הניסיון של יוסף ע"י אשת פוטיפר

נכתב על ידי יניב, 20/7/2018

 '"ויהי אחר הדברים האלה". ילמדנו רבנו: גדול שבנאמנים איזהו? כך שנו רבותינו: ג' נאמנים הן: בעה"ב שמפריש מעשרותיו כראוי ואינו נחשד על התרומה ומעשר אין נאמן גדול מזה. ועני שהפקידו פיקדון אצלו ולא נחשד על הפיקדון אין נאמן גדול מזה. ורווק הדר בכפר בשכונות זונות ואין חוטא אין נאמן גדול מזה. אין את מוצא נאמן גדול מיוסף שהיה במצרים, שכתוב בהן "אשר בשר חמורים בשרם" (יחזקאל כג), והוא בן י"ז שנה ולא נחשד על העריות ביותר, שהייתה אדונתו עמו בבית והייתה משדלתו בכל יום ויום בדברים, והייתה מחלפת ג' חליפות בגדים בכל יום ויום. כלים שלבשה בשחרית לא לבשה אותם בחצי היום, ובחצי היום לא לבשה בין הערבים. כ"כ למה? כדי ליתן עיניו בה. אמרו רז"ל: פעם אחת נתקבצו המצריות ובאו לראות יופיו של יוסף. מה עשתה אשת פוטיפר? נטלה אתרוגים ונתנה לכל א' וא' מהן ונתנה סכין לכל א' וא' וקראה ליוסף והעמידתו לפניהן, כיון שהיו מסתכלות ביופיו של יוסף היו חותכות את ידיהן. אמרה להן: ומה אתן בשעה אחת כך, אני שבכל שעה רואה אותו על אחת כמה וכמה. ובכל יום ויום משדלתו בדברים ועמד ביצרו. מנין? ממה שקראו בעניין "ותישא אשת אדוניו"' (תנחומא "וישב" סימן ה). חז"ל דורשים שאשת פוטיפר הייתה מחליפה את לבושה שלוש פעמים ביום. מניין להם? בפשטות זה בא לומר על החלפה מעבר לרגיל. לכן כיון שאדם שהולך עם בגד מסויים ביום, כשהולך בערב לאירוע חשוב אז מחליף בגדיו. כאן שבאו לומר שהייתה מחליפה הרבה, הוסיפו עוד, ולכן אמרו שלוש פעמים. או שדרשו שלוש כעין חזקה, לבטא שניסתה בכל כוחה לפתותו, ולא הצליחה. אולי אפשר שדרשו זאת מהפס': “ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה" (בראשית לט,י). שמופיע כעין שלושה חלקים: "ולא שמע אליה, לשכב אצלה, להיות עמה". או שדרשו "ויהי כדברה אל יוסף, יום, יום" כעין שלוש פעמים. ודרשו שנתנה למצריות שיחתכו אתרוגים, כיון שזה מפיץ ריח טוב, שבכך העלתה את תאוותם. אולם מניין דרשו שעשתה כך? נראה שלמדו זאת מהפס': “ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי. וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי" (ז-ח). שכיון שקודם נאמר "אשת אדוניו" אז היה מספיק לומר "ויאמר לה", מדוע להזכיר שוב את היותה אשת אדוניו? מזה למדו שגם אחרות שמו עליו עין, וזה קשור לאשת אדוניו (שהרי זה נרמז דרך שמה), וזהו שהיא הייתה בתאוה אליו, וגם אחרות היו בדומה לכך בגללה, וזהו כמקרה שהביא המדרש. אולי אפשר שחז"ל באו לרמוז בכך שהחליפה שלוש פעמים ביום את בגדיה, על מעלתו של יוסף, שהיה נאמן, ולכן לא חטא איתה, ,שזהו כנאמר קודם: 'ורווק הדר בכפר בשכונות זונות ואין חוטא, אין נאמן גדול מזה'. ממילא במה שניסתה אותו ע"י שלוש פעמים ביום, זה כרומז על שלושת הנאמנים. שיוסף שמר על יהדותו, ולכן אכל כשר, שזהו 'בעה"ב שמפריש מעשרותיו כראוי ואינו נחשד על התרומה ומעשר אין נאמן גדול מזה'. וזה נרמז בפס': “כי אם הלחם אשר הוא אוכל" (פס' ו), הוא אוכל ולא יוסף אוכל, כיון שאוכל כשר. יוסף היה נאמן לפוטיפר ולא רימה בממונו, שזהו 'ועני שהפקידו פיקדון אצלו ולא נחשד על הפיקדון אין נאמן גדול מזה', שכאן בעה"ב לא ידע כלום, ולכן היה יכול לרמותו בלא שידע, ולכן זה דומה לעני שקיבל פקדון (וכן יוסף היה עבד, ולכן זהו ממש עני, שאין לו משלו). זהו בפס': “ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה" (פס' ו). והשלישי זהו שלא חטא באשת אדוניו. לכן אמרו שלוש פעמים שהיתה מחליפה בגדיה, כרמז לשינוי, ובזה התגלה נאמנותו של יוסף (שלא היה איתה). שבזה מרמז גם על נאמנותו הגדולה בשלושת הדברים (ולכן זה שינוי בגדים, כרמז לשינוי דברים). או אפשר שזה מרמז על קשרו לקדושה, שלא חטא איתה בשל דבקותו בה'. לכן נרמז על שלוש פעמים ביום: שחרית, חצי היום ובין הערבים. שזהו כנגד שלושת התפילות ביום, שבהם מתחברים לה' בתפילה, שכך מול זה, היא מצד הרשעה ניסתה להחטיאו ולהרחיקו מה' בדיבור (כעין מול תפילה שבדיבור) בשלושת זמנים אלו. אולי גם אפשר שזה רומז לצד הקדושה בבנ"י, שנסתה להחטיאו ולהסירו בכך מבנ"י (שזה גם רמוז בגמ': 'באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון. אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם. רצונך שימחה שמך מביניהם, ותקרא רועה זונות? דכתיב (משלי כט, ג) "ורועה זונות יאבד הון”' (סוטה לו,ב). הרי שדרשו על חטא הזנות עם אשת פוטיפר כמוציאה את יוסף מכלל בנ”י בקדושה). לכן נרמז בשלוש פעמים כעין רמז לשלושת האבות, שבחטאו יצא מקדושת בנ"י. עוד נראה שזה רומז לתושב"ע (שהיא חלקנו בתורה. [ויוסף היה הת"ח אצל יעקב. רש"י, בראשית לז,ג]), שבאה להוציאו מקדושת התורה שאנו דבוקים בה (שזהו התושב"ע-חלקנו בתורה). לכן כמו שבעולם יש ששת אלפי שנה שמתחלקים ע"פ זוגות (של אלפים) לשלושה חלקים (סנהדרין צז,א), כשבסופו ניתקן העולם. כך גם בתושב"ע שמתקנת את העולם, זה ששה שאולי כעין מחולק לשלוש זוגות (אולי זרעים ומועד, זה חל על האדם הפרטי לעשיה. נשים ונזיקין זה בין אדם לחברו ואשתו. וקודשים וטהרות זה לחיבור לה' במעלת קדושה). שכך באה להעביר אותו מתיקון העולם כחלק מבנ"י. אולי זה קשור גם למדרש רבה: '"וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם". ר' יודן בשם ר' בנימין אמר: בניה של רחל נסן שוה, וגדולתן שוה. נסן שוה: "ויהי כדברה אל יוסף יום יום", (אסתר ג) "ויהי באמרם אליו יום ויום". "ולא שמע אליה", "ולא שמע אליהם". וגדולתן שוה "ויסר פרעה את טבעתו", (אסתר ח) "ויסר המלך את טבעתו". "ויתן אותה על יד יוסף", "ויתנה למרדכי". "וילבש אותו בגדי שש", (שם ו) "ונתון הלבוש והסוס" וגו' "ויקח המן" וגו'. "וישם רביד הזהב על צוארו", (שם ח) "ותשם אסתר את מרדכי על בית המן". "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו" (שם ו) "וירכיבהו [על הסוס] ברחוב העיר". "ויקרא לפניו אברך", "ויקרא לפניו ככה" וגו''. (ב"ר פז,ו). שמתחיל בניסיונם שווה בשני דברים, כרמז על כפולות. ובשכרם מביא ששה גדולות, כנגד ששת סדרי התושב"ע (משנה). הסרת הטבעת זה כנגד סדר זרעים, יש בזה כנגד חיבור למלך (שבטבעת