדגיש בזה את מעמד מתן תורה. ונראה שיש בתפילין מעלה מיוחדת וחשובה, שלכן ראוי שינתן בו במיוחד כמה הלכות למשה, כיון שבזה מראה חיבור ישיר במיוחד ביניננו לה', שהכל ישיר (שזהו הלכה למשה מסיני ישירות, בלי שנאמר בעוד מקום, אלא עובר דרך המסורת-דרכנו) ועל התפילין נאמר קשר ביננו לה': 'א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק: מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר (ישעיהו סב, ח) "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו" בימינו זו תורה, שנאמר (דברים לג, ב) "מימינו אש דת למו", ובזרוע עוזו אלו תפילין, שנאמר (תהלים כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן". ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתי' (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ותניא, ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? א"ל (דברי הימים א, יז, כא) "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל? אין, דכתיב (דברים כו, יז) "את ה' האמרת היום" (וכתיב) "וה' האמירך היום". אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דברים ו, ד) "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"' וכו' (ברכות ו,א). הרי שמובא חיבור ומעלה גדולה ביננו לה', שמתגלה בתפילין ששם ה' מתגלה עלינו בתפילין, ומראה את אהבתו אותנו (שזה מה שרשום בתפיליו), ונראה שזה קשור לתורה, שדרכה ה' מתגלה בנו, לכן הגילוי בא לידי ביטוי במיוחד בשל ראש, כיון ששם השכל בו לומדים תורה ובכך מתחברים לה', ולכן בו ה' מתגלה עלינו. לכן נאמר בתחילה, שבפס' נאמר על תורה (“בימינו”) ותפילין ("ובזרוע עוזו"). נראה ששתי ההלכות שבכתיבת התפילין זה כנגד שתי הדברות הראשונות, שאותם שמענו ישירות מה' (מכות כד,א) ולכן זה מתגלה בכתיבה, מעין התורה שהיא כתובה והיא דבר ה', וגם היא בדיו ובקלף. כשהדיו מרמז על דבר ה', שהוא הנכתב, שזה מקור ישיר לה': 'ר' יוחנן דידיה אמר: (שמות כ, ב) "אנכי" נוטריקון: אנא נפשי כתיבת יהבית' (שבת קה,א) לכן זה כנגד "אנכי ה' אלקיך". הקלף הוא מבהמה, ולכן קצת מזכיר את הע"ז של מצרים [השה] (וכן את העגל) וזהו "לא יהיה לך" וגו'. ההלכה השלישית שהתפילין יהיו מרובעות, קשור ל"לא תשא" שאין לומר לחינם שם ה', אלא יש להתנהג בו בכבוד, שקשור לכך שאין מרובע טבעי בעולם ('תני רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין מרובע מששת ימי בראשית'. יר' מעשרות ה,ג). שיש להתנהג לגילויו של ה' (שזהו שם ה') בכבוד, שהוא מעל ומעבר לכל דמיון, ואינו חלק מהטבע, ולכן זה מרומז בתפילין מרובעות. ההלכה שיהיה צורה של האות ש', כנגד שבת, שהיא מתחילה באות ש', וכן בשני הש' אחד עם ארבע קוים, כך שבשני ה-ש' יחד יש שבע, כעין יום השביעי (ובשני הצדדים, כרמז לשתי שבתות ששמירתם מביאה את הגאולה ['אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים' וכו'. שבת קיח,ב]). ההלכה שיכרוך את הפרשיות במטלית, כנגד כיבוד הורים, שהוא יצא מהם, ולכן כעין מרומז בהיותו עטוף בהם- בא מתוכם. וכן זה כעין מגן על הפרשיות (כעין מדאגה לשלמותם), שכך הוא צריך לדאוג להורים. ההלכה שיכרוך בשיער מעל המטלית כנגד "לא תרצח", כעין שחיותו הגיע מהוריו, כך גם שישמור על חיותו של אחר. וכן מי שרוצח כעין ממעט בדמותו של ה' (מכילתא שמות כ,יב) ולכן השיער שעוטף את המטלית, כעין רמז לה' ששותף בבריאת האדם עם הורי האדם (קידושין ל,ב). ההלכה לתפור בגיד, כנגד "לא תנאף" שהוא קשור בע"ז (שנואף מאחרי ה'. מכילתא שם), ולכן בגיד כעין דומה לעור שהוא כנגד ע"ז. וכן התפירה היא הסוגרת את הבית, ולכן כעין רמז לשלמות הבית, שזה ההיפך מהנואף. ההלכה שייעשה מעבורת שבה הרצועה עוברת, כנגד "לא תגנוב", שלכל אחד יש את הממון שמיועד לו לעשיה (ותיקון) בעולם, וזהו ששם עוברות הרצועות שקושרות לאדם את הבתים, כרמז לקשר בין ממון האדם (שיש בביתו, שמשם גונבים) לאדם עצמו, ששייך דווקא לו (וכן הבית כעין רמז על העולם שהוא ביתו הגשמי, ובתפילין הבית [שזהו התפילין] קדוש, כך שמרמז על הממון שמיועד לתיקון העולם השייך דווקא לאותו אדם. וכן הגונב בא לידי שבועת שווא [מכילתא שם], שבדומה לכך הגונב הרי הוא כמכריז ח”ו שאין ה' רואהו [ב”ק עט,ב], שכך התפילין שמכריזים על החיבור לה', ששם ה' נקרא עליך, הגנב כעין נשבע לשקר בזה [שהתפילין הם שם ה', ולכן כעין נשבע כביכול בשם ה' לשקר, שטוען שזה שקר- ע”י גניבתו, שבזה כעין טוען שאין ה' רואהו ח”ו, שלא כתפיליו שבהם מכריז שה' משגיח על העולם]). ההלכה שהרצועות יהיו שחורות כנגד "עד שקר”, שמעיד על דבר שלא ראה, ולכן זהו כשחור, שלא ראה כלום. וכן המחלל שבת מעיד עדות שקר שכביכול ה' לא ברא את העולם [מכילתא שם], ולכן זה שחור, כנגד שלפני הבריאה הארץ היתה "חושך" שזה כשחור. ההלכה שהקשר יהיה צורת ד', כנגד "לא תחמוד", שלא יסתכל צדדים (שזהו ארבע- ד' צדדים) לחמוד מה שאינו שלו. (וכן: '… שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד, סוֹף מוֹלִיד בֶּן שֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וּמְכַבֵּד לְמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו' [מכילתא שם], שכך יוצא שחטא לה', לאביו ולאמו, וכיבד אחר, כאילו שיש רביעי שהיה שותף בעשייתו (שיש שלושה שותפים באדם..).


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע