ארבעה בנים - במכילתא וביר'

נכתב על ידי יניב, 25/3/2019

 '"מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם”. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: אַרְבָּעָה בָנִים הֵם: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר? (דְּבָרִים ו,כ) "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ" אוֹתָנוּ? אַף אַתָּה, פְּתַח לוֹ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֶפִּיקוֹמוֹן. רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר? (שְׁמוֹת יב,כו) "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" לָכֶם וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, אַף אַתָּה, הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: (שְׁמוֹת יג,ח) "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", לִי וְלֹא לָךְ! אִלּוּ הָיִיתָ שָׁם, לֹא הָיִיתָ נִגְאָל. תָּם, מַה הוּא אוֹמֵר? (שְׁמוֹת יג,יד) "מַה זֹּאת?" וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים". וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, אַתְּ פְּתַח לוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת יג,ח) "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם”'. (מכילתא. מסכתא דפסחא, יח). ההגדה שלנו מבוססת על נוסח המכילתא (בשינויים קלים מאוד). בירושלמי הנוסח שונה: 'תני ר' חייה: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול. בן חכם מהו אומר? (דברים ו) "מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אותנו"? אף אתה אמור לו (שמות יג) "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים”. בן רשע מהו אומר? (שמות יב) "מה העבודה הזאת לכם" – מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה? מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו: (שם) "בעבור זה עשה ה' לי" לי עשה לאותו האיש לא עשה, אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להגאל משם לעולם. טיפש מה אומר? (שם) "מה זאת"? אף את למדו הלכות הפסח, שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת. בן שאינו יודע לשאול את פתח לו תחילה' (יר' פסחים י,ד). מדוע נאמר שונה ביניהם (תשובות שונות לבנים)? וכן מדוע נקרא טיפש ביר', לכאורה היה ראוי להאמר תם שזה עדין יותר? (מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א [בהערות להגדה של פסח] מעיר על כך שכנראה זה טעות שערבבו ביר' בין התשובות של החכם והטיפש). נראה שחז"ל הבינו שהתורה בכוונה לא שמה את התשובות ה'נכונות' ליד השאלות של הבנים, ז"א לשאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם" (שמות י,כו) עונה התורה "ואמרתם זבח פסח" (שזה מרמז על הלכות פסח – שלא מפטירין אחר הפסח אפיקומן), שזה התשובה לחכם או לטיפש. לעומת זאת התשובה לרשע "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שם יג,ח) נאמרה בתורה על שאינו יודע לשאול. לכן הבינו חז"ל שזה לא במקרה, אלא התורה בכוונה באה לומר שעליך לבדוק מי עומד מולך, מה כח שכלו, ומה מחשבותיו, ומה הדבר החשוב שעליך ללמדו עכשיו. לכן בכוונה רמזה התורה שאין תשובה אחת קבועה, ולכן ערבבה את התשובות ביניהם. לכן במכילתא הביאו תשובה של ענייני הלכה לחכם, בשל הנאמר מיד: 'דָּבָר אַחֵר: (דְּבָרִים ו,כ) "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הָיְתָה חֲבוֹרָה שֶׁלַּחֲכָמִים אוֹ שֶׁלְּתַלְמִידִים, שֶׁצְּרִיכִים לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת פֶּסַח עַד חֲצוֹת? לְכָךְ נֶאֱמַר: (דְּבָרִים ו,כ) "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר: מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם”' (מכילתא שם). שר”א רואה את עיקר החשיבות בלימוד הלכות, שכך ראוי לחכם, ובפרט שזה דומה לשאלה שהבן החכם שואל, שזה מהם ההלכות שה' ציוה. לעומתו התם הוא תמים ואינו כ"ך חכם, ולכן מספיק לספר לו סיפורים על יציאת מצרים. בהגדה נקבע כמכילתא כיון שזהו הראוי בדר"כ. אולם היר' התעסקו עם בעיות אמוניות בציבור, שכאן השלטון (בסוף זמן הגמרא) היה נוצרי, והיו מקשים על היהודים בגזרות ובטענות. לכן העדיף היר' את הנוסח של רבי חייא שהתעסק ביחס לזמן שבו יש משברים אמוניים (שבארץ השלטון הרומאי הכביד מאוד על התושבים, ולכן זה אולי גרם למשברים אמוניים כבר בתקופתו של ר”ח [בנוסף לכך שגם היו נוצרים בארץ, כך שהיו מן הסתם גם ויכוחים איתם]). לכן כשיש חכמה בבן, מיד מפנים אותו לענייני אמונה כדי לחזק אותו באמונתו. לכן אע"פ ששאל על הלכות, בכ"ז החשיבות עכשיו לחזקו באמונה, ולכן כך עונים לו. לכן התם נקרא ביר' טיפש, כיון שגם לתם יש לספר סיפורי יציאת מצרים, כמו לחכם, שכיון שיש בו יכולת לשמוע חיזוק באמונה, כך יש לענות לו (כמו במכילתא שעונים לתם בסיפור יציאת מצרים). לכן הבן נקרא ביר' טיפש, שמדובר באחד כזה שאין טעם לדבר איתו באמונה, כי הוא אינו מבין כלום, ולכן לפחות בנתיים שיעשה את ההלכות גם מבלי להבינם. לכן ביר' בשאלת הרשע יש תוספת שאין במכילתא: 'מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה', שזה בא לבטא את הזלזול במצוות, להדגיש את ריחוקו מאמונה בה'. וכן במכילתא מוסף 'וְכָפַר בָּעִקָּר', שצריך להדגיש שהוא כפר (ולא שהוא מומר לתאבון וכדו'), וביר' זה לא נאמר, כיון שכל ההסתכלות היא ביחסו לאמונה, ולכן ודאי שמדובר שהוא כפר בעיקר – שלכן נקרא רשע. אולי גם בכוונה הוחסר ביר' החלק של 'וכפר בעיקר' כיון שזה בא לנגח את הנוצרים (שהם גרמו בויכוחיהם לפגיעה באמונה), כעין רמז שהם כביכול מאמינים בה' – שטוענים שהם לא כופרים בעיקר – בה'. אבל הם כן מוציאים את עצמם מכלל ישראל, ולכן מודגש רק זאת, כביטוי נגד הנוצרים שבאים לפגוע באמונה בטענה להחלפת בנ"י. (אולי גם לכן בנוסח היר' מופיע בארבעת הבנים 'בן' בכל אחד ['בן חכם...'], במקום 'אחד' ['אחד חכם..'] במכילתא. כדי לרמז שכולם נקראים בנים, כדי להדגיש שלהבדיל מטענת הנוצרים שה' עזבנו והחליפנו, אנחנו מדגישים שאנו עדיין בני ה', וגם הרשע נקרא בן, לרמז שיכול לשוב עדיין בתשובה, וכן כרמז כללי שגם כשאנו חוטאים אנו עדיין נקראים בנים לה').

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה