chiddush logo

פרשת החודש

נכתב על ידי יניב, 25/3/2014

 "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה” (שמות יב,ב) '...ואין מקרא יוצא מידי פשוטו- על חדש ניסן אמר לו זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים שיהא אייר קרוי שני סיון שלישי' (רש”י) מה המיוחד שהוא יקרא ראשון לחודשים? מה זה משנה שיחשב ראשון, ובפרט שבתשרי נידון העולם כך שניראה הוא כראשון?- בפשטות הסיבה היא כדי שיהיה זכר ליציאת מצרים לכן שיספרו ממנו, אע”פ שבתשרי נידון העולם והוא כראשית. אולם ניראה יותר מזה, שמודגש כאן “ראשון הוא לכם” (שיכל שלא לומר "לכם") שניסן שייך לנו, לעומת תשרי שבו נידון העולם שעליו נאמר “משפט לאלקי יעקב” (תהלים פא,ה) שהדגש הוא לה'. שזהו ההבדל שזמן ניסן הוא החלק המודגש שלנו, ולכן בו מתחילים לספור את החודשים, שאת הר”ח אנו קובעים, שהוא מייצג את מעלתם של ישראל בקביעת החודשים בעולם (ראה ב”קידוש החודש” ב”לזמן הזה-א” למרן הגאון הגדול הרה”ג חיים דרוקמן שליט”א). לעומתו בתשרי ה' דן את העולם ולכן הוא מייצג את מלכותו של ה' בעולם שזהו הצד השני בשנה (חצי שנה מניסן וחצי שנה מתשרי). והנה ישנה מחלוקת על בריאת העולם, על הדבר המכונה “סוד הצמצום” האם זה כפשוטו שה' כביכול העלים עצמו מהעולם או כמשל אבל ה' ישנו בכל (לא שיש לי מושג בזה, אבל המחלוקת הזו ידועה), שכך ניראה ששניהם אמת אלא שה' כ”ך ניסתר בצמצומו עד שהוא כאיננו, ומימלא בזמן ניסן שהוא חלקנו זהו כנגד ה”כפשוטו” שלכן כביכול הכל תלוי בנו בקידוש העולם, ולכן בו מתחילים את החודשים שבאים לחדש את העולם שהשכינה תהא גלויה כאן, ואילו תשרי שהוא כנגד ה' הוא כנגד ה"כמשל" שבעצם ה' נימצא ופועל בעולם, ולכן הוא תחילת השנה מצד זה. ולכן בזמן מניסן יש את פסח ושבועות שבהם דנים על התבואה והפירות (ר"ה א,ב) שהם תלויים בנו, אם נזרע ונשתול ונטפל יגדלו, ואם לא, לא יגדלו. ואילו בזמן תשרי יש את סוכות שבו ידונים על המים, שהם ישירות ביד ה' שמפתח גשמים לא נימסר לשליח (תענית ב,א). וכן בא לידי ביטוי בעצרת, שבעצרת של פסח יש מרחק של חמישים יום להתעלות האדם, שבו עולה בקדושה, לעומתו בעצרת של סוכות זה ישר לאחר סוכות, שאין זמן להתעלות האדם בו. וניראה שלכן חלקו ר"א ור"י מתי ניברא העולם, שלר"א זה בתשרי ולר"י זה בניסן (ר"ה י,ב-יא,א) כיון שר"א מבית שמאי שהם מחמירים שקרובים למידת הדין, שרואים את הצד של ה', שחותמו אמת (שבת נה,א) ואמת זה דין, ולכן מזהה את העולם עם ה"כמשל" שהכל ה', ולכן העולם קשור לתשרי ומימלא זהו שניברא בתשרי שהבריאה זהו המהות של הדבר. לעומתו ר"י מב"ה ולכן מיקל שתופס את מידת הרחמים, ולכן רואה את הצד שלנו שחיים בזכות רחמיו של ה', ולכן רואה את העולם ע"פ ה"כפשוטו" ולכן קשור לניסן. וניראה שזה רמוז בראיותיהם, שר"א לומד מהפס' שזה היה זמן גשמים (ואילן מלא פירות- ולא שגודל אז) ור"י למד מהפס' שזה זמן שהאילן מוציא פירות (ר"ה יא,א) שזהו כמו שאמרנו שהפירות מרמזות על חלקנו והגשמים על חלק ה'. ומובא בתוס' ששניהם אמת 'אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלקים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן'(ר"ה כז,א, ד"ה 'כמאן') [ראה הסבר מדהים על זה למרן פאר הדור הגאון הרב שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב"מועדי ישראל"] שזה מובן שתשרי זה חלק ה' ולכן זהו חלק המחשבה, ובפועל זה ניראה כחלקנו (שה' לא ניראה) ולכן בניסן. וחלקו מתי יגאלו שלר"י זה בניסן ולר"א זה בתשרי (ר"ה יא,א) וחלקו האם הגאולה באה בתשובה או לא, שלר"א צריך תשובה ולר"י יגאלו בכ"א (סנהדרין צז,ב) שכיון שלר"א זה בתשרי (כנגד ה') הרי ה' תמיד כאן, ותלוי בנו לגלותו (שזהו זמן הגאולה, גילוי ה') לכן הגאולה תלויה דווקא בתשובתנו, ולר"י זה בניסן (כנגדנו) ולכן בזמן הראוי ה' יבוא ויתגלה בעולם [כמו שירד והתגלה בזמן הראוי בגאולת מצרים] (ואם צריך יחזירנו בתשובה בכח). ואחרי שר"א שתק על ראיתו של ר"י מובא מיד בגמ': 'ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' (סנהדרין צח,א) ניראה שרצו לרמוז לדורותינו שאע"פ שלא היו צדיקים (בלשון המעטה) שלא חזרו בתשובה מרשעותם, בכ"ז כיון שחזרו לארץ החלה הארץ לתת פירותיה כהתחלת הקץ, כמו בזמן יציאת מצרים שניגאלו אע"פ שהיו במט שערי טומאה וזה היה בניסן שכנגד מעשינו שאנו חזרנו ופעלנו בארץ, וה' זיכה בידנו להצליח (כמו ביציאת מצרים שהיציאה קשורה להבאה לארץ [שמות ו,ו-ח]) [וכן יום העצמאות יוצא סמוך לניסן] וגם קביעת החודש קשורה לא"י (ראה ב"לזמן הזה”,שם), וזהו שחודש ניסן ראשון לחודשים שבו נאמר דין קידוש החודש וחודש הגאולה.

(לרפואת אברהם בן בתיה שליט"א)

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע