'יפגענו בדבר ובחרב' – למי הכוונה?

הרב ישראל אריאל שליט"א

משה ניצב מול פרעה ומבקש בשם ה' לשלח את עם ישראל לשלשה ימים במדבר, ונזבחה לה'... ואז מוסיף משה ואומר: 'פן יפגענו בדבר או בחרב'. משה בא בראש זקני ישראל ומודיע לפרעה: דע לך! זו הוראה שמימית ששומה עלינו כולנו לבצעה בכל מחיר - אתה כמלך ואנחנו כעם! מעתה כולנו – גם אתה מלך מצרים – עבדים לקב"ה, ומי שלא יעמוד במשימה ייענש! 'יפגענו בדבר' – משמעו, אפוא: הן אנחנו והן אתה ניענש אם לא נבצע את ההוראה האלוקית.

נמצא, שהצו לעבוד את ה' במדבר, לא בא כדי לאחז את עיניו של פרעה, אלא מטרה לשמה: ישראל יוצאים ממצרים – לעבוד את ה'! בהתאם לכך עליהם להתכונן ולהוציא צאן ובקר, וכן את כל הנדרש לעבודת ה' במדבר – כלי כסף וכלי זהב ושמלות. אם יעשו כך - ייצאו, ואם לאו – 'ייפגעו בדבר או בחרב'.

הודעתו של פרעה כי הוא שולח את ישראל, היא דבר מהותי בתהליך היציאה. זו באה מתוך הכרה כי הם יוצאים ממצרים בפקודת ה', ומעתה הם נמסרים לרשותו לעובדו לעולם!

מכאן מובנת התוספת של משה – 'פן יפגענו בדבר או בחרב', היינו: היציאה ממצרים למדבר מותנית בכך, שישראל 'יעבדו את האלקים על ההר הזה' בזבחים ועולות: אין עבודה – אין יציאה.

תנאי זה מלוה את ישראל במהלך הדורות: אם ישראל עובדים את ה' במשכן ובמקדש – תבוא הברכה לישראל, אם לא יעבדוהו – יבואו, חלילה, צרה וחורבן.

 ראה תנחומא בחוקותי ה: 'כיון שעמדו ישראל, אמר להם הקב"ה: לא יצאתם ממצרים אלא על מנת שתעשו לי משכן, ואשרה שכינתי ביניכם, שנאמר: ועשו לי מקדש (שמות כה ח). וכן אמר לשלמה: הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחוקתי ואת משפטי תעשה… ושכנתי בתוך בני ישראל… אם שוב תשובון אתם ובניכם מאחרי… מה אני עושה? והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם… למה? - תנאים הן! שנאמר: אם בחקתי תלכו… ונתתי משכני בתוככם… ואם לא תשמעו לי, מה כתיב שם? - והשימותי את מקדשיכם'.

כעין זה מצינו בימי דוד – כמובא במדרש תהלים מזמור יז, ד: ויבא גד אל דוד ביום ההוא, ויאמר לו: עלה הקם לה' מזבח (שמואל ב' כ"ד יח). תני ר' שמעון בן יוחי: משל לאחד שהיה מכה את בנו, ולא היה יודע הבן על מה הוא מוכה, לאחר שהכהו אמר לו: לך ועשה דבר פלוני שצויתיך היום זה כמה ימים ולא השגחת בי. כך כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש'.