סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה

נכתב על ידי לבארי, 26/9/2019

 סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה

וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה: וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא: וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱ-לֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ: וְהִנֵּ֨ה יְיָ֜ נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְיָ֗ אֱ-לֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵא-לֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ: וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ: וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ:

בראשית פרק כ"ח, י' – ט"ז


בספר מורה נבוכים (א', ט"ו) פירש הרמב"ם את המחזה הנבואי של יעקב אבינו כמתייחס להשגת האלקות. לפי הסבר זה, הסולם מבטא את ההתרוממות השכלית מן הארציות עד השמיימיות, וההכרה השכלית של ה', הניצב, כלומר קבוע וקיים, בקצה העליון של העבודה השכלית. מלאכי הא-להים העולים במעלה הסולם המחשבתי הלא הם הנביאים הזוכים להעמיק את עיוניהם בהכרת האלקות.

אולם, לפי הסבר זה, מה עניינה של הירידה של מלאכי הא-להים? לכאורה עליהם לשים את כל מגמת פניהם לתכלית אחת בלבד, והיא העלייה מעלה בסולם הכרת הא-ל, ומדוע אפוא רואה יעקב בחלומו את המלאכים יורדים?

בפרק י' הסביר הרמב"ם כי אחד השימושים של המילה 'ירידה' הוא "בשעה שהעיון הופך נחות יותר והאדם מפנה מחשבתו אל דבר שפל מאוד". על פי זה מסביר הרמב"ם בפרקנו כי "אחרי העליה וההגעה אל שלב ידוע של הסולם, תבוא הירידה עם הצו שקיבל להנהיג את אנשי הארץ וללמדם". אם כן יוצא שחלומו של יעקב מדגיש עניין חשוב: ההשקעת המאמצים בידיעת האלקות איננה יכולה להסתכם רק במאמץ להישג אישי. מוכרחת להצטרף אליה 'נדיבות אינטלקטואלית', הדאגה להכרת כל באי עולם את האלקות, כל כמה שידם משגת, והדאגה להדריך אותם ללכת בדרך הנכונה. זהו חלק משמעותי מתפקידו של הנביא, שליח הא-ל.

מרגלא בפומיה של מורי רבי, הרב חיים דרוקמן שליט"א, להדגיש כי אמנם ראשו של הסולם מגיע השמיימה, אך לא פחות מכך הוא מוצב 'ארצה', עם ה"א המגמה. חלק מהתכלית היא שדבר ה' יתגלה בארץ!

על פי הסבר זה, ייתכן שאפשר לבאר את ההבטחה המתבשרת ליעקב. הבטחת הארץ וברכת הבנים, הרי הם מאפשרים לזרעו לממש את ייעודם להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש", ולהמשיך את משימתו האוניברסאלית של אברהם אביהם להפצת אחדות הא-ל. הכרת אחדותו היא היסוד הבסיסי שממנו עולים למעלה בדרכי השגתו יתעלה, וה' מדגיש ליעקב שהוא וזרעו אמונים על הדבר הזה.

ואם יטען הטוען שאנו מעמיסים כאן רעיונות 'אידיאליסטיים' במשנתו הפילוסופית של המורה הגדול, איש השכל הקר, הלא יביט ויראה כי מי לנו כהרמב"ם שנהג בחייו בדיוק על פי הרעיון שאנו מציגים. הוא היה זה שלחם את מלחמת החָרְמָה בהגשמה אף אצל ההמוניים, הנשים והקטנים, ולא הפטיר שהסכלים יסכלו בסכלותם. הוא אף השקיע את רוב כוחותיו ומרצו ללמד את כל העם את המעשה אשר יעשון, בכָתְבוֹ את חיבורו העצום, ה"משנה תורה". ויתרה מכל זה, יראה המעיין באיגרותיו ובתשובותיו את דאגתו האישית העמוקה לכל עמו, ואת המנהיגות הדגולה שהנהיג בה את קהילות ישראל הרבות שקיבלו עליהם את סמכותו. ברור הדבר, כי רק אדם אשר נאה דורש בשיטתו המחשבתית, יכול להיות נאה מקיים בחייו המעשיים. לשון אחר: אם הרמב"ם לא היה מאמין בכל מאודו בחשיבות של הדאגה לכלל, הוא לא היה מקדיש את כל מפעלי חייו למטרה הזאת.

מי ייתן ונפנים גם אנו את המסר החשוב הזה, הנותן מימד עמוק בהרבה לעבודתו הרוחנית של כל אדם פרטי.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע