תובנות בתורה – פרשת עקב

ח,ג: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה': תובנה: הלחם והפרנסה חשובים לחיים, אך יש דבר חשוב מהם לחיים, והוא "כל מוצא פי ה'", כלומר כל מצוות ה'. אפשר לאכול לחם לשובע, ובכל זאת תהיה הרגשת "ויענך וירעיבך", אם לא ישמור האדם את מצוות ה' ("מוצא פי ה'").

ח,טז: למען ענותך ולמען נסותך, להיטיבך באחריתך: תובנה: עינוי וסבל לאדם עשויים לשמש לטובתו בלי ידיעתו. ה' מביא על האדם ניסיונות ("ולמען נסותך"), שמטרתם היא הטבה בעתיד, אפילו בעתיד רחוק מאד ("באחריתך").

ט,ה: כי ברשעת הגויים האלה: תובנה: לה' חשבונות משלו לגבי שכר ועונש המגיעים לאדם. אמנם ה' הבטיח לאבות את הארץ (ח,א), אך מועד קיום ההבטחה תלוי במעשינו מצד אחד ("והיה עקב תשמעון"; ז,יב) וברשעת הגויים מצד שני.

ט,יא: ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה, נתן ה' אלי את שני לוחות האבנים: תובנה: משה קבל את לוחות הברית הראשונים רק ביום האחרון לשהותו בהר סיני, ואילו בפעם השנייה ה' כתב את הדברות בלוחות מיד כשמשה עלה אתם להר סיני: וָאַעַל הָהָרָה, וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת (י,ג-ד).

י,ד: ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון: תובנה: אין הכרח שהכתוב בלוחות הראשונים והשניים יהיה זהה לחלוטין, אלא הוראת הכתוב זהה, שהרי זהו ''כמכתב הראשון' ולא 'ככתב הראשון'. 'מכתב' הוא טקסט בעל תוכן מסוים, ואילו 'כתב' הוא טקסט בעל אותיות מסוימות. מכאן שיש שינויים קלים בכתב (כגון זכור – שמור), אך לא בהוראת הכתוב, ב'מכתב'.