כנפי יונה- פרשת ויצא תשפ"ו
26/11/2025
פרשת ויצא
להצלחה ואחדות עם ישראל
וַיֵּצֵ?א יַעֲקֹ?ב מִבְּאֵ?ר שָׁ?בַע וַיֵּ?לֶךְ חָרָֽנָה׃
כותב רש"י ויצא לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה יזכיר יציאתו ?
אלא מגיד שיציאת צדיק מהמקום עושה רושם, בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הודה הוא הדרה, יצא משם פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה.
וכן כך נאמר על נעומי ורות (במגילת רות א) "ותצא מן המקום"
כאן המקום להקשות על רש"י אומנם יעקב יצא מן העיר, אבל אביו יצחק עודנו חי ?!
ולא פנה זיוה ולא פנה הודה והדרה של העיר.
אלא מכאן לומדים שעיוור חשוב כמת כמו שאמר הכתוב לעיל
"ויהי כי זקן יצחק ותכהיינה עיניו מראות" והוא הטעם יצא צדיק מהעיר...
עיוור כפשוטו שלא יכול לתפקד לבד בהנהגת העם..
ויש כמה סוגי עיוורים.
עיוור זה אדם שרק רואה את עצמו.
ישעיהו (מ"ב, י"ט)
כמו "מי עיוור כי עם עבדי" וגו
ישעיהו נ"ו, י)
"כמו צופיו עיוורים כולם" וגו.
(מלכים ב, ו, י"ז)
כמו "ויפקח ה' את עיני הנער וירא"
(במדבר כ"ב ל"א)
כמו "ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה'"
(בראשית כ"א,יט)
כמו "ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים"
ועוד רבים הפסוקים שמדברים על עיוורון רוחני שכך רוצה ה'
מכח הנ"ל מלמדים אותנו חז"ל רש"י והרמב"ן מי נקרא צדיק ? אדם שפועל יוצא אל העם עוזר ומסייע והוא חשוב מנהיג את העם..
מספרת לנו התורה עת יציאת יעקב מהארץ בדיוק על גבול ארץ ישראל עמד יעקב להתפלל על הצלחה בדרכו
לעולם יקדים אדם תפילה לפני תחילת מעשה.
אחר התפילה חטפה אותו שינה ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא..
בהמשך רש"י מביא את דברי רבי יצחק (גמרא חולין דף צ"א ע"ב)
אמר רבי יצחק מלמד שהתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו
עשה הקדוש ברוך הוא נס ליעקב והפכו האבנים לאבן אחת גדולה ורכה ככרית.
חלום סולם יעקב נאמר והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו
היה צריך לומר יורדים ועולים בו, אלא המלאכים יורדים מן השמים ואחר כך עולים, ולמה הפך הסדר ?
אלא היה יעקב הגיע לקצה גבול ישראל ברדכו לחרן.
רש"י מסביר קודם עולים מלאכי ישראל שליוו את יעקב עד קצה גבול ישראל, ואז ויורדים מלאכי חוצה לארץ ללוות אותו בדרכו לחרן, כי אין מלאכי ארץ ישראל יוצאים את גבול הארץ.
אך הרמב"ן מרחיב את היריעה באומרו "הנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו"
אומר הרמב"ן הראהו בחלום הנבואה כל מה שנעשה בארץ נעשה ע"י מלאכים, והכל בגזרת עליון עליהם, כי מלאכי אלהים ששלח ה' להתהלך בארץ לא יעשו קטנה או גדולה עד שובם להתייצב על אדון כל הארץ להאמר לפניו, התהלכנו בארץ והנה יושבת בשלווה
או מלאה חרב ודם, והוא יתברך יצווה עליהם לשוב לארץ ולעשות דברו.. וכו עיין שם באוך עד כאן דברי הרמב"ן הקדוש.
מכאן אמרו הכל בידי שמים, עני עשיר יפה גבוה נמוך וכו וכו ואפילו נאמר "מה' אשה לאיש"
חוץ מיראת שמים שזה הבחירה לאדם לטוב או למוטב אין רשות בשמים להתערב בבחירה של האדם, רוצה לשמור את מצוות התורה אם לאו ועל זה הדרך.
בחלום יעקב ה' מבטיח לו, לתת לו את הארץ ולזרעו ויעקב הוא בכיר האבות לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל..
ועוד מבטיח ה' לו "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצתה ימה וקדמה וצפונה ונגבה" וגו
ועוד מבטיח לו "ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזובך עד אשר עשיתי את אשר דברת לך"
בדרך לחרן ישב יעקב בבית שם ועבר ולמד תורה במשך 14 שנה ואחר הלך לחרן ופגש יעקב את רחל יוצאת לרעות את צאן אביה,
ורחל יפת תואר ויפת מראה אחרי שיחה קצרה שהוא מספר לה כי בן רבקה הוא
והכתוב מספר על שמע יעקב לאביה ועל המפגש בין אביה לבן לבין יעקב..
לאחר זמן אמר לבן ליעקב הגידה לי מה משכורתך, מה תבקש על עבודתך במרעה הצאן ?
השיב יעקב "ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעובדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" .
"ויאמר יעקב הבה לי את אשתי כי מלאו ימי" היינו סיים שבע שנות עבודה בעבור רחל
השיב לו לבן הארמי (אותיות הרמאי) "טוב תיתי אותה לך מתיתי אותה לאיש אחר אחר".
מה השפה הזאת תתי מתתי ?
כבר כאן מגלים לנו את רמאות של לבן.
באומרו טוב תיתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר
איפה הרמאות ?
תתי בגמטריא במספר קטן (בלי האפסים) 9 זו לאה . מתתי במספר קטן 13 שזו רחל .. היא לא לך אלא לאיש אחר.
הכתוב מפרסם את הרמאות, שהכניס לו את לאה בליל הכלולות,
הכתוב אומר ויהי בבוקר והנה היא לאה, רש"י כתב אבל בלילה לא היתה לאה, אלא רחל את הסימנים שהיו בינה לבין יעקב מחשש שלבן ירמה
אבל רחל רחמה על אחותה שלא תתבייש ומסרה לה את הסימנים, עד כאן רש"י
ויאמר יעקב אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
אך לבן והרמאות באומרו לא יעשה כן במקומותינו לתת את הצעירה לפני הבכירה
וזה הפתגם השגור בפי כל "ברחל בתך הקטנה" שיהיה ברור כשמש בצהרים..
יעקב כועס על לאה ששתפה פעולה עם אביה ולא גלתה לו שהיא לאה
והיא ילדה ראשנה את ראובן ואת שמעון וכו
ותצא לאה לקראת בעלה ותאמר אלי תבוא כי שכור שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה ההוא
כאן סלח יעקב ללאה שהיתה שותפה לרמאות
מהיכן יודעים ?
נראה לעניות דעתי, אחרי ארבע לידות לא כתוב בקודמות וישכב איתה בלילה ההוא רק בלידת יששכר כתוב וישכב איתה היינו בלב אחד
מכאן שכב איתה כאומר סלחתי לך ומכאן יצא יששכר שהוא משול לבן תורה
רחל עקרה
ותאמר אל יעקב הבה לי בנים אם אין מתה אנכי
ויען יעקב ויאמר התחת אלהים אנכי שמנע ממך פרי בטן
היה ליעקב להשיב לאהובתו באורך רוח,
אלא זה שאמר יעקב "התחת אלהים אנכי" משמעותו התפללתי למענך ולא התקבלה תפילתי והוא הטעם "התחת אלהים אנכי" ?
כוון שכך עמדה רחל התפללה על עצמה
כתיב "ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה :
מכאן למדו גדולה תפילת החולה על עצמו מכל תפילת צדיק עליו
דקדוק בכתוב וישמע אליה אלהים דווקא ולא אל תפילת יעקב
מתפילה זו ילדה רחל את יוסף ויוסף הוא המשביר לכל העם ועל פיו ישק כל עמי
שבת שלום ומבורך שתפו כמה שיותר וזכות התורה תעמוד לכם אמן כן יהי רצון
דברי התורה לעילוי נשמת אמא יקרה שושנה זורייה בת שמחה
ת.נ.צ.ב.ה
אבא חיים ברבי קרעי בן חביבה
אחיו בנימין קרעי בן חביבה וזינה בת חביבה
יהודה קרעי בן נג'מה וחביבה בת פלילה. דוד סבן בן סולטנא ושמחה סבן בת חביבה
חתאתו יעקוטה כאיו בני שמיחה
יהודית חיים דוד בני יעקוטה
סימה בת שפיקה ואיציק בן שפיקה
בכללם חיילי ישראל שנפלו על הגנת הארץ
ת.נ.צ.ב.ה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