חותם בשם המלך) שזה כברכות שמביא את שם ה' על העולם, שה' הסתיר את גילויו בעולם (כעין הסרת הטבעת, הסרה ממנו), ואנו מגלים זאת בברכות על העולם. וכן הסרת הטבעת היא כעין הסרה מחלקו של בעה"ב כדי לתת לעניים וללווים . הנתינה ליוסף/ מרדכי, זה כנגד סדר מועד, שה' נתן לנו לקבוע את הזמנים של המועדים בעולם, בשמו. (ושבת אמנם זמנו קבוע, אבל בו אנו שובתים כמו ה'. שזהו כמו הנתינה של טבעת המלך לחתום בשמו-להידמות לו). לבישת בגדי השש מראה על חשיבות: '"בגדי שש" - דבר חשיבות הוא במצרים' (רש"י. בראשית מא,מב), וכן מעשה המן עשה כבוד למרדכי בבגדים. נראה שזה רומז לנשים, שהאשה משלימה את האדם, שמשלימה את חשיבותו, וקשור לבגד, שהאשה גרמה בחטא עץ הדעת לצורך בבגד (וכן בגד זה כיסוי הערווה, שזה נגד תאות, שזה קשור גם לעניין תאות נשים) לכן זה כנגד סדר נשים. רביד הזהב זה דבר יקר מאוד, וכן השליטה על בית המן מראה על שליטה בממון, שזה כנגד סדר נזיקין הקשור בממון. (או אפשר, שאסתר היא שנתנה את בית המן, כך שקשור לאשה, וכן רביד הזהב מאוד בולט ביופיו ויוקרו, וכך גרם לנשות מצרים להרהר אחריו, ולכן זהו כנגד סדר נשים. והבגד כנגד סדר נזיקין, שניתן לו בגד שזה ממון, וכן המן שהיה צריך לקחת את מרדכי ולעשות לו ככל אשר יעץ לאחשורוש, זהו נזק גדול מאוד מבחינתו, ולכן זה כנגד סדר נזיקין). הרכיבה על הסוס, זה כנגד סדר קודשים, שבהם הקורבנות שמעלים לה', כך שזה כעין עליה לגובה למעלה על הסוס (כעין הקרבן שעולה), ובסוס מרמז על המלך (מרכבת המשנה/סוס אשר רכב עליו המלך) שזהו החיבור לה' שנעשה ע"י הקרבנות. הקריאה לפניו מה הוא אותו אדם (אברך/המלך חפץ ביקרו), זה כנגד סדר טהרות, שהאדם נטהר ומראה בכך מה הוא (טהור), וכן יש כעין לקרוא בשביל ריחוק מהטמא: '"וטמא טמא יקרא" - אומר פרוש... ומנין לרבות שאר הטמאים? ת"ל "וטמא טמא יקרא"' וכו' (ספרא. ויקרא יג,מה). לכן זה נרמז בקריאה לפניו מה הוא. בהמשך המדרש מופיע שנתנה לנשים לחתוך אתרוג, נראה שזה רמז לא"י, כיון שאתרוג הוא מצווה בסוכות, והוא כנגד הצדיקים (ויק"ר ל,יב) שזה מרמז על יוסף הצדיק. וסוכות הוא חג הקשור בא"י (ראה ב'לזמן הזה' תשרי 'סוכות וא"י', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א). לכן נראה שזה בא לחבר את התושב"ע והקדושה לא"י, שבה הוא מקום התורה והקדושה. שכך ניסיון אשת פוטיפר קשור להליכת בנ"י לא"י: 'שמעון איש קטרון אמר: בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל, הה"ד (תהלים קיד) "הים ראה וינוס", בזכות "ויעזוב בגדו בידה וינס"' (ב"ר פז,ח). נראה שזהו מעלתו של יוסף, לחבר את בנ"י לא"י, וכנראה זה קשור לאהבתו את א"י: 'כשם שחיבב יוסף את ארץ ישראל' וכו' (ספרי במדבר פיסקא קלג). לכן הוא היה הראוי להוריד את בנ"י למצרים בצורה שאינה כגלות קשה (שהיה ראוי יעקב לרדת בשלשלאות ברזל. שבת פט,ב) שבזה ממועטת קצת צורת הפגיעה בחיבור לא"י. לכן המדרש משווה בין יוסף למרדכי, שכמו שביוסף זה קשור לא"י, כך גם בעקבות פורים נולד מאסתר דריוש, שאצלו חידשו את הקמת ביהמ"ק השני (ויק”ר יג,ה. וברש”י עזרא א,א). אולי לכן גם שלוש פעמים ביום החלפת בגדים, כרמז מול שלמות בנ"י בא"י בבית המקדש, שיש שלושה מקדשים. אולי אפשר גם שלוש פעמים, כנגד שלושת העברות החמורות שהיו קשורים בזה: 'ד"א "הֵן אֲדֹנִי" אמר לה: מתיירא אני, ומה אדם הראשון על מצוה קלה נצטוה ועבר ונטרד מגן עדן, זו שהיא עבירה חמורה גלוי עריות על אחת כמה וכמה. "הן אדוני" מתיירא אני מאבא שבארץ כנען, ראובן ע"י שכתוב בו "וילך ראובן וישכב את בלהה" ניטלה בכורתו ונתנה לי, אשמע ליך ואדחה מבכורתי?. ד"א, "הן אדוני" מתיירא אני מאדוני. אמרה לו: הורגתו אני. א"ל: לא דיי שאמנה באסרטין של נואפים, אלא באסרטין של רצחנים?... ד"א, "הן אדוני" מתיירא אני מה'. אמרה לו: איננו. אמר לה: (תהלים קמ"ה) "גדול ה' ומהולל מאד". א"ר אבין: הכניסה אותו מחדר לחדר ומקיטון לקיטון, עד שהעמידה אותו על מטתה, והיתה עבודת כוכבים שלה חקוקה למעלה הימנה, ונטלה סדין וכסתה פניה. א"ל: יאות, הדין אפה כסי, מי שכתוב בו (זכריה ד) "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ" עאכ"ו' (ב"ר פז,ה). הרי שיש כאן גילוי עריות, שפיכות דמים וכעין ע"ז (כפירה בה', והשוואת הכפירה מול הע"ז שלה). שבשלושת הפעמים ביום, כעין רמזו שבאה להחטיאו בגילוי עריות, ורצתה גם לרצוח את פוטיפר, וכן ניסתה להחטיאו כעין שע"ז גדול מה' (שלכן פחדה מהע”ז של עצמה, שכיסתה אותה, אבל על ה' אמרה שלא קיים). אולי גם למדו שפיתתה אותו שלוש פעמים ביום, כנגד שחטאו היה בשלושה דברים: '"הָיָה רֹעֶה וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה" - מה אמר? ר' מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון: ר' מאיר אומר: חשודים הן בניך על אבר מן החי; ר' שמעון אומר: תולין הן עיניהן בבנות הארץ; רבי יהודה אומר: מזלזלין בבני השפחות וקורין להם עבדים. ר' יהודה בר סימון אמר על תלתיהון לקה, (משלי טז, יא): "פלס ומאזני משפט לה'". אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת חשודים בניך על אבר מן החי - חייך אפילו בשעת הקלקלה אינם אלא שוחטים ואוכלים (בראשית לז, לא): "וישחטו שעיר עזים". אתה אמרת מזלזלים הם בבני השפחות וקורין עבדים - (תהלים קה, יז): "לעבד נמכר יוסף". אתה אמרת תולין עיניהם בבנות הארץ - חייך שאני מגרה בך את הדוב, (בראשית לט, ז): "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וְגוֹ'"' (ב"ר פד,ז). הרי שחטא יוסף בשלושה דברים ועליהם קיבל שלושה עונשים. לכן אולי גם דרשו שבכל עונש היה רמז לשאר החטאים, ולכן ניסתה לפתותו שלוש פעמים ביום, כנגד שלושת חטאיו. ולכן בבוקר כנגד שאמר שקוראים להם עבדים, שכך העבד על הבוקר מתחיל את עבודתו הקשה, ומוכח בזה שהוא עבד. בצהרים אוכלים ארוחה מרכזית בשרית, ולכן פיתתה אותו בצהרים כנגד שאמר שאוכלים אבר מן החי. בערב כנגד שאמר שנותנים עיניהם בבנות הארץ, שזה שרוצים להיות איתן, וזה קשור ללילה.. לכן פיתתה גם בערב. לכן אמרו שהחליפה בגדיה שלוש פעמים ביום בזמנים אלו כדי לפתותו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה