פרושים על ההגדה של פסח -תשס"ד

נכתב על ידי יצחק, 16/3/2010

 

הערה: החומר לא עבר הגהה סופית

בס"ד

 

     פסח ה' תשס"ד-  פרושים להגדה של פסח שערכתי על פי שעורים ששמעתי      

      (ליקט יצחק רום  פתח תקוה)       מהרבנים מ. אילון  שליט"א, ד"ר מ. צ. גרוזמן שליט"א וכן מתוך                             

                                                       הגדות שונות (הגדת המקדש, הראי"ה קוק, הרב ש. אבינר שליט"א               

                                                       הרב שי פירון שליט"א, הגדת "לקח טוב" ועוד...)

 

 

האם ארבעת הקושיות ב"מה נשתנה" לא מלאכותיות?  אולי היה רצוי לתת לכל אחד לומר ולשאול ככל אשר עולה על רוחו (בקשר לליל הסדר כמובן) לפי אחת הדעות באמת נכתבו ארבע השאלות באמת עבור הבן הרביעי ש"אינו יודע לשאול". הרי לשלושת הבנים האחרים (חכם, רשע ותם) יש מה לאומר לגבי עבודת ליל הסדר. אך על מנת לענות גם על הצרכים של הבן הרביעי עזרו לו החכמים בשאלות הקשורות לכל מה שהוא רואה. זו גם הסיבה שהשאלות אינן בנויות לפי סדר כרונולוגי באשר ל"תכנית הערב" אלא מהקל אל הכבד: הדבר הראשון הנראה לו מוזר הוא שהפעם אין את כל הלחמים שיש בכל ימות השנה (ביחד עם מצות). ולמה במקום כל ה"מתאבנים" הטעימים שיש במרוצת השנה אוכלים הפעם רק כרפס? והטיבולים??? ולמה אנו יושבים בצורה כל כך משונה?

רק אחרי שגם הבן הרביעי הזקוק לעזרה ולהכוונה שאל את שאלותיו וגם הבין אותן אנו יכולים לקיים את מצוות הערב "והגדת לבנך".

 

מרוץ השליחים מדור לדור: הרב מונק זצ"ל בספרו "הרהורי מועד" מביא כי רצוי לפתוח את ליל הסדר עם ההצהרה הבאה: "הלילה אנו ישובים כאן בליל הסדר ואני ילדים יקרים מעביר לכם את הסיפור של יציאת מצרים ועושה את מצוות הערב בדיוק כפי שראיתי אצל אבא שלי. ואבא שלי העביר לנו את הסדר בדיוק כפי שהוא ראה אצל אבא שלו והסבא כפי שהוא בעצמו למד אצל אביו. וכן הלאה וכן הלאה. אנו ממשיכים הלילה את שרשרת הדורות; ואתם ילדים יקרים כאשר אתם יום אחד תעבירו את הסדר למשפחותיכם - גם אתם תמשיכו לערוך את הסדר כפי שראיתם היום אצלי וכך עד סוף הדורות כאשר תגיע הגאולה השלימה ונזכה שוב לקיים את מצוות קרבן הפסח בחצרות הקודש בירושלים.

ליל הסדר דומה למרוץ שליחים כאשר - אחרי כל סיבוב - הרץ מוסר את המקל לאותו איש הממשיך את המרוץ  וכל אחד דואג שהמקל לא יפול או ייאבד חס וחלילה. התפקיד של כל משתתף  הוא לגרום לכך שהמרוץ

לא ייפסק אלא ימשיך וימשיך

כך אנו מצווים לשמור על שרשת הקודש של עם ישראל ולהעביר את המסורת מדור לדור כפי שהיא הועברה אלינו כפיקדון זה שלושת אלפי שנה.

 

איפה התשובות???  הילדים (או בהעדרם המבוגרים כפי שמצויין בהלכה אפילו אדם בודד ישאל את עצמו) שואלים ארבע קושיות של "מה נשתנה" והיינו מצפים כי בהגדה נמצא עכשיו את התשובות. במקום זה מספרים לנו בחצי משפט שפעם היינו עבדים ובמקום לפרט ולספר אנו רואים:  סיפור הרבנים בבני ברק, ארבעת הבנים, פרקי לימוד לגבי המצוה (יכול מראש חודש..) ורק אחרי עוד כמה קטעים מתחילים לספר את עצם הסיפור על רקע הפסוקים כאשר כל מילה ומילה נדרשת מחדש על ידי פסוקים נוספים. רק אחרי סיפור המכות והשיר "דיינו" מתחילים להסביר את הנושא העיקרי של הערב: פסח, מצה ומרור? היינו מצפים כי מיד אחר השאלות יבואו התשובות!

אלא חכמינו ז"ל רצו להמחיש לנו את חשיבות המצווה של "והגדת לבנך"כדי שלא נטעה ונקיים אותה סתם על ידי  אמירת שלושת  הפסוקים בפרשת הביכורים וניגש ישר ל"שולחן עורך". טורח בעל ההגדה – תוך כדי ליל הסדר – ללמד אותנו (היום קוראים לזאת "ON THE JOB TRAINING") איך לגשת למצווה החשובה זו: ראו איך גדולי הרבנים, שבוודאי ידעו בעל פה את כל סודות הפרשיות של יציאת מצרים, עמלו וספרו וענו על שאלות כל הלילה  עד שכמעט ולא שמו לב והנה הגיע כבר הזמן לעסוק בפרקי הגאולה (זמן קריאת שמע של "שחרית"= "שחר" הגאולה  עולה אחרי ליל הגלויות). וכדי שלא נפספס אף אחד מהילדים – וכידוע לכל אחד יש אופי אחר, גישה והבנה שונות ) בא הקטע הבא של ארבעת הבנים עם הנחיות פדגוגיות. המטרה:כדי שנשכיל לדבר אל כל אחד מן הילדים בשפתו "בגובה עיניים". הרי מטרת כל הערב היא להעביר לילדים את עיקרי האמונה הקשורים לשעת לידת עם ישראל – שהיא כידוע עם יציאת מצרים והפיכתנו לעם עצמאי וחופשי. אחר כך בעל ההגדה מביא לנו את השיקולים ההלכתיים לאמירת ההגדה דווקא בליל הסדר ורק לאחר כל זאת אנו סוף סוף מצויידים היטב ויכולים לגשת לעיקר הלילה ולהעביר לילדנו את המסר בצורה מושלמת.

 

"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". שאל ילד את אביו בליל הסדר:"אבא - סיפרת כל כך יפה על יציאת מצרים והסברת לנו את סימני הערב כמו: חרוסת - זכר לטיט, מרור - זכר לעבודה קשה ולסבל, מצות - שלא הספיקו "להכין סנדביצ'ים" לדרך, זרוע - זכר לקרן פסח  אבל איפה הזכר לרכוש הגדול?" ענה לו אביו: מכל הצרות שהיו לנו במצרים נשארו לנו בכל הדורות מספיק "זכרונות", אבל מהרכוש הגדול לא נשאר כל זכר...."

 

"היו מצוינים שם" אומרים המפרשים: "מצוינים במלבושיהם", למרות שהמצרים רדפו את אבותינו במצרים ושעבדו אותם תחת עינויים גופנים ונפשיים, שמרו בני ישראל על צלם אנוש על ידי שמירת הצניעות (מלבושיהם) שהיא תכונת האופי המיוחדת לעם ישראל. כמו כן ידוע שלא שינו לא את שמם ולא את לשונם .         

 

מה העבודה הזאת לכם? נצא מתוך ההנחה כי הבן הרשע הוא לא סתם פרחח אלא בר-דעת שלמד ויודע גם פירוש המצוות. ומה טענתו? ברור שבמצרים היה צורך לעשות קרבן פסח עם שה מאחר וכל גאולת מצרים היתה בין היתר מבוססת על ביטול עבודה זרה של המצרים שסגדו לשה. אבל היום יש צורך בהתאמת עבודת ה' לזמנים המודרניים ואין כל עניין בקרבן דווקא פסח עם שה. הרי אין אף אחד שעובד עבודה זרה ובוודאי לא לשה?  אז מה העבודה  ה ז א ת  לכם?  עשו משהו יותר הגיוני - מחובר למציאות של היום. ועל טענה זו – הנשמעת לכאורה הגיונית – אמר בעל ההגדה: "ואף אתה הקהה את שיניו" (או במילים שלנו: להפריך את הטענה המוטעית עם הסיבה האמיתית): "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". התורה הייתה קיימת עוד לפני בריאת העולם ("הסתכל הקב"ה בתורה וברא עולם")  ה יא תכנית  העולם ולפי המדרשים הרבים אבות האומה כבר קיימו את מצוות  התורה כפי יכולתם והבנתם  עוד ל פ נ י   שמשה רבנו הוריד את התורה מהר סיני. אנו מקימים את מצוות  ליל הסדר – כמו כל מצוות התורה כולה – לא בגלל שאנו כאן ושם יודעים אחד מההסברים או הטעמים של המצווה. אנו מצייתים למצוות אך ורק בגלל שהקב"ה ציווה אותנו לקיים אותן. ובעבור  ז ה  (האמונה הזאת לקיים את דבר הבורא ללא פיקפוק ובלא להבין את עומק הסיבות ) הקב"ה הוציא אותנו ממצרים. זו תשובתנו האמונית והבסיסית לבן הרשע .

 

"ואילו לא הוציא ...  הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו למצרים" האמנם?? הרי סביר להניח כי במשך הדורות וההתפתחויות הפוליטיות בעולם (מלחמות, מאורעות הזמן וכו') היינו משתחררים משם בכל מקרה.אלא הגרי"ז בהגדת "בית הלוי" מסביר שכל סיבת יציאתנו ממצרים היתה להפוך אותנו לעובדי ה', לעם ה'. היינו איכשהו משתחררים מפרעה והיינו אז הופכים לעבדים למלך אחר אך אלמלא הקב"ה היה מוציא אותנו משם היינו עד היום משועבדים לתפיסות עולם נוכריות, אשר זרות לרוח התורה הקדושה. רק בזכות ההוצאתינו משם על ידי הקב"ה ("אני ולא מלאך" וכו') השתחררנו מעול החשיבה העולמית השיכלית והפכנו לעם "אשר בחר בו ה' מכל העמים ונתן לו את תורתו"  וזו גאולתנו האמיתית והמחייבת אותנו עד עצם היום הזה: להיות אור לגוים (ולא – כפי שהדבר לצערנו כל כך נפוץ בימינו אנו – לחכות אותם ולנסות למצוא חן בעיניהם על ידי התרפסות לפניהם.....) כפי שמצווה עלינו לראות את עצמינו כאילו  א נ ו  בעצמינו יצאנו ממצרים כך חובתנו להצדיק את העובדה כי בורא העולם בחר דווקא בנו (אנו ששרדנו אחרי התופת של השואה וכל המלחמות כאן בארץ הקודש) ולהחזיר עטרה ליושנה על ידי כך שנראה לעולם כולו את אמונתנו בהבטחת ה' ל"ארץ הקודש לעם קדוש"

 

"ביד חזקה"  פירוש הדבר "בעל כרחם" (נגד רצונם). למה היה צריך להוציא את בני ישראל ביד חזקה – הרי הם כל כך סבלו במצרים שהיינו מצפים שיברחו ברגע שהשערים ייפתחו? אלא מתברר כי היו לא מעטים שלא רצו לצאת למרות הכל. בשלושת ימי החושך הרי נהרגו כידוע 80% מהעם (זו השואה הגדולה ביותר שפקדה את עם ישראל אי פעם ובה נהרגו  עשרות מליוני בני אדם!!) אם יצאו 600,000 חיילים בגיל 20 עד 60 ולכל אחד אישה (אחת לפחות) ובהתחשב בכך שבכל לידה היא ילדה ששיה והיו גם זקנים וזקנות, אנו מגיעים חיש מהר לעם של 8 – 10 מיליון איש והם רק  20%מהעם שהיה במצרים!!!) זה היה עונשם של אלו שהתנגדו לכל מהלך הגאולה (הסיבה שהקב"ה המית אותם דווקא בימי החושך היתה על מנת שהמצרים לא יראו את הדבר ויאמרו: גם מבני ישראל מתים ולא רק מאתנו.) וזו היד החזקה שהקב"ה הנהיג ביציאת מצרים.

ואל יהיה הדבר כפלא בעינינו: ראינו גם בדור האחרון כי למרות כל הסימנים היהודים בגרמניה לא ברחו ובתקופתנו כאשר התחוללה המהפכה  באיופיה ובאירן היהודים לא רצו לברוחעד הרגע האחרון.

 

כינים - אומר הרב קוק זצ"ל: כפי שאומרים בתפילה " מה גדלו מעשיך ה'" יש ללמוד ממכת הכינים כי באותה יש מידה לשבח את הקב"ה ולהגיד גם מה קטנו מעשיך ה'". במכת הכינים אמרו כבר החרטומים "אצבע אלו-הים היא" מאחר ואין להם שליטה בדבר הקטן משיעור שעורה. באותה מידה - אומר הרב - עלינו להתפעל מגודל  הנס כאשר אנו מתבוננים בחלקים הקטנטים ביותר בבריאה או בחלקי גוף האדם הקטנקנים המאפשרים לנו לתפקד (לדוגמא: כדוריות הדם, ה"חיישנים" בתוך המעיים- השלפוחיות שבתוך הריאות, כלי הדם העדינים שבמח וכו').

 

כורך – כבר ראינו שהמצה מסמלת את היצר הטוב ואת העשייה, המרור לעומת זאת את יצר הרע. באה מצוות כורך ללמד אותנו כ אי אפשר להשמיד ולחסל את היצר הרע אלא הכל תלוי בזווית ההסתכלות: יש לכרוך את הצדדים השליליים שלנו יחד עם כח העשייה של היצר הטוב וכך לגייס את כל היצרים לעשייה החיובית. זאת הדרך להתמודד עם יצר הרע.

 

שאלות לילדים:  (מ- 3 עד 120 - כל אחד לפי גילו..)

 

כמה פעמים נזכר "משה" בהגדה?            איזה צבע נזכר בהגדה?            מי אפה מצות עוד לפני יציאת מצרים?

כמה ברכות מברכים בליל הסדר?            איפה מוזכרים נכדים בהגדה?  מילה בת 4 אותיות - מהן 3 זהות?

ניצלנו ולכן אנו צמים?                             איזו עיר גדולה מוזכרת "     ?  15 בעלי חיים מוזכרים בהגדה?

כמה ימים נמשכה מכת החושך?                              10 צמחים שבהגדה?                מי יצא לפני הזמן ממצרים?

למה ילדים גונבים את האפיקומן?          היו רק 10 מכות?  באמת??      מה הבדל בין ברכת המזון של כל השנה לבין

                                                                                                                זאת בליל הסדר?    

 

פסח - מצה – מרור, האם הסדר הוא נכון? מרור מסמל את השיעבוד  והצרות, מצה את תהליך היציאה ממצרים וקרבן הפסח שמקריבים בבית המקדש. אז הסדר היה צריך להיות: מרור, מצה פסח?? אבל רבן גמליאל מציב את הסדר כפי שאנו מכירים אותו: פסח, מצה ומרור ונשאלת השאלה מה הסיבה לכך? אלא עלינו לדעת  ולהבחין בין המטרה לאמצעים: המילה "קרבן"  מקורה במילה "קירבה". היא באה ללמד אותנו על היחסים בין בורא העולם לעם ישראל אחרי הגאולה. קרבן הפסח בא ללמד אותנו כי האדם חייב להתקרב לבוראו גם במחיר אישי כבד – זאת המטרה של יציאת מצרים. אי לכך מציב רבן גמליאל את המטרה בראש ורק אחרי זה את האמצעים, דרכם הגענו אז למטרה.

הדבר עד כדי כך חשוב שחז"ל פסקו להלכה: כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח  לא יצא ידי חובתו בפסח.  הכוונה כאמור לא רק "לדקלם" אלא לאמרם, להסביר, להרים את הפריטים  מקערת הסדר ולהראות לכל הנוכחים תוך כדי מתן הסברים על רקע של כל אחד מהם. בקיצור המחשה (אינה דומה ראייה לשמיעה...)

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה