סוכות ממש או עננים

נכתב על ידי יניב, 10/10/2019

"למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם" (ויקרא כג,מג). '"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". ר' אליעזר אומר: סוכות ממש היו. ר' עקיבא אומר: ענני כבוד היו' (ספרא בפס'). 'דתניא (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר"ע אומר: סוכות ממש עשו להם' (סוכה יא,ב). ר"א ור"ע חלקו מה היו הסוכות עליהם דיבר הפס', במקורות חז"ל ישנה מחלוקת מי אמר מה, כמצוי לפעמים חילופי נוסחאות, אולם נראה שכאן זה בכוונה, ששניהם אמרו את שני הדברים, כדי לומר שיש חשיבות גם לצד המעשי שבנ"י עושים וגם לצד שה' עושה. כיון שסוכות קשורות לא"י (ראה בהרחבה ב'לזמן הזה' – 'סוכות וא"י', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א) שבה יש חשיבות עליונה – שיש עלינו חובה לכבוש את הארץ (מצות כיבוש א"י), ויחד עם זה כמובן שה' עוזר לנו לכובשה, ולכן יש את החשיבות של שני הצדדים. אולי לכן חלקו מה היו הסוכות, שלכאורה בפס' אין רמז לזה או לזה, אז מניין על מה דובר בפס'? אלא שהדגש הוא "למען ידעו דורותיכם", שיש גילוי של הדורות בזה. שמצד אחד בכיבוש ראשון (ע"י יהושע) אנו כבשנו את הארץ (וה' כמובן עזר לנו, אבל נלחמנו בכל מקום ומקום, ולכן יש גילוי של מעשינו כמו סוכות ממש, שבמדבר הקשה הם לא היו עומדים אלא שה' עזר לסוכות שהעמדנו), ומצד שני בחזרה מבבל (בזמן עזרא נחמיה) אנו לא כבשנו, אלא התנחלנו, כך שהיה בולט בזה מעשה ה', כמו ענני הכבוד שה' עשה. ממילא כיון שבמשך הדורות ההגעה לארץ נעשתה בשני הדרכים, אז גם בפס' פרשו ר"א ור"ע ע"פ שני ההקשרים, שכל אחד מהם הביא גילוי של הסוכות (בהקשר לא"י) לדורות. בנוסף, בכניסה הארץ לקח 14 שנה של כיבוש ונחלה, שהתחלקו לשבע שנים: 'שבע שכבשו ושבע שחלקו' (זבחים קיח,ב). וע"פ הרוקח הסוכות כנגד זמן הכניסה לארץ (רוקח, ריט) ממילא בזמן הכיבוש שזהו מעשינו, כעין סוכות ממש שאנו בנינו, זה לקח שבע שנים – וכנגד זה "בסכת תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) כנגד הסוכות ממש. אח"כ בזמן הנחלה, הרי היא נעשתה ע"י הגורל ("אך בגורל יחלק את הארץ". במדבר כו,נה) שלא האדם בחר, אלא משמים, שזהו גורל שהיה יחד עם רוה"ק (ב"ב קכב,א) ולכן גם כנגד זה יש עניין של שבוע להיות בסוכה כנגד שבע השנים. לכן כשר"א אמר בדרשה על צד אחד של גילוי הסוכה, בא ר"ע והשלים גם את הצד השני, כי שניהם שייכים. נראה שלמדו על שני החלקים ברמז בפס' שאומר: “בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"  שמוזכרת מצוות ישיבה פעמיים ("בסכת תשבו... ישבו בסכת") לומר שיש שני חלקים של עניין הסוכה, ע"פ שני צדדי הסוכה (סוכה ממש או עננים). נראה שבפס' אלו מובא שלוש פעמים "סוכה" (אמנם גם בהתחלה נאמר "חג סכות" [פס' לד], אולם יש הפסקה גדולה משם עד לפס' שכאן), כנגד שבהגעה לא"י ישנם שלושה הגעות, האחת בימי יהושע, ואחת בימי עזרא ונחמיה, ואחת בימנו. בכל הגעה יש ביטוי לסוכות, בשנים הראשונים כמו שאמרנו קודם, ובימנו יש את שני הדברים, מצד אחד אנו נלחמים על א"י, ומצד שני ה' עוזר לנו ממש, כגון בהחלטת האו"ם ובבריחה של האויב בששת הימים וכיוצ"ב. לכן כעין זה בפס' נפרד, שבו יש את שני החלקים יחד (שלא כקודם שכעין שני ציווים כרמז לסוג נפרד), ולכן ר"א ור"ע דורשים על הפס' הזה מהם הסוכות, ששייך בו שני הצדדים יחד (כמובן שבפשט זה משום שבו נאמר שישבנו בסוכות ולכן בו חלקו על איזה סוכות שישבנו בהם מדובר). במיוחד בימנו יש חשיבות לידיעה של הסוכות, כיון שברוב העם יש חלוקה של טעות בין הצד האלוקי והצד המעשי שלנו. מצד אחד טוענים החילונים שאנחנו בנינו ונלחמנו, ומצד שני טוענים החרדים שהכל מה' ואין למעשה החילונים שום ערך. אולם האמת היא שיש את שני הצדדים, מצד אחד יש לעשות מעשים (שבלי זה ה' לא יעזרנו) ומצד שני ודאי שה' מוליך אותנו ועוזר לנו. לכן בפס' הזה שכעין כנגד זמננו, נאמר שיש לזכור "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל", שיש צורך בידיעה של שני הצדדים, ולא להחשיב רק צד אחד בלבד. אמנם השו"ע מביא את הדעה שהסוכות הם ענני הכבוד (שו"ע או"ח תרכה,א) אולם נראה שבא לומר דעה שלא נשמעת בפשטות הפשט, כדי להשלים את התמונה. בנוסף, הוא הביא ע"פ זמן הגלות, שאחר עליית עזרא שבה היה גילוי של משמים. ועוד, שבא לומר ולהדגיש את הגנת ה' עלינו שזהו דבר שחשוב לזכרו ('ודוגמא לזה ציונו לעשות סוכות כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו'. מ"ב) שמתגלה בסוכה, שיש חשיבות לזכור זאת כדי לצאת לכתחילה (כמו בכל חג שמדגיש את מעשה ה'), אבל לא שיש להתעלם מכך שיש בסוכות רמז גם לחשיבות בעשיתנו. כמו כן, בא לומר שהעננים זהו העיקר, ולא שיש להתעלם מהעשיה (אלא בצד הזכירה יש חשיבות לזכור את ענני הכבוד). אולי אפשר שההבדל בין הדעות נובע מהסבר הפס' בנחמיה "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא" (נחמיה ח,יז) שדרשו בגמ' שקידשו את הארץ, או שביטלו את הע"ז והגנה עליהם כסוכה (ערכין לב,ב). [אמנם למ"ד שקידשו את הארץ, יוצא שאלו שני דברים בפס', אולם כיון שמובא יחד עם הסוכות סימן שיש קשר ביניהם. ובפרט ע"פ הסברו של מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת השבת והמועד' 'חג הסוכות בימי עזרא ונחמיה' (שמסביר עם חיבור לדברי הזוהר)]. שלמ"ד שקידשו את הארץ, זה במעשה שקידשו, שזהו כסוכות ממש, ולמ"ד שהגן כסוכה זהו כענני הכבוד שהגנו. עוד אפשר, שיש מצוה לישון בסוכה (והיא אף חמורה מאכילה שאכילת ארעי מותרת מחוץ לסוכה, ושינת ארעי אסורה מחוץ לסוכה): 'ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי' (שו"ע תרלט,ב). ובאירופה היו שלא ישנו בסוכה, והביאו טעם למעשיהם (בין השאר) משום שלא ישנו יחד עם האשה בסוכה (רמ"א). נראה שזה בא לידי ביטוי בהבדלים, שלטעם של סוכות ממש, זהו הבית הממשי שעשו, ולכן כמו שבבית דרים עם האשה, כך גם בסוכה מהותית צריך לישון עם האשה, ובלעדיה זה פגם שלכן פטור מהשינה בה. ואילו לטעם של ענני כבוד, הרי שהם הגנו עליהם, ולא שהיו אלה הבית הממשי שלהם, ולכן מצד זה גם אם לא ישנים עם האשה עדיין חובה לישון בסוכה. (מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א פסק שיש לישון בסוכה, ואף רשם על כך מכתב לרב של אילת שהיה חסיד חב"ד ['תרומת הגורן-א' סימן קלב]). אולי אפשר שר"א לשיטתו: 'רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה' (משנה סוכה ב,ו) שכך נוהג אדם בביתו, וממילא כיון שלשיטתו (בספרא) הסוכות הם של סוכות ממש – שזהו הבתים שהיו להם, אז בהתאם הוא סובר שכמו שבבית אוכלים כל יום פעמיים, כך גם בסוכות יש מצוה שכזו. לעומתו ר"ע סובר שזהו ענני הכבוד, כך שאין צורך לדייק במדוייק כמו שאוכל בביתו (אולי לפי זה, כיון שר"א חזר בו בסוף, אז לכן בספרא זה לפני שחזר בו [כמו שהובא במשנה] ולכן הדגיש את הסוכות ממש, ובגמ' זו ברייתא לאחר שחזר בו, ולכן אז הדגיש את הצד של ענני הכבוד, ור"ע השלימו שיש גם חלק של סוכות ממש). ואולי אפשר שיש נפק"מ לעניין סוכה ישנה: 'סוכה ישנה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. ואיזו היא סוכה ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלשים יום. אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחלת השנה, כשרה' (משנה סוכה א,א) שר"א הולך כבית שמאי (רש"י ד"ה 'שמותי', שבת קל,ב) ולכן מפרש סוכות ממש, שהדגש הוא על הסוכה הפיזית, ולכן צריך להיות הקמתו לשם הקמת סוכה. לעומתו ר"ע כב"ה שלא צריכה להיות מוקמת לשם סוכה, כי העיקר הוא הקדושה שחלה על הסוכה הזו בסוכות, בהשראת השכינה עליה כענני הכבוד. (ובגמ' [סוכה ט,א] בהסבר של המחלוקת הזו, מביאים שב"ש סוברים כר"א [בהקמת סוכה בחוה”מ], ואף ניסו להעמיד שב"ה כר"ע [בעניין עצי הסוכה. אלא שדחו שגם לב"ש צריכים את הלימוד ההוא], כך שאולי באו לרמז שזה קשור למחלוקת על זכרון הסוכות). אולי אפשר גם שההבדל הוא משום מחלוקת ר"א ור"י על זמן בריאת העולם, שלר"א זה בתשרי ולר"י בניסן (ר”ה י,ב-יא,א). ר"א לשיטתו שבתשרי נברא העולם, לכן גם בסוכות יש גילוי של קיום המציאות בעולם, וזהו הסוכה שבנו בעולם. לעומתו ר"ע סובר כר"י שבניסן נברא העולם, וממילא בתשרי יש גילוי של עניינים רוחניים, שר"ה נקבע כר"ה מטעם הסמיכות ליוה"כ שנקבע כיום מחילה (הר"ן), ממילא גם בסוכות יש גילוים רוחניים – ענני הכבוד (שגם בהם כעין דין, שמי שחטא יצא מענני הכבוד ["כל הנחשלים אחריך" – חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן'. רש"י, דברים כה,יח]. וכן יש את הושענא רבה בסוכות). אולי אפשר שיש שני עניינים בלימוד של זיכרון הסוכה, יש את עצם הזיכרון של מה שהיה ביציאת מצרים, ויש את הדינים הנלמדים ממנו לסוכה שלנו. שבגמ' מביאים בהקשר לדיני הסכך (אינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ) שבזה ר"א למד סוכות עננים – שהדגיש את החלק הזה לעניין הדינים, כדי לאשר בפשטות את המסורת שבידו (שר"א לא אמר דבר שלא שמע מרבו [סוכה כח,א]), ואילו ר"ע למד זאת מפס' אחר בדיוקים (כמו שמובא בהמשך הגמ' בדברי רב אשי), כדרכו של ר"ע להתפלפל ולדייק, ולכן העמיד שאפשר לומר סוכות ממש. אבל לעניין המחשבה על מה הסוכה, מהצד המחשבתי, בזה ר"ע הדגיש את הצד של ענני הכבוד, כיון שר"ע היה קשור גם לסוד (חגיגה יד,ב), ואילו ר"א הדגיש את הצד של סוכות ממש, שהיה חשוב לו הפשט בהיותו מב"ש הדחויים מההלכה. וראה בדברי מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המועדים' 'האוניברסליות של חג הסוכות' הסבר עמוק שיש בין שתי הדעות של ר"א ור"ע לעניין הקשר לגוים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה