chiddush logo

ידי משה במלחמת עמלק (ותפילין ומלחמה)

נכתב על ידי יניב, 26/1/2020

 "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם. ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי. ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה. והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש. ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" (שמות יז,ח-יג). '"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" וגו' (שמות יז יא). וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה, ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים; ואם לאו, היו נופלין. כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כא ח): "עשה לך שרף ושים אתו על נס, והיה כל הנשוך וראה אתו וחי”. וכי נחש ממית, או נחש מחיה? אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהן שבשמים, היו מתרפאים; ואם לאו, היו נימוקים' (משנה ר"ה ג,ח). משה הרים ידיו וע"י כך ישראל שיעבדו את ליבם לאביהם שבשמים וניצחו. אולם מדוע היה זה דווקא ע"י ידי משה? בפשטות כמו שנחש הנחושת הזכיר את הנחשים (שהכישום) כדי לכוון ליבם לה', כך גם כאן כיון שנלחמו בידיהם, כמו שמודגש "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" שמודגשת החרב שהיא ביד, לכן הידים רמזו לכוון את מעשיהם לה'. אולי אפשר שיש כאן עניין עמוק יותר, שהנה עמלק בא בעקבות חוסר אמונה, שטען שאין מה לפחד ממה שנעשה במצרים, כמו שמובא: 'ורבנן אמרי: "קרך”, היקרך לפני אחרים. אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה? לאמבטי רותחת, שלא הייתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה, אף על פי שנכווה, הקירה לפני אחרים. אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים, הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו. נפל פחדן על כל האומות, שנאמר: "אז נבהלו אלופי אדום" וגו'. כיון שבא עמלק ונזדווג להם, אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן, הקירו לפני אומות העולם' (תנחומא "כי תצא" סימן ט). שעמלק בא להוריד מאומות העולם את השפעת ניסי מצרים. ואולי אף בעצמו לא האמין בהם, שלכן נקרא "ולא ירא אלקים" (דברים כה,יח), שלא האמין בה' ולכן לא פחד. לכן בא כאן לידי ביטוי עניין של יד, כעין הנאמר על יציאת מצרים "כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים" (שמות יג,ט). לכן כנגד עניינו ומעשיו של עמלק, בא לידי ביטוי בידיו של משה. לכן גם מובן שה' נשבע "ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז,טז), שכשה' נשבע זה מתבטא ב"יד", 'ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית' (רש"י), שיש כאן ביטוי של יד והרמה (כמו שגם התגלה אצל משה במלחמת עמלק) במלחמה נגד עמלק. אולי אפשר להוסיף שזה התגלה במלחמת עמלק, אולם כל המלחמות כעין ממשיכות מכח עמלק (שהוא זה שקירר את פחד האומות, לכן כעין ממשיך ממנו. וכן לעתיד לבא שלא יהיו מלחמות זה בא יחד עם מחיית עמלק), ולכן גם בשאר המלחמות יש גילוי קטן לזה, ולכן מי שיש לו פגם בקשרו לתפילין ירא מהעברות שבידו, שלא יעמוד בקרב בשל כך: 'דתניא: שח בין תפילה לתפילה, עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה' (סוטה מד,ב) כיון שהתפילין קשורות לכח המלחמה. לכן נאמר על התפילין: “וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח,י) שיש בזה השפעה על אומות העולם שבאות נגדנו. אמנם מובא שזה נאמר על תפילין של ראש: '"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". תניא: ר"א הגדול אומר: אלו תפילין שבראש' (מנחות לה,ב), וע"פ תוס' (ד"ה 'אלו') הכוונה לש' שבתפילין. ממילא יוצא שה-ש' היא שם ה' שנראה עליך ולכן האומות מפחדות. אולם ישנם גם ד' בקשר של הראש, וי' בשל יד, ששניהם יחד זהו "יד". שזהו גילוי של ה' דרך ידנו, לא כאות ש' שבאה לידי ביטוי בראית שם ה' עלינו, שחל עלינו, אלא בא לידי ביטוי כעין בחיבור לגילוי דרך ידנו, שנלחמים ומכים בהם. (אולי לרש"י כיון שבסה"כ הכל מחובר לגילוי ה' עלינו להכאת האויב, לכן הכל נחשב בפס' שיראו ממך). וכך יוצא כעין ה-ש' זה גילוי ה', ויורד דרך ה-ד' ברצועה של ראש, לגילוי ב-י' של יד שמאל – החלשה, לחיבור לה' את כוחנו – לחזקו. ואז ביד ימין נילחמים, כעין כנגד ה-ש' שבראש שזה גילוי ה' ממש כביכול, כך ביד ימין זה כאילו גילוי של כוחנו ממש, אבל יונק השפעתו עד למעלה לכח של ה' עלינו. ולכן מי שעושה הפסק בין התפילין כעין מפריד את החיבור של "יד", שמתגלה בכוחנו במלחמה, ולכן הוא ירא מהעברות שבידו שלא יוכל לנצח. התפילין שלנו הם כנגד התפילין של ה': 'א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק: מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר (ישעיהו סב, ח) "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו". בימינו זו תורה, שנאמר (דברים לג, ב) "מימינו אש דת למו", "ובזרוע עוזו" אלו תפילין, שנאמר (תהלים כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן". ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש' (ברכות ו,א). הרי שלמדו על התפילין של הקב"ה מהתפילין שלנו, כך שנראה שכעין יש חיבור ביניהם, ובפרט בהשפעה למורא שלנו (לכן נרמז ב"עוזו” שמרמז על העוז שלנו במלחמה). לכן גם נראה שבתפילין של יד אנו מתחברים כביכול לידו הגדולה של ה', ולכן ניתן לנו כח לנצח את אויבנו, כמו שה' ניצח בשבילנו את מצרים בידו החזקה. לכן נאמר: “והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים" (שמות יג,ט). שיש קשר בין התפילין ובין ידו הגדולה של ה' במצרים, ובנוסף יש גם קשר לתורה שמשפיע לנצחוננו במלחמות ('א"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב (תהלים קכב, ב) "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם"? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה – שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה'. מכות י,א), שגם היא הובאה בפס' שמרמז על התפילין של ה' (שנאמר שם רמז לתורה ולתפילין [“בימינו ובזרוע עוזו”]) ששניהם נותנים כח להתגבר נגד האויב (ולכן גם הפס' בישעיהו שמרמז זאת נאמר בהקשר לכך שהגוים לא ישלטו בנו). כך בתפילין של יד וראש נרמז "יד", שבשל ראש הרצועה מקיפה את הראש, שלומדים תורה בהבנת הראש (וכן מאמינים בה'), וזה משפיע גם ליד – למעשים, שהולכים בדרך ה', ובכך מנצחים את אויבנו. (אולי הש' נמצא בבתים של ראש שמחולקים, כרמז שאמנם ה' נקרא עלינו, אבל ודאי שה' מעלינו, ורק מתגלה עלינו, ולכן יש בהם חילוק בתים. לעומת זאת הרצועה של ראש קשורה לבסיס שמחבר את כולם, ולכן כעין בא להוריד את גילוי ה' גם אלינו, שיתגלה על ידנו [בחיבור לה'], וכך מתחבר באותיות "יד" עם תפילין של יד [שבה כל הפרשיות יחד בבית אחד] שמורידים למעשים בעולם, שנצא ונלחם ודרכנו יתגלה כח ה'). [אולי לכן עם משה עלו אהרן וחור, שמשה כנגד האות ש' שכנגד שם ה' ([שנקרא עליך] שהוא שליח ה', ושכינה מדברת מגרונו), ואהרן וחור עזרו לו בידיו, שהם כנגד ה-י' ו-ד', אולי אהרן כנגד ה-ד' שעל ראש הכה"ג יש ציץ ובו שם הויה (ארבע אותיות) וכן הכהנים אחראים על התורה, וחור כנגד ה-י' שלא הסכים לעשות העגל, שבמעשהו ממש נמנע מהעשיה, כנגד י' של יד – שלא נתן ידו לעשיית העגל, ולפגם במתן תורה בעשרת הדברות (י')]. בתפילין של יד וראש יש סה"כ מ"ב פעמים שם הויה, אולי רומז לחיבור לתורה, שבנ"י במדבר התחברו לתורה (תנחומא "בשלח" סימן א), ולכן התפילין שמרמזות על חיבור לה', זה בא עם לימוד התורה, שלכן נאמר "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים", ולכן נרמז בהם מ"ב המסעות שבהם התחברו לתורה כשהיו בחיבור גילוי לה' בניסי המדבר (וכן “בם” מרמז על לימוד התורה: “ודברת בם” וגו' [דברים ו,ז]). לכן דרך מ”ב פעמים של שם הויה – ששם זה הוא גילוי של ה' במעל הטבע, ובנוסף יש בתפילין גם שם שד'י שהוא גילוי של ה' בתוך הטבע (ראה ב'תורת המקרא' “וארא” למרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע"א, על שני שמות אלו), כעין בא לרמז שיש חיבור לכח ה' מלמעלה – שמעל הטבע, עד לגילוי דרך הטבע – דרך מלחמתנו בעולם (וכן בכלל לכח השפעת קדושה לכל העולם, שאנו כעין שולטים מעל כולם). כך בכח התורה (שהיא שמות ה') והקשרה בתפילין אנו מגלים את גילוי יד ה', דרך ידנו במלחמותינו. (לכן גם המסעות במדבר היו לקראת הכניסה לארץ, כדי לבטל את הפחד מכיבוש הארץ שהתגלה במעשה המרגלים [ראה ראב"ע שמות יד, יג], ולכן קשור במסעות כח לכיבוש הארץ).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע