שמות

שמות א,ח: וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף: ... שלא הכיר את יוסף, ולא הילך בחוקותיו.

א,יט: כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת:  כִּי-חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ: ... בטרם תבוא אליהן המיילדת, הן תולות עיניהן בתפילה, מתפללות ומתחננות לפני אביהן שבשמים והוא שומע תפילתן, ומיד הן נענות ויולדות וממליטות בשלום.

א,כא: וַיְהִי, כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ לָהֶם, בָּתִּים: בנה להן ה' בית מלכות ובית כהונה גדולה.

ב,ב: וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן: והרתה האישה וילדה בן מקץ ששה חודשים.

ב,יב: , וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי: והביט משה ברוח הקודש בשני העולמות, והנה אין גר עתיד לעמוד מהמצרי ההוא, והרג את המצרי. [תרגום ירושלמי]

ג,יד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה: ואמר ה' למשה: זה שאמר והיה העולם, אמר והיה הכל. ואמר, כה תאמר לבני ישראל: אני הוא, שהייתי ועתיד להיות, שלחני אליכם.

ד,יג: שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח: שלח נא שליחותך ביד פינחס הראוי להשתלח בקץ הימים.

ד,טז: וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים: הוא יהיה לך למתורגמן, ואתה תהיה לו לרב, דורש תלמוד מאת ה'.

ד,כה: וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי: ואמרה: החתן רצה למול, וחמיו עכבו. ועתה, דם המילה הזה יכפר על חתני.

ה,ב: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה--מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל:  לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ: לא מצאתי את שם ה' כתוב בספר המלאכים. ממנו איני ירא, וגם את ישראל לא אשלח.

ה,כא: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט:  אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ: ואמרו להם: ייגלה לה' עלבוננו, ואף ייפרע מכם, שהבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו.