במסכת פסחים (מח:) נאמר, חמשת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה. ורש"י פירש, זה הוא שיעור העומר שהיתה עיסת מדבר שנאמר לגבי חלה (במדבר טו) ראשית עריסותיכם, כדי עריסותיכם, דהיינו עיסת מדבר שהוא עומר לגולגולת, והוא עשירית האיפה. והתוספות (עירובין פג:) כתבו, והם מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה. והרמב"ם (הלכות ביכורים פרק ו הלכה טו) כתב, והם משקל ששה ושמונים סלעים ושני שלישי סלע מקמח החטים שבמצרים. והטור (סימן תנו) כתב, ימלא כלי מים על כל גדותיו, ויערה את המים ממנו לכלי אחר, ואחר כך יתן מ"ג ביצים, לתוך הכלי הריקן, ויחזיר בו את המים שעירה ממנו, והמים שיוותרו יתנם בכלי אחר, וכלי המחזיק אותם הוא המדה למלאתו קמח שיעור חלה. ומרן בשולחן ערוך (סימן תנו סעיף א) כתב, שיעור חלה, היא מ"ג בצים וחומש ביצה בינונים והוא עשרון, ושיעורה מקמח חטה מצרית חמש מאות עשרים דרהם מצריים בקירוב. ומרן בשו"ת יביע אומר (חלק ט אורח חיים סימן קב) כתב, שיעור חלה הוא חמש מאות ועשרים דרהם, ומשקל הדרהם מפורסם בירושלים אצל הצורפים, ויוצא שיעור חלה ובברכה קילו אחד ושש מאות וששים וששה גרם, וכן העלתי להלכה ולמעשה בשו"ת יחוה דעת (חלק ד סימן נה), וכתבתי כן על פי מה שכתב הגאון רבי אברהם חיים נאה שהדרהם הוא שלשה גרם וחומש (3.2 גרם). ועתה יצא לאור קונטרס רביעית הלוג תדפיס מקובץ בית אהרן וישראל ושם (עמוד יג) כתב, שמצא באוסף מוזיאונים מכל מטבעות העולם ובתוכם מספר רב של דרהמים בתקופות שונות, ומכל מטבעות הדרהם שהיו עוד בתקופת הרמב"ם לא נמצא מטבע דרהם יותר משלשה גרם, ולפי זה שיעור חלה שהוא חמש מאות ועשרים דרהם לפי חשבונו של הרמב"ם, יוצא אלף וחמש מאות וששים גרם. ולפי זה יש לנהוג להפריש חלה משיעור אלף וחמש מאות וששים גרם, בברכה.