chiddush logo

פרשת השבוע - בהר

נכתב על ידי אלון, 10/5/2020

 "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם... אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ... אֲנִי ה' " (ויקרא כו, א-ב)

 

בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות השורש ג.א.ל:

בחזרת הקרקעות ביובל (ויקרא כה, כד): "וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻוזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ".

בגאולת בתים שנמכרו (שם כה, כט): "וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ".

בגאולת אדם שנמכר לעבד (שם כה, מז-מח): "וּמָךְ אָחִיךָ... אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻולָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ".

ננסה להבין מהי גאולה, אליה אנו כל כך מצפים ומייחלים.

הפעם הראשונה בה מופיע הביטוי גאולה בפרשה הוא בפסוק: "וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻוזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ". פסוק זה נאמר על חזרת הקרקעות לבעליהם, וממילא הפירוש של גאולה הוא חזרה למקור, חזרה לטבע הבריא והראשוני. בגאולת קרקעות הקרקע חוזרת לבעליה המקוריים.

העולם נברא כך שיהיה מסודר. לכל דבר יש מקום המתאים לו, ובו הוא ממלא את תפקידו בשלמות. אולם, עם הזמן חלים קלקולים שונים ונפילות שונות, והאדם ושאר הדברים בעולם יוצאים ממקומם הטבעי. מקרים עראיים בעולם גורמים לכך שהאדם לא נמצא במקומו, ונאלץ לעבוד "עבודה זרה לו". הגאולה מחזירה את הדברים למקומם, ומתחילה, כביכול, מחדש. ושוב נמצא כל דבר במקומו ויכול למלא את תפקידו שלשמו נברא.

על פי ההבנה הזאת ניתן להבין היטב את סיום הפרשה, שנראה במבט ראשון כלא שייך למהלך הכללי של הפרשה שעוסקת בשמיטה וביובל (שם כה, נה. כו, א-ב): "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם... אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ... אֲנִי ה' ".

מה ענין העבודה הזרה ושמירת השבת לענייני פרשת בהר העוסקים בגאולת קרקעות ועבדים?

ניתן לבאר (ע"פ דברי חז"ל) שעבודה זרה היא עבודה שזרה לאדם - לקחת כוחות בעולם, שנועדו לשמש לתיקון העולם ולגילוי כבוד ה', ולהשתמש בהם לדברים שלילים, לשנות את מקומם הטבעי והראוי - למקום שלילי, להפוך טפל לעיקר.

שבת היא ההזדמנות השבועית, לעצור את המירוץ, לחזור ליסודות, ללימוד התורה, ומתוך קדושת השבת לכוון את הדברים כראוי, כפי שכותב ריה"ל בספר הכוזרי:

"עַד שֶׁלֹּא יַעֲבֹר שָׁבוּעַ עַל זֶה הַסֵּדֶר עַד שֶׁיְּתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף... וְאָז יִרְצֶה הַגּוּף בַּשַּׁבָּת אֶת אֲשֶׁר חָסַר לוֹ מִשֵּׁשֶׁת הַיָּמִים... וְכֵן הַנֶּפֶשׁ תִּזְכֹּר מַה שֶּׁחָסְרָה עִם טִרְדַּת הַגּוּף, וּכְאִלּוּ הִיא בַּיּוֹם הַהוּא מִתְרַפְּאָה".

ענייני העולם מושכים ומוציאים את האדם ממעלתו הרוחנית, והשבת מחזירה את האדם למעלתו המקורית. שבת היא גאולה שבה יכול האדם לחזור למצבו המקורי קודם שירד להתעסק בענייני העולם, ועל כן בה מסיימת התורה את פרשת הגאולה - פרשת השיבה אל המקור.

 

הרב גור גלון, מהאתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219

(מבוסס על דברים של הרב יהושע וייצמן שליט"א, ראש ישיבת מעלות)


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה