והגית בו – פרשת ויקרא

א,ב: אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם: אדם גדול רשאי להחליט אלו מתנות יביאו לו. ה' אינו מצווה את האדם להקריב קרבן, אך אם ('אדם כי יקריב') ירצה האדם להקריב קרבן, ה' מציב תנאים לסוג הקרבן.

א,ז: וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ--עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ: מלאכת נתינת האש על המזבח היא מלאכה מיוחדת העשויה אך ורק בידי 'בני אהרן הכהן', כלומר ארבעת בניו של אהרן. יתר הפעולות במזבח שנעשו בידי 'בני אהרן הכהנים', הנזכרות לפני פסוק זה (פסוק ה') ובהמשכו שש פעמים (א,ח, יא; ב,ב; ג,ב; במדבר,י,ח) , נעשו על ידי משפחת הכהנים המורחבת. מלאכת האש היא גם המלאכה היחידה הנזכרת כאסורה בשבת, כאשר התורה מספרת על מלאכת יצירת המשכן (שמות לה,ג). רק כאן מוזכר הביטוי 'בני אהרן הכהן'.

ד,ב: נֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְו‍ֹת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה, מֵאַחַת מֵהֵנָּה: שגגה יכולה להתקיים רק במצוות לא-תעשה. אם החטא היה במצוות עשה – החטא אינו בשגגה אלא במזיד. כן הדבר בחטא בשגגה של עדת ישראל (ד,יג) ושל נשיא (ד,כב).