נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל ב-12/1/2018


עשרת המכות – על בסיס פירוש 'דעת מקרא'

 

עשרת המכות ערוכות לפי סדר ושיטה, שמטרתן לזעזע את פרעה ואת המצרים. להלן יובאו שני חלוקות וסדרים מענינים.


ידועים דברי רבי יהודה ממדרש ההגדה של פסח, שהיה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב. חלוקה זו מציינת שיש כאן שלוש קבוצות, שלוש יחידות. בעיקר בולט הדבר בענין ההתראה שלפני המכה.

במכה הראשונה והשניה בכל קבוצה באה התראה, ובשלישית אין (כינים, שחין, חושך). זוהי מעין אמירה: מאחר ואתה מתעקש, תקבל מכה קשה נוספת ולאחריה נדבר שוב.  


עוד מסבירים רבים שהמכות באו ללמד את פרעה על כח שליטתו של ה' (מאחר ואמר "לא ידעתי את ה'", "מי ה' אשר אשמע בקולו") במישורים שונים.

הקבוצה הראשונה- מכות בארץ עצמה (מים ועפר).

הקבוצה השניה- מכות על גבי הארץ (שחין- התחילה מאפר הכבשן, אף שעלתה אח"כ השמימה).

הקבוצה השלישית- באות מן האויר והשמים (בכורות- כביכול ה' יורד מן השמים להכות את מצרים).

 

אמנם יש לציין שהמכות ערוכות בסדר נוסף - מן הקל אל הכבד.

דם- קלה מכולם כיון שהמצרים יכלו לחפור סביבות היאור ולמצוא מים לשתות. גם פרעה- לא שם ליבו אליה ("ויפן פרעה ויבוא אל פרעה ולא שת ליבו...". ז, כג), בשונה משאר המכות שבהם שלח לקרוא למשה ואהרון כדי לבקש על הסרת המכה.

צפרדע- לא רק במים אלא עלו מן המים ליבשה. כמו כן הם היו פעילים וקפצו אל בתיהם ומאכליהם.

כינים- פגעה באדם ובבהמה. כמו כן העפר קרוב יותר אל האדם מאשר מי היאור. בנוסף, העפר עצמו נהפך לכינים, כלומר הקרקע כביכול נשמטת מתחת רגליהם.

ערוב- פגעה בחוזקה באדם, רדפה אותו ואף גרמה להרג ("תישחת הארץ מפני הערוב". ח, כ).

דבר- מכת מוות (אמנם לבהמות בלבד).

שחין- חולי בגוף האדם, כאבים וגועל ("שחין אבעבועות פורח..."- פצעים של בועות מוגלתיות).

ברד- המיתה אדם ובהמה. כמו כן היא מכה חזיתית הנוחתת עליהם בחוזקה, מה שאין כן במכות הקודמות. בנוסף, היה זה נס גלוי של אש בתוך הברד, מה שאין כן במכות הקודמות (אפילו מכת דם- סוף סוף עצם הדם הוא דבר מוכר ולא חידוש). אולי לכן מכה זו נחשבת כמכות רבות "אני שולח את כל מגפותי אל ליבך... בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ" (ט, יד).

ארבה- מעין מכת מוות כיון שעשויה להמית את כל האנשים ברעב.

חושך- קשה מכל קודמותיה כיון שעשתה את כל מצרים כמתים שאינם יכולים לזוז (כמו לאזוק באזיקים). זו היא מעין סימן ואזהרה למכת המוות שתבוא אחריה. (התנ"ך מקשר בכמה מקומות את החושך והמוות, למשל "יושבי חושך וצלמוות". תהילים קז).

בכורות- מכת מוות (המצרים עשויים היו לחשוב שגם שאר בני הבית ימותו כנאמר בפרשה הבאה "כי אמרו כולנו מתים").

 

המסר

מטרת כל המכות היא להראות קבל עם ועולם שבורא העולם הוא מנהיג כל דבר, גדול וקטן. פרעה הכיר בכך שיש אלוקים, כח עליון (כמו שנאמר אצל יוסף "איש אשר רוח אלוקים בו". ואף שאין זה אותו פרעה, סוף סוף התרבות המצרית אחת היא). אך הכרה בה', בשם הוי"ה, שמנהיג את העולם גם בהווה, בזאת לא יכל פרעה להודות. על ידי שהכופר העקשן ביותר לומד זאת על בשרו ונשבר לבסוף, לומדים עם ישראל והעולם כולו את המסר הזה.


אי אפשר שלא לצטט את דברי הרמב"ן (סוף פרשת בא) שמבאר מהו המסר של הנסים הגלויים שביציאת מצרים, וזה לשונו:


"ומן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים, שהם יסוד כל התורה כולה. שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם".

 

מתוך הניסים הגלויים אתה למד שגם הטבע אינו מעצמו אלא "מאת ה' היתה זאת (גם הטבע בעצמו), היא נפלאת בעינינו".


שבת שלום

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (1)
אריאל מרדכי פנדל (30/3/2018)
ניתן עוד להסביר את הדרגתיות המכות, שבראשון בכל שלישייה יש החמרה מהותית:
דם- פגיעה במה שהמצרים בטחו בו (כלכלית- מקור להשקייה ומחיה, ונפשית- "לי יאורי ואני עשיתיני"), הבטחון של העם המצרי כבר מתערער (עם זאת עדין אפשר לחיות, ממים חפרו סביבות היאור, עיין בחידוש לעיל).
ערוב- מכת מוות, אכזרית ומפחידה (אך עדיין ניתן לפרש אותה כתופעת טבע).
ברד- שליטה של ה' בעליונים- ברד על טבעי היורד משמים. הרבה ניסים היו במכה זו ולכן נראה (גם בפשט הפסוקים- הכתוב אומר עליה "אני שולח את כל מגפותי") שבמכה זו היתה עליית דרגה במכות. זו מכה על טבעית בעליל, פגעה בכל: אדם ובהמה, בתים ועצים, גרמה הרס רב, שריפות ומוות.

(הערה לליל הסדר- השנה התעוררתי לכך שיש הרבה מה לספר לילדים על מכה זו, כי ילדים אוהבים דברים מרתקים ומותחים. לכן אני ממליץ להרחיב בה הליל הסדר).
ציורים לפרשת השבוע