לקט מביאור אי"ם - פרשת שמות

נכתב על ידי אורן מס, 27/12/2018

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 לקט מביאור אי"ם – "תורה ככתבה" לפרשת שמות

 

א, ט: רב ועצום ממנו: תובנה: עם ישראל התרבה והתחזק, ועבר מבחינה מספרית את המצרים. אם נביא בחשבון שעם ישראל רק הלך והתרבה במשך שנות העבדות (פסוק י"ב), ואם בצאת ישראל ממצרים היו כ-600,000 גברים ישראלים בגיל צבא (60-20), הרי שלמצרים היו הרבה פחות מזה. בכל זאת פחד העם מן המצרים, וזאת מכמה סיבות: חוסר אמצעים כספיים ("וישימו עליו שרי מיסים" – פסוק י"א - גרם לעניות העם, ובעקבות כך לחולשה), חוסר בצבא לוחם ("בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"; יג, יז) ומיראה מאדוניהם - משעבדיהם.

 

א, טו: למילדות העבריות: ש: מדוע דווקא 'העבריות' ולא 'מבני ישראל'? ת: עד כה נקראו בני ישראל בשם 'ישראל', מכאן ועד מות פרעה הנוכחי נקראו 'עברים' (בילדכן את העבריות, לא כנשים המצריות העבריות, מילדי העברים זה, מינקת מן העבריות, איש מצרי מכה איש עברי, ועוד). כאשר בני ישראל היו במצב עבדות, הם התבדלו מן המצרים ולמעשה הובדלו בעל-כורחם, לכן הם מן העבר השני של המצרים. כאשר זעקו אל ה' הם שוב 'בני ישראל': "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלוהים" (ב, כג).

 

ד, י: כי כבד פה וכבד לשון אנוכי: ש: מדוע דווקא 'כבד פה וכבד לשון' ולא 'מגמגם' או 'מתקשה בדיבור'? ת: משה מעיד על עצמו שאינו מורגל בדיבור, ושפתו שפת רועים פשוטה, כיוון שכבר עשרות שנים הוא רועה צאן ואינו מתראה עם בני אדם נאורים ואנשי השלטון המצרים (בהיותו בורח מן השלטון המצרי).

 

ד, יח: ואראה העודם חיים: ש: מדוע משה לא אומר לחותנו את הסיבה האמתית לרצונו לעזוב, והיא שה' ציווה ושלח אותו? ת: משה מעולם לא הזדהה בתור עברי, אלא בתור מצרי (וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; ב, יט), לכן גם לא מל את בנו בדרך, מחשש שיתגלה מוצאו האמתי. צפורה הבינה את המצב לאחר ששמעה בדרך את ה' מדבר אל משה (וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, רְאֵה כָּל-הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה; פסוק כ"א), ולכן מלה את בנם כדי להצילו, ובכך למעשה חשפה את זהותו האמתית של משה, כעסה עליו שכל השנים בבית אביה לא גילה מי הוא וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי; פסוק כ"ה), וחזרה לבית אביה. משה בא לבדו למצרים (וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַהֲרֹן, לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה; פסוק כ"ז) בלי צפורה ובניה.

 

ה, ג: אלוהי העברים נקרא עלינו: ש: מדוע דווקא 'נקרא' ולא 'נקרה'? ת: אמנם בציווי ה' את משה נאמר לו לומר למלך מצרים 'אלוהי העבריים נקרה עלינו' (ג, יח), אך משה ואהרן החליטו לשנות ולהפחיד את פרעה בכך שיש לו עניין עִם עַם שהוא לא רק בן ל'אלוהי העברים' אלא עִם שם ה' בעצמו שהעם נקרא על שמו.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע