מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת בא

שמות י,ז: עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים: מדוע מכנים עבדי פרעה את משה כ'מוקש', הרי דיבר בגילוי לב על מכת הארבה, ולא בהסתר כמוקש? רש"ר הירש: "מנקודת המבט המצרית, הרי ש"התעללות" זו- אותן ההפסקות החוזרות על עצמן (בין מכה למכה) שתמיד חזקו את לב פרעה לשוב מחדש לסירובו, "הכבדת לבו" זו, אפשר לתארה רק כ'מוקש'".

יא,ב-ג: דַּבֶּר-נָא, בְּאָזְנֵי הָעָם; וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף, וּכְלֵי זָהָב ... גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה, גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּעֵינֵי עַבְדֵי-פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי הָעָם: במה נעשה משה גדול בעיני מצרים? רש"ר הירש: "העם הוכיח את ערכו המוסרי ... במשך שלושה ימים רצופים היו כל נכסי המצרים מונחים ללא שמירה בבתיהם, אך אף יהודי לא ניצל הזדמנות זו לנקמה ... באותו רגע בו הושב למצרים כוח ראייתם והם מצאו את כל קנייניהם שלמים ... גרם להם ה' להבין את הגדלות המוסרית של עם זה ... והיא זו שעשתה את האיש משה גדול מאד בעיני המצרים, יותר מכל הניסים שפעל".

יב,כד: וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, לְחָק-לְךָ וּלְבָנֶיךָ, עַד-עוֹלָם: מדוע התורה עוברת מלשון רבים (ושמרתם) ליחיד (לך ולבניך)? רש"ר הירש: "לתורה אין די בכך שמכירים בה ושומרים אותה בחיי הפרט בלבד. אין די לה גם בהכרתה וקיומה על ידי האומה בכללותה כגוף אחד, כגון על ידי נציגי הציבור. התורה רוצה למצוא את הכרתה וקיומה, הן באומה ככלל והן בכל בית יהודי בפרט, בלב כל יחיד מישראל".

יב,מ: וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: איך 430 שנות מושב במצרים מסתדרים במציאות, לעומת קביעת 210 שנה על ידי חז"ל? רש"ר הירש: "'מושב' לעולם אינו מציין את משך הזמן של המגורים או הישיבה, אלא תמיד את מקום הדירה או הישיבה ... 430 שנה עברו מאז ההכרזה הגורלית 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך' (בראשית טו,יג), ו 210 שנה חלפו מאז ירידת יעקב למצרים".

יב,מט: תּוֹרָה אַחַת, יִהְיֶה לָאֶזְרָח, וְלַגֵּר, הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: מהו המסר לעם היהודי המקים את מדינתו המדינה היהודית? רש"ר הירש: "במדינת ה' מה שחשוב הוא לא היחוס או הקשר למולדת, אלא חייו הפנימיים של האדם בלבד, האנושיות שלו ... המדינה היהודית מוכנה להעניק זכות ישיבה, עם כל זכויות האזרח הנלוות אליה, לכל אדם, אף אם לא הפך ליהודי, בתנאי שנעשה 'גר תושב' וקיבל על עצמו את החובות הנובעות מתפקידו כבן אנוש".

שבת שלום, שבת אמת, מוסר, נאמנות לכלל ולפרט, אנושיות, שבת בה נזכה לניצחון מוחץ על אויבינו. אורן.