השוחד יסלף דברי צדיקים – אפילו 'צדיק גמור'

נכתב על ידי DoarHamikdash, 29/1/2019

בע"ה


דבר תורה  לאור המקדש

פרשת משפטים - פרשת המקדש

השוחד יסלף דברי צדיקים – אפילו 'צדיק גמור'

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

ויו"ר ומייסד מכון המקדש

 

 

וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים (שמות פרק כג, ח). הגאון מוילנא מעיר על ההבדל בין מה שנאמר בפרשתנו 'יעור פקחים' לבין מה שנאמר בדברים (טז, יט): 'וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקם'. ומסביר, שלקביעת הלכה לאמיתה צריך האדם להיות גם פיקח בעניני העולם הזה, וגם חכם גדול בכל חלקי התורה, שכן, רק שילוב שני הדברים יחד יכול להביא לפסיקה לאמיתה של תורה. אך אם אינו פיקח בעניני היום יום יוכלו העדים ובעלי הדין לרמותו. כך גם אם אינו בקי בתורה כולה עלול הוא לבוא לכלל טעות בפסק ההלכה. ובאה התורה לומר, שהשוחד מעוור הן עיני הפיקח בעניני העולם, והן את עיני החכם בתורה, שאם לקחו שוחד, אין הם יכולים לראות נכוחה, וראיית האמת שלהם משתבשת.

ראוי להביא בענין זה את דברי רבי ישמעאל בבבא בתרא (קעה, ב) שם מובא: 'אמר רבי ישמעאל: הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע'.

דבריו נאמרו בסיום שלשת המסכתות העוסקות בדיני ממונות לפרטיהם: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא'. יש, אפוא, אדם שיאמר: הרי כבר למדתי את כל דיני ממונות לעמקם, והרי מובטח לאדם שעסק בהם שקנה את מדריגת החכמה, ממילא השוחד אינו יכול להשפיע עלי. על כך אומרת התורה שהשוחד מעוור את עיני החכמים, גם את אלו אשר כל עניני ממונות נהירים להם.

נשאלת, אפוא, השאלה: הכיצד אמרה התורה, שהשוחד מסלף דברי צדיקים, הרי ברגע שקיבלו שוחד - כבר אינם בגדר 'צדיקים'?

על כך עונה לנו הגמרא במסכת כתובות (קה, ב) בהביאה מספר דוגמאות, שיש גם סוג של 'צדיק גמור', שנקרא 'צדיק גמור' גם אחר שקיבל שוחד, ועם זאת דעתו מסתלפת. רבי ישמעאל ברבי יוסי היה לו אריס בשדהו, שהיה מביא לו על פי הסיכום ביניהם סל פירות מדי ערב שבת. יום אחד, הביא לו את הסל המוסכם ביום חמישי בשבת. אמר לו: מה השתנה הפעם שהקדמת להביא?  אמר לו האריס: יש לי דין ודברים עם חברי בפניך היום, ואמרתי, אם כבר אני מגיע היום לביתך, אביא כבר עתה את סל הפירות ואחסוך בכך את הטרחה של מחר. לא קיבל רבי ישמעאל את הפירות, וביקש להביאם מחר כדרכו בשאר הימים. בהוסיפו: פסול אני לדון בדינך! תחת זאת, הושיב שני חכמים אחרים שידונו אותו. בעוד רבי ישמעאל הולך ובא כדי למנות את הדיינים, שקל רבי ישמעאל בדעתו, באמרו: אם ירצה האריס יוכל לטעון בדינו כך, ואם ירצה – יוכל לטעון אחרת. 'אמר רבי ישמעאל: תיפח נפשם של מקבלי שוחד! ומה אני שלא נטלתי! ואם נטלתי - שלי נטלתי – כך! מקבלי שוחד - על אחת כמה וכמה!'

הרי לנו דוגמא של 'פיקח' בעניני העולם, ו'חכם' בעניני ממונות, ו'צדיק גמור' בהנהגתו, שכן, פסל את עצמו מלדון, ולא קיבל שוחד כספי, כן דחה בשתי ידים את הניסיון להקדים ביום אחד את הבאת הפירות המגיעים לו, ועם זאת, מעשה אקראי זה סילף את דעתו כאילו קיבל 'שוחד' ממש. על כך אמרה תורה: כי השוחד 'יסלף דברי צדיקים' – 'אפילו צדיק גמור'.


שבת שלום
המכון לכהנים - "נזר הקודש"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע