זרע קודש מבורך
נכתב על ידי izik28, 26/4/2020
בס"ד
ד"ת לשבת אחרי קדושים ח באייר התש"פ
זרע קודש מבורך
-----------------------------------------------------------------------------
ציינו זה עתה את יום הולדתה השבעים ושתים של מדינתנו היקרה , אנו או רובנו נולדנו בה
וגדלנו בה , אנו אוהבים אותה אהבת נפש כמו כל אחד את יקיריו , הקב"ה יודע זאת ומבקש מאיתנו בשני פרשות שהשנה הם צמודות " קדושים תהיו כי קדוש אני" , ציווי זה בא לאחר מות שני בני אהרון הכהן בפרשה הקודמת " אחרי מות" וידבר ה" אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה" וימתו
ויאמר ה" אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת " מפרש רשי " וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו' - מה תלמוד לומר?
היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצלו רופא.
אמר לו: אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב
בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני.
זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן" .
פרשות מחוברות אלו גדושות במצוות עשה ולא תעשה שהם מאה ארבעים וארבע במספר , בדיוק כפולות הספרה 12 ב 12 שהם כנגד שתים עשרה שבטי ישראל וכנגד שתים עשרה חודשי השנה , כלומר עלינו להיות קדושים ולפעול לשם כך כל ימות השנה , לשם כך אנו קוראים את פרשת העריות בפרשת אחרי מות שנקראת גם בעיצמו של יום כיפור היום הקדוש בשנה! שגם אז עלינו להזהר מכך , המעניין הוא שאנו קוראים גם על מצוות דומות בפרשה ,כגון איסור כלאים, והרבעת בהמה עם מין שונה
ככתוב,"אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ".
ספר החינוך מסביר את טעמי המצווה ," שלא להרביע בהמה כלאיים, כלומר שלא נרכיב הזכר על שום מין בהמה או חיה שאינו מינו, שנאמר "בהמתך לא תרביע כלאים" (ויקרא יט, יט). ובביאור אמרו זכרונם לברכה (בבא מציעא צא.) שאין החיוב עד שיכניס כמכחול בשפופרת ואז ילקה.
משורשי המצוה כי השם ברוך הוא ברא עולמו בחכמה, בתבונה ובדעת. ועשה וצייר כל הצורות לפי מה שהיה צורך עניינו ראוי להיות מכוונות כיוון העולם. וברוך הוא היודע, וזהו שנאמר במעשה בראשית "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א, לא). וראייתו ברוך הוא, ידיעתו והתבוננותו בדברים, כי הוא ברוך הוא לגדל מעלתו אינו צריך לראיית העין אל הדברים אחר מעשה, כי הכל נגלה וידוע ונראה לפניו קודם מעשה כמו אחר מעשה. אבל התורה תדבר לבני אדם במילות מכוונות אליהם, ותכנה בשם דברים כדברים המכונים בהם, שאי אפשר לדבר עם בריה אלא במה שידוע אליו, כי מי יבין מה שאין בכוחו להבין? ועל כיוצא בזה אמרו זכרונם לברכה (מכילתא שמות יט יח) כדי לשבר [לשכך] את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע. ובהיות יודע אלוהים כי כל אשר עשה הוא מכוון בשלמות לעניינו שהוא צריך בעולמו, ציווה לכל מין ומין להיות עושה פירותיו למינהו, כמו שכתוב בסדר בראשית. ולא יתערבו המינין, פן יחסר שלמותן ולא יצווה עליהן ברכתו. ומזה השורש, לפי הנראה במחשבתינו, נמנענו מהרביע הבהמות כלאיים. וכמו כן הזהרנו בכך מזה הטעם בצירוף טעם אחר, שכתבנו כבר על מיני הזרעים והאילנות (ספר החינוך רמה)." מצווה זו נקשרת עם מצוות כלאים ביחס לצומח כפי שמוסבר בשולחן ערוך יורה דעה," כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח ה"ז לוקה מן התורה בכל מקום בין בארץ בין בח"ל וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום: אולם במקרים מסוימים כפי שממשיך הכתוב לבאר מותר , איסור הרכבה אפילו תחת הקרקע כגון זמורת הגפן שהבריכה תחת הקרקע אסור לזרוע עליה ירק אלא אם כן יש על גבה עפר ג' טפחים ואפילו הבריכה בתוך דלעת שהתיבשה או בתוך סילון של חרס מפני שנשרש בה והוה ליה מרכיב ירק באילן ואם היה על גבה פחות מזה אסור לזרוע על גבה ומותר לזרוע בצדה אבל הבריכה בסלע קשה אפילו אין עליה עפר אלא ג' אצבעות מותר להביא זרע עליה בד"א כשאין עיקר הגפן נראה אבל אם נראה צריך להרחיק ו' טפחים לכל רוח ואח"כ זורע כמו שמרחק מכל גפן יחידית שלא הוברכה " , מצווה זו קשורה עם המצווה לא להחיות מכשפה כפי שמוזכר בפרשת משפטים לפי ספר החניך שתי המצוות קשורת גם יחד באופן פלאי "ואפשר שיעלה בידינו מזה רמז משרשי כלאי זרעים ובהמה ושעטנז,. וזהו שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין סז ב, חולין ז ב) למה נקרא שמם כשפים שמכחישין פמליא של מעלה ושל מטה. כלומר שכחן עולה לפי שעה יותר מכח הממנים עליהם. וראה כוון דבריהם זכרונם לברכה שאמרו פמליא של מעלה ולא אמרו גזרת מעלה, לפי שהשם ברוך הוא גזרו ורצה מתחלת הבריאה להיות הפעלה הזאת יוצאת מבין שניהם בהתערבם, ובו תוכחת מגלה אל הממנים עליהם, אבל אמרו שכח הפמליא נכחש מכל מקום. ומי שקרבת שכלו באור פני המלך וכח זכותו יעלה על כח הממנים, לא יירא מהמעשה הזה והכחשותיו, כמו שמצינו בגמרא במסכת שבת (פא, סנהדרין סז ב) שאמר החכם אל המכשפה "
העניין כאן הוא שכאשר אדם מבריך כלאי צמח אחד עם משנהו כדי לברוא כביכול בריאה חדשה הרי הוא משנה את טבע העולם גם אם לא בכוונה , שהרי הקב"ה ברא את עולמו עם מאות אלפי ויותר מיני צומח וחי , ואם היה רוצה היה יכול לברוא את אותם כלאים שהאדם ברא ברצונו.. הרי שמעשים אלו ממעטים בכבוד שמים כאילו האדם מעל הקב"ה בורא הכל , הדבר מתקשר גם לאיסור ערווה החמור , כידוע יש פסולי חיתון ויש המותרים לפי תורת ישראל , כאשר אדם מחליט להתיר יחסי אישות עם האסורה לו הרי הוא מכריח את הקב"ה ליצור צורת ממזרים ובני אדם פסולים בדיוק כמו כלאי צומח והבהמה שאיסורם חמור הרבה פחות למרות איסורם , ומאידך כאשר אדם אוסר על חיתון עם המותר לקרובו הרי הוא מונע מהאדם עצמו ומהקב"ה יצירת זרע כשר מבורך ואת קיום המצווה הראשונה בתורה " פרו ורובו " , כל חללי צה"ל שנהרגו על קידוש ה" עשו זאת כדי שנפריח את הארץ היקרה שלנו ונבנה בה בתים לתפארת ע"פ תורת ישראל מה עוד שנאמר ע"פ אדמ"ור הזקן ," לא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת כי את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו היום " שכל הנשמות שהיו עתידים להתלבש בגוף עד סוף כל הדורות כולם היו במעמד הר סיני לקבל את התורה הגם שלא נתלבשו בגופות עד לאחר זמן" , תארו לכם כמה עיכוב מצער את אותם נשמות שמחכות לקיים מצוות בעולמנו זה.. אם נמשיך בדרך התורה על כלל גווניה נרבה אחדות בעם ולא פירוד ונצמיח פירות טובים עליהם תשרה ברכת שדי לעולמי עד .אמן
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
