chiddush logo

מה הכוונה עבירה מכבה מצווה ? (4 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי DL2000, 23/4/2012

 בס"ד


     נאמר במסכת סוטה דף כא

 " עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה "

איך עבירה יכולה לכבות מצווה ?  איזו בדיוק עבירה מכבה ,ואיזו מצווה מדובר ?
      מה בדיוק הפשט וההסבר שעבירה מכבה מצווה ?


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (4)
אברהם לוי (1/5/2012)
DL היקר, עדכון קטן:

לאחר שכתבתי לך את התגובה מקודם, ראיתי את "הקרן אורה" על הסוגיה בסוטה, ונראה לי שהשורש והתמצית של מה שכתבתי לך, כבר מעוגן בדבריו, וזו לשונו הקדושה:

ועוד זאת כי עבירה מכבה מצוה, כי נוחה היא להכבות מפני קטנות אורה. ע"כ זיכנו ה' ברחמיו במאור הגדול הוא אור התורה עצם אור העליון, ולו ב' מעלות: כי מאיר לעולם מפני שהוא עצם האור ולא יבא בו ההעדר מאליו. וגם לא יכובה אפי' במים רבים מפני אורו הגדול.

לעניות דעתי הקטנה, אם תדקדק בדבריו, הרי שהוא כולל בהם את התמצית של מה שזיכה אותי ה' להסביר כאן את הגמרא בתגובתי הקודמת, ואכמ"ל, ודו"ק ותמצא מתוק.
אברהם לוי (1/5/2012)
שלום לך DL היקר.

אם נדייק במילות הגמרא, נגיע להסבר ברור שבאמצעותו לא יהיה מחלוקת בין רש"י והמאירי, והכל רמוז בפסוק "כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו' כ"ג), ונבאר זאת באמצעות חמישה חלקים:

א) כל מצווה מקבלים עליה "שכר פירות" בעולם הזה, "ושכר קרן" שמור לעולם הבא (עיין פאה א' א').

ב) מצווה היא "נר", ועל הנר הזה יש אור רוחני. אך התורה היא עצמה "אור".

ג) העבירה מכבה את "האור" העליון שעל המצווה, אך לא מעלימה את "הנר", את המצווה עצמה. שהרי המצווה היא מהות רוחנית, וממילא "במצווה עצמה" אי אפשר לנגוע, אלא שבינתיים המצווה "כבויה" ולא מאירה.

ד) במה מתבטא "הכיבוי של המצווה"?
שבעולם הזה המצווה לא מאירה, כביכול לא רואים אותה - ולכן לא נהנה החוטא "מפירותיה" (ובעצם על זה מדבר רש"י). אך בעולם הבא שדנים ע
(להמשך התגובה לחץ כאן )

DL2000 (30/4/2012)
בס"ד

הנה תשבה שקיבלתי מתלמיד חכם

שלום וברכה

השיטה המקובלת היא שאדם יקבל עונש על העברות שהוא עשה ויקבל שכר על כל המצוות שעשה, ועשיית עבירה איננה מכבה את שכר המצווה, וכן בזוהר הקדוש בכמה מקומות ובעוד הרבה ספרים, אולם בדברי הגמרא שאתה מזכיר במסכת סוטה בפשטות מבואר שלא כדברינו אלא שאם אדם עשה עבירה זה מקזז לו את השכר של מצווה אחרת שעשה, וכן פירש רש"י במקום שעבירה מכבה את "שכר המצווה", אולם עיין במאירי בסוטה [כ,א] שכתב על דברי הגמרא שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה ואין הכוונה שהעבירה מכבה את שכר המצווה שהאדם לא יקבל שכר טוב על המצוות שעשה, אלא כוונת הגמרא שעבירה מכבה מצווה ואין עבירה מכבה תורה, שמי שיש לו את את המעלה של לימוד התורה זה שומר עליו ומגן עליו שלא יקבל עונש על העבירה שעשה, אבל מצוות אחרות שאדם עשה אינם מגינים עליו שלא ייענש על העבירות שלו.

ומה שאתה שואל על איזה מצוות ועבירות מדברת הגמרא?
התשובה היא:
(להמשך התגובה לחץ כאן )

דביר (29/4/2012)
מצאתי ערוך מספרי ושיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א:
"על ההבדל בין תורה למצוות נאמר "עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה". מצוה פועלת קשר וחיבור מידי לקב"ה בעת קיומה - זרימה ושדר ישיר בין האדם לקב"ה. אמנם, זהו קשר בין שנים - דבק המחבר שתי תודעות, העומדות כל אחת לעצמה. לכן, עבירה מסוגלת לכבות קשר זה, לנתק את הזרימה, ולסמן שהאדם עבר הלאה משלב הצוותא והחיבור. לעומת זאת, תורה אינה דבק מחבר בין שנים, אלא קליטה פנימית של מסר אלקי והתעצמות עמו - אז אין הקשר ניתן לכיבוי, משום שהתורה 'מונחת בכיס' הלומד בכל עת.".
http://www.datipage.co.il/page.asp?p=6631
ציורים לפרשת שבוע