סוגיות לשוניות בפרשת משפטים - מי החבר של השור? (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי איתיאל, 26/1/2019

 "כי יגוף שור איש את שור רעהו ומת" 


בפסוק זה ישנה סמיכות - "שור-רעהו". זו תופעה בה ביטוי המורכב מכמה מילים המחוברות זו לזו (דבר המתבטא בהטעמה ובניקוד). 
בכל סמיכות יש לנו את הנסמך ואת הסומך (ר"ת נ"ס). הנסמך הוא המילה הראשונה והעיקרית בביטוי, והסומך הוא המילה הבאה הבאה לתת מידע נוסף על הנסמך. 

יש שני סוגים של סמיכות: 
שייכות - כאשר הסומך אומר לנו למי שייך הנסמך. במקרה כזה נוכל לשים את מילת השייכות "של" בין הנסמך לסומך. לדוגמה: בית יעקב. 
לעומת זאת סמיכות תואר - בה הסומך בא לתאר את הסומך (ישנם סוגים רבים של תואר, כגון: חומר - כובע קש. תכלית - שולחן כתיבה, מקום - יציאת מצרים, צבע - כלי לבן ועוד). אחד הסוגים של תואר השם הינו תמורה, בו הסומך מציין מיהו / מהו הנסמך, ויכול בעצם להחליפו, לדוגמה: מדינת ישראל, עץ דקל. במקרים כאלה נוכל לשים את המילה "שהוא" בין הנסמך לסומך. 

בפסוק שלנו, פירש מדקדק קראי המכונה "בן זוטא" את המילים "שור רעהו" כסמיכות תואר-תמורה. כלומר: כאשר שור של איש יגוף את השור שהוא חברו (השור השני הוא חברו של השור הראשון). 

לעומתו, כל פרשני המקרא (החל בתרגומים הארמיים, אונקלוס ויונתן בן עוזיאל, שתירגמו "תורא דחבריה") פירשו שמדובר כאן על סמיכות של שייכות, כלומר: כאשר שור של איש יגוף את השור ששייך לחברו של האיש. 

ראב"ע דוחה את פירושו של בן זוטא, ע"י השוואה בין הסמיכות הראשונה בפסוק לסמיכות השנייה - כשם ש"שור איש" היא ודאי סמיכות של שייכות (כיוון שאיש אינו יכול להיות תואר של שור, השור אינו איש!), כך "שור רעהו" הוא סמיכות של שייכות ולא של תואר. 

ראב"ע מסיים בהומור עוקצני כלפי הפרשן הקראי: "ואין לשור רֵעַ (חבר), רק בן זוטא לבדו". כלומר: מעבר לראייה הדקדוקית, יש כאן גם התנסחות מגוחכת, שהרי יחסי רֵעות הינם מושג נעלה, שלא שייך בין בעלי חיים (אלא אם כן בן זוטא רוצה להיות חבר שלהם...). יש לציין שחז"ל דורשים על המילים "שור רעהו - להוציא שור של כותי" (כששור של ישראל נוגח שור של גוי - דנים בדין מקל יותר מדין מהתורה הנוהג רק בשור של ישראל). כלומר: לפי חז"ל רֵעות שייכות רק בין יהודים.

הערה מעניינת נוספת היא שגם כינויו של "בן-זוטא" עצמו הוא לעג. החוקר נחמיה אלוני, מזהה את "בן-זוטא" בחכם הקראי "בן-עטא". הראב"ע "פירק" את האות ע' ל-ז' וו' (כשמצמידים ז' לו' ומחברים אותם מלמטה יוצא ע'). פירוש השם "זוטא" בארמית הוא "הקטן". כך מגחיך הראב"ע את דמותו של "בן עטא" כבר בקריאת שמו...

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
איתיאל (28/1/2019)
יש להעיר בנושא זה שהסיבה היא ששור נוגח הוא מקרה נדיר של שור ש"השתגע" (פעם בטיול בבית הספר, שאלנו רפתן מתי פעם אחרונה היה להם שור שנגח. הוא חשב ונזכר לפני 20 שנה, ומיד תפסו אותו ושחטו אותו,ועד היום מדברים על האירוע הנדיר הזה. כלומר: שור שנוגח זה מקרה נדיר, לא כמו כלב שנושך או חתול שסורט). מבחינה מוסרית לא נדרשת שמירת הרכוש מלהזיק עד כדי כך, אך בין יהודים - מצופה לאחווה גדולה יותר שמתבטאת במצוות השבת אבידה ובדין זה.
ציורים לפרשת שבוע