יוכבד - הורתה בדרך ולידתה בין החומות

נכתב על ידי יניב, 2/7/2019

 

"ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם" (במדבר כו,נט). '(שמות ב, א) "וילך איש מבית לוי" להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה כיון שראה שאמר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. אמר: לשוא אנו עמלין. עמד וגירש את אשתו. עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות. פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב. פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו, ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת, שנאמר (איוב כב, כח) "ותגזר אומר ויקם לך". עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן... "את בת לוי" אפשר בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה "בת”? דא"ר חמא בר' חנינא: זו יוכבד, שהורתה בדרך, ולידתה בין החומות, שנאמר (במדבר כו, נט) "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" – לידתה במצרים, ואין הורתה במצרים? א"ר יהודה: שנולדו בה סימני נערות' (סוטה יב,א). יוכבד נולדה במצרים, אבל ההריון לא היה במצרים. מדוע בכלל התורה היתה צריכה לרמז זאת, מה זה משנה לנו? ואם כדי לומר שחזרו לה סימני נערות, זה היה ראוי להאמר בהקשר לסיפור שעמרם החזירה, ולא כאן שאין כלל קשר לסיפור החזרתה? אלא נראה שכאן זהו המקום שראוי להאמר שהריונה לא היה במצרים, כדי לומר כעין שההכנה להגעתה לעולם לא היה במצרים. שזה בא כאן כדי לקשר לא"י, שהרי הריונה היה בדרך, ממילא יוצא שהריונה התחיל עוד בא"י, שכך כשהגיעו למצרים נולדה כשנכנסו לבין החומות. שדבר זה היה חשוב לתורה לומר, כדי לומר שמי שקשור לא"י הוא שראוי להגאל מהגלות ולבא לא"י. (וזהו "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד" וזה בשל "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" [תהלים קב,יד-טו] כשיש קשר חזק לא"י, כיון שכח א"י קשור לגאולה). לכן זה נאמר כאן בפס' שילדה לעמרם את משה אהרן ומרים, שהם היו המנהיגים של הגאולה ממצרים. נראה שבא"י יש כח על טבעי מכח הקדושה הגבוה כאן (שמתקן את העולם, עד לתיקון השלם לעתיד לבא), ולכן בזכות זה היתה ראויה שיעשה לה נס ויחזרו לה סימני הנערות. לכן זה מובא כאן בהקשר של הכניסה לארץ מגלות מצרים, שזה קשור לכח א"י. מובא בחז”ל: 'ד"א, א"ר לוי: אמר לפניו: רבש"ע, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ, ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו, נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו, אינו נקבר בארצו' וכו' (דברים רבה ב,ח), ממילא הכניסה לארץ קשורה לקשר לא”י, ממילא היציאה מהגלות לא”י (שגלות זה כשלא נמצאים בארץ, ובהקשרה באים גם קשיי הגלות) קשור לקשר לא”י. (אולי אפשר ברמז שנאמר בפס': “גאלה תתנו לארץ" [ויקרא כה,כד] שאפשר לדורשו שהגאולה תנתן כאשר יש קשר לארץ [ולכן על שלא שמרו שמיטה ויובל גלו (תנחומא "בהר" סימן א) כיון שפגמו בקשר לא”י]). נראה שלכן נאמר "ואת מרים אחותם" שלכאורה המילה אחותם מיותרת, שהרי אנו יודעים שמרים היא אשה? אלא שזה קשור לנאמר מיד על בנות צלופחד שרצו נחלה בא"י, ודרשו חז"ל: '"ותקרבנה בנות צלפחד"אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים. שכן את מוצא שאמר להן אהרן (שמות לב, ב): "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם", ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן... וכן במרגלים שהוציאו דבה (במדבר יד, לו): "וישובו וילינו עליו את כל העדה" ועליהם נגזרה גזירה שאמרו לא נוכל לעלות. אבל הנשים לא היו עמהם בעצה, שכתוב למעלה מן הפרשה (כו, סה): "כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה" איש ולא אשה, על מה שלא רצו ליכנס לארץ. אבל הנשים קרבו לבקש נחלה בארץ, לכך נכתבה פרשה זו סמוך למיתת דור המדבר, שמשם פרצו האנשים וגדרו הנשים' (במדבר רבה כא,י). לכן מודגש מרים אחותם, כדי להדגיש שהיא אשה, ולכן יש בה קשר לא"י, וממילא כעין מרמזת גם על יוכבד שהיתה אשה שיש לה קשר לא"י, ובמיוחד בדגש שהורתה בארץ (אמנם נאמר 'הורתה בדרך' משמע שלא בא"י, כך שאפשר שמה שנאמר שלידתה בין החומות הכוונה לאחר שנכנסו למצרים, לאחר זמן. אולם הדגש של 'בין החומות' משמע שנולדה מיד כשנכנסו. וכך פרש"י: 'זו יוכבד – בפרטן של יורדי מצרים אתה מוצא שבעים חסר אחת, ובכללן אתה אומר הבאה מצרימה שבעים. זו יוכבד שהשלימה מנינן בכניסתן לעיר', משמע שנולדה מיד כשנכנסו. ומה שהדגישו שהורתה בדרך, הכוונה לומר שלכן היא נחשבת במספר של השבעים כיון שגם היא כעין ירדה למצרים – בבטן, והורתה אין הכוונה לתשמיש, אלא להריון. או שהורתה בדרך, הכוונה בדרך לירידה למצרים, שזה מתחיל כבר בשליחה של האחים למצרים- ודוחק). כשמרים אומרת לעמרם אביה להחזיר את יוכבד היא מביאה שלוש סיבות, נראה שזה כרמז לשלושת ילדיו, שהם שיוציאו את בנ"י ממצרים, ולכן ההתנגדות לגזרות פרעה עכשיו (שהיא חלק מהגלות) כעין שורש לביטול גזרת הגלות בעתיד, שיתבטלו גזרות פרעה ויחזרו לא"י. הסיבה שגזרתו גם על הנקבות, כעין רומזת על עצמה, שהיא נקבה. הסיבה שחל גם על העוה"ב, שזה תלוי בהגעה לעוה"ז (ראה רש”י), כעין רומז למשה שעדיין לא נולד (אלא היה עובר). הסיבה של צדיק גוזר מרמז על אהרן הכהן, שמברך את בנ"י בברכת כהנים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע